קרלוס דלפינו
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
 |
|
| תאריך לידה | 29 באוגוסט 1982 |
| מקום לידה | סנטה פה שבארגנטינה |
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.98 מטר |
| דראפט | בחירה מספר 25, 2003 דטרויט פיסטונס |
|
קבוצות
|
|
|---|---|
| 1998-1999 1999-2000 2000-2002 2002-2004 2004-2007 2007-2008 2009 - 2012 2012 - |
אולימפיה דה ונאדו טוארטו לה יוניון דה קולון רג'יו קאלבריה סקיפר בולוניה דטרויט פיסטונס טורונטו ראפטורס מילווקי באקס יוסטון רוקטס |
| מאזן מדליות | |||
|---|---|---|---|
| כדורסל | |||
| המשחקים האולימפיים | |||
| מתחרה עבור ארגנטינה | |||
| זהב | אתונה 2004 | ארגנטינה | |
| ארד | בייג'ינג 2008 | ארגנטינה | |
קרלוס דלפינו (נולד ב-29 באוגוסט 1982 בסנטה פה, ארגנטינה) הוא כדורסלן ארגנטינאי המשחק בקבוצת יוסטון רוקטס מNBA. גובהו של דלפינו הוא 1.98 מטרים ומשקלו 104 ק"ג.
תוכן עניינים |
תחילת הקריירה המקצועית[עריכה]
את תחילת הקריירה שלו בילה דלפינו בקבוצות בליגה הארגנטינאית. הוא החל באולימפיה דה ונאדו טוארטו בעונת 1998-99 ומשם עבר ללה יוניון דה קולון בעונת 1999-2000.
הקריירה באירופה[עריכה]
דלפינו החל לשחק באירופה בקבוצה האיטלקית רג'יו קאלבריה. בקאלבריה השיג דלפינו ממוצעים מרשימים של 8.8 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו-1.9 חטיפות למשחק, כל זאת כאשר הוא משחק, בממוצע, 21 דקות בכל משחק. דלפינו קלע שיא עונתי של 25 נקודות כבר במשחקו השני במדי קאלבריה (נגד סקאבוליני פזארו) כשקלע 5 מתוך 8 נסיונות מחוץ לקשת. דלפינו סיים את עונתו הראשונה באיטליה עם שלשה אחת לפחות ב-19 מתוך 24 משחקים.
בעונת 2001-02 הפך דלפינו לשחקן חמישייה בקאלבריה ורשם ממוצע של 30.8 דקות למשחק, בהן קלע בממוצע 13.5 נקודות, אסף 5.1 ריבאונדים, רשם 2.4 חטיפות ומסר 1.7 אסיסטים. בעונה זאת שיפר דלפינו משמעותית את אחוז העונשין שלו בהשוואה לעונתו הקודמת, הוא עלה מ-64% ל-79%. בנוסף, רשם דלפינו שיא עונתי של 39 נקודות נגד מטיס ורזה כולל 14 מ-14 מקו העונשין. בסיום העונה עבר דלפינו לקבוצת סקיפר בולוניה.
בעונתו הראשונה בסקיפר בולוניה, נכנס דלפינו לחמישייה הפותחת כבר במשחקו השלישי ורשם ממוצע של 26 דקות למשחק. לקראת סוף העונה, סבל דלפינו מקרע ברצועה בקרסולו, אך חזרתו למגרשים יועדה למספר חודשים לאחר מכן. בעונה שלאחר מכן דלפינו הפך לשחקן החשוב ביותר בקבוצה יחד עם הגארד מילוש וויאניץ', והוביל את הקבוצה לגמר היורוליג שם הובסה על ידי מכבי תל אביב.
קריירת NBA[עריכה]
דלפינו נבחר במקום ה-25 בדראפט 2003 על ידי הדטרויט פיסטונס, בה החל לשחק רק שנה לאחר מכן, אחרי שהחלים מפציעה בברך ועבר מספר ניתוחים בארצות הברית וארגנטינה.
בעונת 2004-05, שיחק דלפינו 30 משחקים תחת אימונו של לארי בראון, בהם רשם ממוצע של 15.3 דקות, 3.9 נקודות, 1.8 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים.
רבים האשימו את בראון בממוצעיו הנמוכים של דלפינו, מכיוון שלא נתן לו הרבה דקות ותרגילים, למרות יכולתיו ההתקפיות שנחשבו למצוינות.
בפלייאוף באותה עונה (בהם סיימה דטרויט כאלופת המזרח) הוצא דלפינו מהסגל בעקבות חשש שנוצר אצל בראון בשל פציעותיו של דלפינו והניתוחים שקדמו לפלייאוף.
בעונתו השנייה שיחק דלפינו תחת מאמן חדש, פליפ סונדרס; למרות זאת, שיחק בממוצע 10.7 דקות בלבד, בהן רשם 3.7 נקודות, 1.7 ריבאונדים ו-0.6 אסיסטים. במהלך העונה רשם דלפינו ספרות כפולות ב-3 משחקים רצופים לפני שהוצא מהסגל למשך 4 משחקים רצופים בעקבות שפעת. למרות מיעוט הדקות, בלט דלפינו בשינוי קצב המשחק בשיטת ההתקפה של סונדרס.
גם בצד ההגנתי הראה דלפינו באותה עונה יכולות גבוהות, כאשר שמר בצורה מרשימה על קלעי חוץ כגון דריוס מיילס, פול פירס, קובי בראיינט, וינס קרטר ודווין וויד.
לאחר שבעונת 06-07 העלה דלפינו את ממוצעיו ל-5.2 נקודות, 3.2 ריבאונדים ואסיסט אחד למשחק ב-16.7 דקות למשחק, בכל אחד מ-82 משחקי העונה הרגילה (כולם מלבד האסיסטים שיאי קריירה), הועבר דלפינו בטרייד לטורנטו בתמורה לשתי בחירות סיבוב שני בדראפטים של 2009 ו-2011. ערכו של דלפינו היה גבוה בהרבה אך ג'ו דיומרס, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה רצה לפנות מקום בסגל הקבוצה לשחקנים נוספים אשר הוא חשב שיתאימו יותר.
חזרה לאירופה[עריכה]
בקיץ 2008 החליט לחזור לשחק באירופה בקבוצת חימקי מוסקבה עבורה חתם על חוזה עתק לשלוש עונות תמורת סכום של כ-9 מיליון אירו.
חזרה לNBA[עריכה]
דלפינו הועבר בטרייד מילווקי באקס יחד עם רוקו אוקיץ' תמורת אמיר ג'ונסון טורונטו ראפטורס ב 17 באוגוסט 2009
נבחרת ארגנטינה[עריכה]
הנבחרת הצעירה[עריכה]
באליפות העולם לנבחרות מתחת לגיל 21 בסייטמה (יפן) בשנת 2001 עזר דלפינו לנבחרת ארגנטינה לזכות במקום ה-3.
הנבחרת הבוגרת[עריכה]
דלפינו לקח חלק בנבחרת ארגנטינה אשר זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת 2004 ובמדליית הארד באולימפיאדת בייג'ינג.
