קסקקולן
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג | אי לשעבר | ||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||
| שטח | 9.3 קילומטרים רבועים קמ"ר | ||||||||||
| מיקום | |||||||||||
| מדינה |
 קזחסטן | ||||||||||
| מיקום | מחוז קזילאורדה | ||||||||||
| קואורדינטות | 45°40′10″N 60°54′27″E / 45.669444°N 60.9075°E | ||||||||||
קסקקולן (בקזחית: Қасқақұлан) הוא אי לשעבר, בימת אראל. הוא שוכן כ-21 קילומטרים מערבית לנפת ג'ינגילטובק (Жыңғылтүбек) שעל גדת הימה והוא חלק משמורת הטבע ברסה-קלמס.
האי לשעבר והשטח סביבו צורפו לאתר המורשת העולמית מדבריות החורף הקרים של טוראן של ארגון אונסק"ו שהוכרז בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי משתרע על שטח בן 9.3 קילומטרים רבועים. האי מורכב משתי פסגות הנקראות "ההר הגדול" ו"ההר הקטן". הסלעים המקומיים כאן הם אבן חול מהאוליגוקן, חוואר ומעט אבן גיר. המצוק בצד הצפוני של האי שבור. רוב הצמחים הם מיני לענה. כשיש מי מלוחים, הם צומחים בצפיפות למרגלות ההרים ולחופי הים. בין היונקים הבולטים עדרים של פראים. בעבר היה בקסקקולן קולקטיב לגידול דגים, מפעל לעיבוד דגים, בית ספר תיכון, מועדון, ספרייה, מרכז רפואי, סניף דואר ושדה תעופה. האי כיום אינו מיושב. נותרו רק שתי בארות בקסקקולן, המחוברות לחוף, שמימיהם חמימים וטעמם עז.
ב-22 באוגוסט 2013, בוגרי הכפר שעזבו את קסקקולן הקימו אנדרטה במקום הולדתם. גובהה כ-6 מטרים. השם קסקקולן כתוב באותיות גדולות על האנדרטה, ובתחתיתה נכתב שירו של המשורר שינטמיר אמישייב, "הירח יבש, הצמיחה קמלה, התהילה פחתה, במקום שבו נולדתי."
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Nomination Text - UNESCO site
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|