רוברט ראושנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט ראושנברג, Riding Bikes, ברלין, 1998.

רוברט מילטון ארנסט ראושנברג (Robert Milton Ernst Rauschenberg; ‏ 22 באוקטובר 1925 - 13 במאי 2008), אמן אמריקאי שהתבלט במעבר מאקספרסיוניזם מופשט לפופ ארט בשנות החמישים.

ראושנברג נודע בשל ה"שילובים" ("Combines") שביצע בשנות החמישים, שבהם השתמש בחומרים לא מסורתיים ובעצמים שונים כדי ליצור שילובים חדשניים. השילובים מורכבים מציור ופיסול, אך ראושנברג גם עסק בצילום, הדפס, יצירת נייר ומיצג. בשנת 1953 המם ראושנברג את עולם האומנות כשמחק ציור של וילם דה קונינג.

בשנת 1964 היה ראושנברג לאמן האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס הגדול בביאנלה של ונציה (מרק טובי וג'יימס ויסלר זכו לפניו בפרס לציור). מאז הוא זכה לתמיכה נדירה של הממסד.

בסוף ימיו התגורר ראושנברג ויצר בניו יורק ובאי קפטיבה שבפלורידה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראושנברג נולד בפורט ארתור שבטקסס. הוא למד במכון לאומנות של קנזס סיטי ובאקדמיה ז'וליאן בפריז (שם פגש את אשתו לעתיד, הציירת סוזן וייל), ואז נרשמו השניים בשנת 1948 לבלאק מאונטיין קולג' בצפון קרוליינה כדי ללמוד אצל ג'וזף אלברס, איש הבאוהאוס. ראושנברג העיד על אלברס שהמשמעת והשיטתיות של אלברס נתנו לו את ההשראה "לעשות בדיוק את ההפך" ממה שאלברס לימד אותו. בין 1949 עד 1952 למד ראושנברג בליגת הסטודנטים לאומנות של ניו יורק, שם פגש את נוקס מרטין וסיי טוומבלי. ראושנברג ווייל נישאו בקיץ 1950. בנם כריסטופר נולד ב-16 ביולי 1951. השניים נפרדו ביוני 1952.

המלחין ג'ון קייג', אשר המוזיקה שלו התאימה להפליא לאישיותו של ראושנברג, היה גם הוא בין המורים בבלק מאונטיין. ה"ציורים לבנים" אותם צייר ראושנברג בבלק מאונטיין בשנת 1951, אשר לא כללו שום דמות, נחשבים לריקים כל כך ומשקפים עד כדי שהם מגיבים לסביבה שבה הם מוצגים "עד כדי שאתה יכול כמעט לדעת כמה אנשים נמצאים בחדר" כפי שהעיר פעם ראושנברג. הציורים הלבנים נחשבים למקור השראה ליצירתו השקטה לגמרי של קייג' 4'33" שנה לאחר מכן.

בשנת 1952 החל ראושנברג בעבודה על סדרות הציורים "ציורים שחורים" ו"ציורים אדומים" שבהם שילב על הקנבס אזורים גדולים של צבע שנמרח בצורה אקספרסיוניסטית עם קולאז' וחפצים שמצא ועשה בהם שימוש אומנותי. ה"ציורים המשולבים" הללו כללו בסופו של דבר חפצים שונים ומשונים כמו עז מפוחלצת והשמיכה של האמן. ראושנברג ניתץ את הגבולות המסורתיים בין ציור ופיסול והיווה השראה לדור של אמנים אשר חיפשו תחליפים לאומנות המסורתית.

אישתו של ראושנברג כונתה לעתים "נאו דאדא" - תווית אשר הושמה גם על יצירותיו של ידידו הקרוב ג'ספר ג'ונס. ראושנברג צוטט לא אחת כאומר שהוא רוצה לעבוד "בפער שבין האומנות לחיים", מה שמרמז על הטלת ספק בהבחנה בין חפצי אומנות לחפצי יום-יום, אשר מזכירה את פסל ה"מזרקה" של חלוץ זרם הדאדא מרסל דושאן.

בשנת 1961 נקט ראושנברג צעד אשר יכול להתפרש כצעד בכיוון ההפוך כאשר תמך בתפקיד של "יוצר" ביצירת המשמעות לאומנות. ראושנברג הוזמן להשתתף בתערוכה בגלריית איריס קלרט שבה הוטל על אמנים ליצור דיוקן של הבעלים איריס קלרט, ולהציגו. ראושנברג בחר לשלוח מברק לגלריה בו הצהיר "זהו דיוקן של איריס קלרט אם אני אומר כך".

בשנת 1962 החלו להופיע ביצירותיו של ראושנרג לא רק עצמים שמצא, אלא גם תמונות שמצא, אשר הועברו אל הקנבס בטכניקה של הדפס משי. טכניקה זו, אשר שימשה בעבר רק בישומים מסחריים, אפשרה לראושנברג להתייחס ליכולת השיעתוק של תמונות, וכתוצאה מכך, השטחת החוויה. עבודותיו אלו מקבילות לעבודות של אנדי וורהול, וראושנברג וג'ונס נמנים בשל כך על מבשרי הפופ ארט האמריקאי.

בשנת 1966 הקימו בילי קלובר וראושנברג את ניסויים באומנות וטכנולוגיה (Experiments in Art and Technology - E.A.T) ארגון ללא כוונת רווח שמטרתו לעודד שיתופי פעולה בין אומנים ומהנדסים.

נוסף על ציוריו ופסליו, תרם ראושנברג גם לפיתוח אומנות ההדפס והמיצג. הוא זכה בפרס גראמי על עיצוב האלבום של להקת טוקינג הדס Speaking in Tongues. כיום הוא ממשיך ליצור בסטודיו של בביתו בקפטיבה שבפלורידה.

ב-9 במאי 2006 נמכרה יצירה של ראושנברג בשם "Cage" אשר הוקדשה לג'ון קייג' בבית המכירות כריסטי'ס בניו יורק תמורת סכום של $1,360,000 - שיא עבור יצירה של ראושנברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]