פרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפרא
פרא בשמורה הודית
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: פרא
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus hemionus
תחום תפוצה
Equus hemionus map.png

הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), חמור הבר האסיאני, דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו הם לבנים.

פרא אוכל

בפרא ידועים כיום ובעבר ששה תת-מינים:

בעבר סיווגו את הקיאנג, חמור הבר הטיבטי, כתת-מין של הפרא, אך כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה. הנקבה ממליטה ולד אחד לאחר הריון בן שנה.

מקום מחיה אופייני: נוף פתוח במדבר, נחלים עתירי צומח עשבוני ושיחי, עם מקורות מים קבועים.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חשוף לסיכון חמור של הכחדה בטבע. גודל האוכלוסייה מוערך בכמה מאות בלבד בעולם כולו ובכמה עשרות בארץ. הסיבה העיקרית להתמעטות אוכלוסייתו היא ציד בשל בשרו ועורו.

הפרא הסורי, תת-המין שהתקיים בעבר באזור המדברי נעלם לגמרי מנופי ארץ ישראל, עת נורה הפרט האחרון בשנת 1920 בעבר הירדן וככל הנראה נכחד מן העולם ב-1928.
במבצע של רשות הטבע והגנים שנערך ב-1968, הוקם בערבה גרעין רבייה של פראים שיובאו ממדינות זרות. התהליך זכה להצלחה וגודל האוכלוסייה שחיה בטבע בישראל עומד על כמאתיים פראים (נכון ל-2010). תפוצתם משתרעת מעבר למכתש רמון, מעזוז ועד בקעת סיירים[1].

אזכורים בתנ"ך ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים:

ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק י"ד

וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב:

ירמיהו, פרק י"ד, פסוק ו'

כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים:

הושע, פרק ח', פסוק ט'

יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:

תהלים, פרק ק"ד פסוק י"א

הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ:

איוב, פרק ו', פסוק ה'

וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד:

– איוב, פרק י"א, פסוק י"ב

מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ:

– איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'

לפי הפירושים המסורתיים, הערוד הנזכר בתנ"ך הינו בעצם שם אחר לפרא, כך שהערוד הנזכר בספרות חז"ל מספר פעמים (ראה כאן), הינו בעצם הפרא. במינוח המודרני משתמשים בשם ערוד לחמור הבר האפריקני, שהוא מין נבדל מהפרא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]