פאן-אפריקניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבשת אפריקה.
ציור מ-1670 על ידי אמן לא ידוע, המתאר עבדות של אפריקאים בוירג'יניה.
אדוארד וילמוט בליידן, פוליטיקאי ליברי-אמריקאי, נחשב לאבי הפאן אפריקניות.
ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז, פעיל זכויות אדם אמריקאי, נחשב אף הוא לאבי הפאן אפריקניות.

פאן-אפריקניות היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות ביבשת אפריקה.‏[1] הוגי הפאן-אפריקניות, מבקשים רמות שונות של איחוד כזה,‏[2] החל מגוף בין-ממשלתי הנועד לשמש כמעין ועידה (כגון האיחוד האפריקאי[3][4]), ועד גוף אשר ישמש איחוד מדיני של ממש (כגון ארצות הברית של אפריקה[5][6][7]).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קולוניאליזם, התנועה לביטול העבדות, התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית

מקורו של הרעיון העומד מאחורי התנועה, הסולידריות האפריקאית, הוא במשברים שעברו במשותף על כל היבשת במהלך מאות השנים האחרונות, כגון הקולוניאליזם, העבדות, הדה-קולוניזציה והגזענות.‏[8]

ראשית הרעיון של פאן אפריקניות נעוץ בתפיסה בקרב עבדים משוחררים באיים הקריביים (שזכו לשחרור כבר בשנות ה-40 שלהמאה ה-19 בזכות פעולת של תנועות כגון תנועת "Quobna Ottobah Cugoano", שפעלה באנגליה בסוף המאה ה-18 נגד העבדות באימפריה הבריטית[9][10]), לפיה הדרך להשגת זכויות אזרחיות מחייבת חזרה לאפריקה, בה יוכלו להקים חברה צודקת. תנועות כגון תנועת החזרה לאפריקה עודדו שחורים משוחררים לשוב לאפריקה, כך נוסדו סיירה לאון וליבריה. כיוון שהעבדים הובאו מקרב שבטים רבים ושונים, יעד החזרה היה "אפריקה" ככלל ולא ניתנה עדיפות לשבט או לאיזור מסויים. המדינה האפריקאית היחידה שנותרה עצמאית, אתיופיה, הפכה בהגותו של אדוארד וילמוט בליידן ל"ציון" אליה כמהים לשוב מהגלות, אך היא שימשה כמטונימיה לכל היבשת. עם תחילת המאה ה-20 קמו תנועות מאבק רבות ברחבי ארצות הברית ואפריקה למען סולידריות ולמען מאבק בקולוניאליזם האירופי.‏[11], ביו האישים הפעילים באותה עת ניתן למנות את ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז, שכינס קונגרס פאן-אפריקאי ב-1919 בפריז ומרקוס גארבי מג'מייקה, שהטיף להמונים. בפעילותו הספרותית והעיתונאית ובכישורי הארגון שלו הצליח גארבי לייסד את התנועה הפאן אפריקאית הגדולה הראשונה UNIA - Universal Negro Improvement Association and African Communities League (UNIA-ACL. המסר הראשי של התנועה קרא לחזרה לאפריקה, ועודד אנשים ממוצא אפריקאי לחזור ליבשת האם שלהם. גארבי הטיף להשגת עצמאות לאומית, ארגון מדיני, חתירה לאי-תלות כלכלית ושחרור תרבותי ופסיכולוגי מעול הלבנים ועלה על נס את חשיבותו של מאבק פוליטי אקטיבי להשגתם. בדיעבד, תנועה זו השפיעה על תנועות אחרות - מתנועת "אומת האסלאם" (שבה היה שותף מלקולם איקס) ועד לתנועת הראסטפארי, הרואים בו כסוג של נביא. למרות שכל תכניותיו המעשיות לא יצאו לפועל ותנועתו התפוררה עד מהרה ועל אף שלא נודעה לפעילותו כמעט כל השפעה על מצבם של השחורים באמריקה, השפעתו ותרומתו להתעוררות הלאומית באפריקה היו גדולות ביותר. בתחילה הושפעו מהאיש, תורתו ובשורתו, משכילים צעירים במערב אפריקה הבריטית (ניגריה, "חוף הזהב" (גאנה), סיירה לאון וגמביה) שחיפשו חלופות ריאליות לקולוניאליזם. בהמשך חדרו רעיונותיו גם לאפריקה הצרפתית. "הליגה להגנת הגזע השחור" (La Ligue universelle de défense de la race nègre), למשל, שנוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 בפריז על ידי משכילים אפריקנים (בראשות טיימוקו גרן-קויאטה), פרסמה קריאה להקמת "מדינה כושית גדולה על בסים מודרני"‏[12].

בשנת 1945, התכנסה הוועידה הפאן אפריקנית החמישית במנצ'סטר שבבריטניה, שקראה ליישום רעיונותיו של גארבי ולכינון "ארצות הברית של אפריקה", מונח שנטבע לראשונה בשירו "הידד, ארצות הברית של אפריקה" משנת 1924. הוועידה מסמלת את "העברת הלפיד" של ההנהגה הפאן אפריקאית מאפרו-אמרקאים ואפרו-קריבים כאיימי גארבי (אלמנתו של מרקוס גארבי), וו.א.ב. דו בויז וג'ורג' פדמור לילידי היבשת ג'ומו קניאטה, קוואמה נקרומה והייסטינגס בנדה. נקרומה החל להיפגש עם אישים משמעותיים כגון קיסרה של אתיופיה היילה סילאסי ואחרים ויחדיו גיבשו את הרעיון ליצור ארגון שבו יהיו 37 מדינות חברות מיבשת אפריקה. רעיון זה היווה את הבסיס הרעיוני להקמתו, כמה עשורים מאוחר יותר, של הארגון לאחדות אפריקה.‏[13]

רעיונות אלו, צברו תאוצה במהלך המאבק ללמען זכויות האמריקאים האפריקאים בארצות הברית בשנות ה-60 וה-70.‏[14][15] אז התקוממו באופן גלוי אנשים ממוצא אפריקאי, תחת הרגשת קולקטיביזם וסולידריות. אט אט החלו לפעול תנועות אפריקאיות וכאלו של יוצאי אפריקה באירופה ובאמריקה.

דגלים פאן-אפריקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצבעים הכלל-אפריקאיים

"הדגל הפאן אפריקאי" תוכנן על ידי מרקוס גארווי, והוא ידוע בשם "אדום, שחור וירוק". דגל זה מסמל את המאבק לאיחוד ושחרור של אנשים באפריקה. השחור הוא צבע עורם של תושבי אפריקה, האדום מסמל צבע דמם המכובד של השחורים אשר נשפך בכיבוש אפריקה והירוק מייצג את הצמחייה של אפריקה ואת יופייה.

לעתים רבות נחשב דגלה של אתיופיה כמייצג התנועה הפאן אפריקנית. כך שכמו בדגל הפאן אפריקני, הצבעים אדום וירוק מייצגים את דמם של השחורים שנשפך ואת הצמחייה של היבשת, ובנוסף לאלו בדגל זה ישנו גם צבע צהוב, אשר מייצג את הזהב אשר נלקח מהעמים האפריקאים במהלך הכיבוש האירופאי.‏[16]

כיום בין שליש לחצי (21 במספר) מדגלי מדינות אפריקה, נושאים שלושה או ארבע מכלל צבעים אלו (אדום, צהוב, שחור וירוק).

מפלגות וארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של מפלגות פוליטיות וארגונים פאן-אפריקנים.

דמויות מפתח בהגות הפאן אפריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sculpting a Pan-African Culture in the Art of Négritude: A Model for African Artist.
  2. ^ http://books.google.com/books?id=aM40vekC-ucC&pg=PA509&lpg=PA509&dq=types+of+Pan-Africanism&source=bl&ots=6S8ggTISK5&sig=RYMKqlOiD_0I0J8PHcJuwP8ygeQ&hl=en&ei=8DVmTsc2yZXxA92AxbYK&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8&ved=0CEoQ6AEwBw#v=onepage&q=types%20of%20Pan-Africanism&f=false The African diaspora: African origins and New World identities By Isidore Okpewho
  3. ^ http://www.africa-union.org/root/au/aboutau/au_in_a_nutshell_en.htm African Union About
  4. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/country_profiles/3870303.stm BBC Profile on African Union as a Pan-African Organization
  5. ^ Ambitious plan for a new Africa: Welcome to the U.S.A (that's the United States of Africa). The Independent (2007-06-30). אוחזר ב־2009-04-26.
  6. ^ African Union website - list of AU member states
  7. ^ Thabo Mbeki (July 9, 2002). Launch of the African Union, 9 July 2002: Address by the chairperson of the AU, President Thabo Mbeki (HTML). africa-union.org. אוחזר ב־2009-02-08.
  8. ^ The Politics of Liberation. Hakim Adi , African Holocaust Society. אוחזר ב־2007-01-04.
  9. ^ The Signifying Monkey, by Henry Louis Gates, Jr, Oxford University Press, hardcover, pages 146-147
  10. ^ Harris, Jennifer. Quobna Ottabah Cugoano. Dictionary of Literary Biography Yearbook: 2002. Detroit, MI: Gale Research Company, 2003.
  11. ^ The History of Pan-Africanism. אוחסן מהמקור ב־2008-08-14.
  12. ^ מלאומיות פאן אפריקנית באמריקה לריבונות ול"בניין אומה " טריטוריאלית באפריקה הפוסט קולוניאלית בתוך: אילן רחום (עורך), חזרה לפוליטיקה : המדינה המודרנית, לאומיות וריבונות, מרכז זלמן שזר, 2009 עמ' 263
  13. ^ The Columbia Electronic Encyclopedia, 6th ed. (2007). Organization of African Unity (HTML). HighBeam Research. אוחזר ב־2009-04-27.
  14. ^ see e.g. Ronald W. Walters, Pan Africanism in the African Diaspora: An Analysis of Modern Afrocentric Political Movements, African American Life Series, Wayne State University Press, 1997. Chapter 2: "The Pan African Movement in the United States".
  15. ^ Stephen Howe, Afrocentrism: mythical pasts and imagined homes, 1999: "Since it is often difficult, if not impossible, especially in the United States, to identify Afro-American cultural traits as deriving from particular African peoples, it has become important for some intellectuals to emphasize that distinctions between those people were essentially insignificant, so that descent from a generalized 'Africa' becomes more meaningful." (p. 103)
  16. ^ Sebujja: Ethiopia the grand father of Africa
  17. ^ http://www.ubura.org/
  18. ^ [1]