ראסטפארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראסטמן חובש את כובע הראסטות בצבעים האופייניים שחור, אדום, ירוק וזהב.

ראסטפארי היא תנועה דתית-תרבותית מונותאיסטית שמקורה באוכלוסייה השחורה בג'מייקה, ואשר רואה בהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה את התגלמותו של האל (הקרוי ג'ה) על פני אדמות, כחלק מהשילוש הקדוש.

מקור השם ראסטפארי נגזר משמו של היילה סילאסי, ששמו לפני הכתרתו לקיסר אתיופיה היה ראס טפרי מקונן. תואר האצולה האתיופי ראס, שמשמעותו המילולית הוא "ראש", מקביל לתואר האירופי דוכס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראסטפארי, שהייתה בראשית דרכה תנועה לשחרור השחורים מעליונות הלבנים, התפתחה בג'מייקה של תחילת המאה ה-20 ועם הזמן הפכה לדרך חיים ולאמונה בטבעיות, בניקיון הגוף מכימיקלים מלאכותיים ובשחרור המוח והגוף מכבלי החברה המושחתת המודרנית.

אבי התנועה היה מרקוס גארבי מג'מייקה אשר פעל רבות למען החזרת הכבוד והזכויות לכל האנשים השחורים משנת 1914 ועד אמצע שנות ה-30. הוא הקים את הארגון המאוחד לשיפור שחורים (United Negro Improvement Association, או בקיצור UNIA).

גארבי היה אדם כריזמטי אשר סחף ועורר השראה במיליוני שחורים, עקבו אחריו קבוצות רבות שכונו "גארביסטים". חברי אחת מקבוצות אלו הפכו לראסטות הראשונים (כינוי למאמיני הראסטפארי). זמר הרגאיי הג'מייקני בוב מארלי הביא לפרסום עולמי של תנועת הראסטפארי. כיום יש כמיליון בני אדם ברחבי העולם המשתייכים לדת זו, כולל קהילות וריכוזי ראסטות לבנים באירופה, בעיקר בבריטניה, וכן ברוסיה, באוקראינה, ביפן ובארצות הברית.

תאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הראסטפארית היא שילוב של יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות .

התנ"ך נחשב לספר קדוש אצל הראסטות, וכך גם הכברה נגסט ("תפארת המלכים") הנחשב להמשך של התנ"ך, קדוש אף הוא באתיופיה, וכך גם הברית החדשה. ספר אחר, הנחשב קדוש לא פחות ורוב הראסטות מאמינים בו, נקרא "The Holy Piby" ("הפיבי הקדוש").

היילה סלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היילה סלאסי, קיסר אתיופיה

אמונת הראסטה בקיסר אתיופיה היילה סלאסי מבוססת על התנ"ך, הברית החדשה וחוכמתו. האמונה נחלקת למספר חלקים, יש הרואים בסלאסי שיבה נוספת של ישו, יש הרואים בו את ישו השחור (הראשון), יש הרואים בו התגלמות החוכמה של ג'ה (ללא כוחות על טבעיים) ויש כאלה המאמינים שהוא ג'ה בגוף אדם בעל יכולת לעשות ניסים.

האמונה מתבססת על נבואות האומרות בעיקרון שיקום אדם מזרע שלמה ודוד שיוכתר להיות קיסר (עם תארים ספציפים מאוד) ובחלקן כתוב שהוא יהיה מארץ כוש (אתיופיה) והוא יהיה המשיח.

יסודות הראסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראסטות, שרובם מתנזרים, מאמינים כי הגוף הוא מקדש לאלוהים (הקרוי "ג'ה" ונחשב לאותו אל של היהודים, הנוצרים והמוסלמים), ועל כן יש לכבד את הגוף ולשמרו בריא ונקי מרעלים, נקי מהשחתה מכוונת, כמו קעקועים ופירסינג. רוב הראסטות צמחונים, אחוז ניכר מהם טבעונים, וחלקם אוכלים רק אוכל שאינו מבושל ונמצא במצבו הטבעי, ללא כל שינוי. מעט מאוד ראסטות הם אוכלי בשר.

קנאביס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראסטות מאמינים שצמח הקנאביס (הנקרא "עשב" או "גאנג'ה") הנו קדוש. הם מגנים שימוש במריחואנה לשם ההנאה, ומעשנים לצורך התקרבות לאלוהים, למטרות רפואיות ועל מנת להתחבר לתת מודע בשילוב מדיטציה. באמונתם מוזכר קבר שלמה שהיה מוקף בצמח זה.

ראסטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראסטות

הראסטות (הנקראות גם "דרדלוקס") הן קווצות שיער המאוחות יחד על ידי קשרים והן נוצרות על ידי הימנעות מסירוק השיער. לפי נזירות זו אסור להסתרק או להסתפר, ולאחר תקופה ממושכת של שמירה על חוקים אלה נוצרות הראסטות. הראסטות מסמלות את הנזירות ואת השורשים של הראסטה, וכן את החזרה למקור ולטבעיות. הן אף משולות לכתר או לרעמת אריה, חיה בעלת זיקה דתית. כמו כן ישנם פירושים לכך שהראסטות הן סימבוליקה לשלשלאות, שהאדם (ובפרט השחור) לא חופשי. בעלי הראסטות שואבים את השראתם משמשון הגיבור, וסבורים שכוחם טמון במחלפות השיער שלהם.

דיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת הראסטות היא ג'מייקנית (פטואה) עם שינויים. הפטואה התפתחה במקור כדרך לצחוק על האנגלית של סוחרי עבדים הלבנים וכן כדי שהעבדים יוכלו לדבר בינם לבין עצמם מבלי שסוחרי העבדים הלבנים יבינו.

הראסטות מחליפים ברוב המילים את האות U ב-I כדי להראות שאין כזאת הפרדה בין "אני" ל"אתה", אני ואתה זה בעצם אותו דבר, אותה רוח, אותו כוח חיים, ולכן ראסטות גם במקום we, you, us וכדומה אומרים I and I, כלומר אני ואני, כדי להראות את האחדות.

ראסטות משתמשים בביטוי זה גם במקום I, me כדי להראות את השלמות עם ג'ה, I אחד מסמל את האדם וה-I השני מסמל את ג'ה, שהוא בעצם תמיד נמצא איתנו בכל אדם ואדם.

ראסטות רואים בחברה המודרנית דבר מלא רוע אשר חייבים לשנותו ולהחדיר אליו צדק ושלום, הם קוראים לחברה הזו "באבילון" (שמשמעותה "בבל" - עיר מלאה רוע ושחיתות). המילה באבילון משמשת גם כדי לתאר דברים מושחתים ורעים באופן כללי.

זרמים בראסטפארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראסטה יש שלושה זרמים ומנהגים הנקראים "בתים" (Houses):

  1. ניאבינגי (Niyabinghi) - אין לו מנהיג והוא מבוסס בעיקר על שמירת פן ההתחברות לטבע והאמונה כי כולנו אחד ומחוברים לאל.
  2. בובו אשאנטי (Bobo Ashanti) - מנהיג זרם זה הוא הנסיך אמונואל הראשון. ראסטות בזרם זה רואים בו גלגול של ישו, ובסלאסי את אלוהים בגוף אדם. חוקי הזרם מבוססים על חוקי התנ"ך, וחבריו חיים בקהילות סגורות. בובו הוא סלנג לאפריקני, אפריקה הוא ביתה הרוחני של ג'אמייקה. השם אשאנטי מקורו בשמו של שבט דתי עתיק. ה"בובים" עומדים כנגד כל אופן של דיכוי או שיעבוד, כמו זו שנכפתה עליהם על ידי הבאבילון (מייצג את העולם המערבי הממוסד והמושחת). הם נמנעים ממיסוד החינוך והדת ובחרו ליצור קהילות נפרדות, שם הם מקיימים חיים חסכוניים על פי האמונות המחמירות שלהם.
  3. "שנים עשר השבטים של ישראל" ( Twelve Tribes of Israel) - זרם זה נחשב למתון יותר, ועל אף שמו, הוא דומה לנצרות יותר משני הזרמים האחרים.
  • ראסטות לא חייבים להשתייך לאחד מהזרמים. ההשתייכות והקבלה נעשות מתוך רצון אישי ובמידה וזקני הזרם מוכנים לקבל את המועמד.
  • לא כל אדם המאמין בראסטפארי נקרא "ראסטה" - רק בהגיעו לרמת רוחניות מסוימת הוא יכול להיקרא בשם זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]