ראיד (גאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לבה רותחת לאחר התפרצות געשית משנה את צמיגותה וצורתה

בגאולוגיה, רֵאיד (Rheid) הוא חומר מוצק שחל בו מעוות באמצעות זרימה צמיגה. המונח זהה בשורשו היווני לשורש המונח "ראולוגיה" – חקר הצמיגות והזרימה.

סוגי ראידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל סוג של סלע עשוי להתנהג כראיד בתנאים מסוימים של טמפרטורה ולחץ. למשל, מעריכים כי מעטפת כדור הארץ משמשת כאמצעי מרכזי להולכת חום במשך פרקי זמן ארוכים. היות שהמעטפת מוצקה (דבר התומך בתאוריית התפשטות גלים סייסמיים), יש לצפות שהיא תתנהג כראיד.
לגרניט לדוגמה, יש צמיגות שנאמדת תחת תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ של 4.5×1019 Pa•s כך שהיא נחשבת לראיד[1]. הליט, צורתו המינרלית של המלח, הוא חומר גאולוגי שעשוי להתנהג כראיד בתקופות זמן קצרות יחסית.
כשם שמלח משוקע באמצעות סוגים אחרים של משקעים, הוא עשוי באותה מידה לזרום לצדי הממס, לחללים בהם צפיפות החומר ו/או המאמץ נמוך יותר. באמצעות מנגנון זה נוצרות כיפות מלח ומבנים מינרליים וגבישיים. באזורים מסוימים, כמו במפרץ מקסיקו, משמשים מבנים אלה לעתים כמצבורים לגז טבעי או לנפט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kumagai, Naoichi; Sadao Sasajima, Hidebumi Ito (15 February 1978). "Long-term Creep of Rocks: Results with Large Specimens Obtained in about 20 Years and Those with Small Specimens in about 3 Years". Journal of the Society of Materials Science (Japan) 27 (293): 157–161. Japan Energy Society. אוחזר ב־2008-06-16.