קציעה כ"ץ

קציעה כ"ץ
לידה	24 באוגוסט 1937 (בת 86); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

קציעה כ"ץ (נולדה ב-24 באוגוסט 1937) היא סופרת ובלשנית ישראלית וחברת האקדמיה ללשון העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציעה כ"ץ נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת בורוכוב. בת לגניה ולדוד אופיר, איש העלייה השלישית, חלוץ וחולם ואוהב עברית. בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער העובד, ושירתה בנח"ל בקיבוץ ארז. היא למדה ספרות ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיימה ב-1976 את עבודת הדוקטור שלה בנושא "מסורת הקריאה של קהילת ג'רבה במקרא ובמשנה". עבודה זו קיבלה את פרס נסים גאון לחקר מורשת יהודי צפון אפריקה. משנת 1969 לימדה בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה שנים רבות חוקרת במפעל מסורות הלשון של עדות ישראל.

במקביל לעבודתה כבלשנית, היא כותבת ספרות יפה, ומספר ספרים פרי עטה ראו אור.

ד"ר קציעה כ"ץ היא חברה באקדמיה ללשון העברית משנת 1996 ושימשה לא אחת כחברה בצוות השופטים לפרס ישראל בתחום הבלשנות.

הייתה נשואה לאדריכל קלמן כ"ץ ואם לארבעה.

מחקריה של קציעה כ"ץ עוסקים במסורות הלשון של עדות ישראל.

"מסורת הקריאה של קהילת ג'רבה במקרא ובמשנה", עדה ולשון: ב, ירושלים תשל"ח.
"מסורת הלשון העברית של יהודי ארם צובה (חלב) בקריאת המקרא והמשנה", עדה ולשון: ז, ירושלים תשמ"א.
"מסכת שביעית במסורות הקריאה של שלוש עדות", עדה ולשון: יז, ירושלים תשנ"ד.

מדיה וקבצים בנושא קציעה כ"ץ בוויקישיתוף