רומן פיקרסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומן פִּיקָרֶסְקי הוא ז'אנר ספרותי, אחת הצורות המוקדמות של הרומן. מאפיינים של הז'אנר קיימים גם בספרים שאינם תואמים לדפוסים המובהקים שלו, ושם התואר "פיקרסקי" יכול לתאר גם יצירות שאינן משתייכות לז'אנר הרומן הפיקרסקי בהגדרתו הצרה.

הרומן הפיקרסקי כז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הספר "חיי לסאריו דה טורמס" מ-1554, שיש הרואים בו את הרומן הפיקרסקי הראשון

גיבור הרומן הפיקרסקי היה בדרך כלל נווד הרפתקן בן השכבות הנמוכות (בספרדית picaro). הגיבור נסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות. אופייני לז'אנר שימוש בהומור ובכלים סאטיריים, כאשר הרפתקאותיו הרבות של הגיבור מספקות הזדמנות ללעוג למגוון תופעות חברתיות ואף אירועים פוליטיים. מאפיין שכיח נוסף הוא צירופי מקרים בלתי סבירים: דמויות שבות ומופיעות בעלילה, מכוח המקרה ובניגוד להסתברות.

ראשיתו של הרומן הפיקרסקי המובהק בספרד והוא שגשג בספרות האירופית במאות ה-17 וה-18. אחד מהרומנים הידועים בז'אנר זה הוא קורות טום ג'ונס מאת הנרי פילדינג.

הרומן הפיקרסקי הראשון, שאין מחלוקת לגבי שייכותו לז'אנר, (אף על פי שאלמנטים פיקרסקיים היו קיימים קודם לכן, ויש הטוענים שרומנים אחרים, כ-Lazarillo de Tormes מ-1554, קדמו לו) הוא "גוסמאן מאלפראצ'ה", Guzmán de Alfarache, מאת מתאו אלמן, שיצא לאור ב-1599. בעשורים הבאים התפשט הרומן הפיקרסקי בארצות נוספות וזכה לחיקויים. רומן חשוב בז'אנר, שנכתב מחוץ לספרד, הוא "ההרפתקן זימפליציסימוס", Der abenteuerliche Simplicissimus, מאת הנס יוהאן כריסטופל פון גרימלסהאוזן הגרמני, שנכתב ב-1668 ומתאר את ההרס ששרר בעקבות מלחמת שלושים השנה.

בצרפת ובאנגליה התפרסמו יצירות שדמו לרומנים הפיקרסקיים, אך לא התאימו לכל דרישות הז'אנר כפי שהיה מקובל בספרד. בצרפת התדרדר הז'אנר לכדי סיפור הרפתקאות אריסטוקרטי, בניגוד לדרישה שהגיבור יהיה טיפוס עממי. באנגליה, רומנים כמו מול פלנדרס של דניאל דפו חסרו את ממד הגאולה הדתית של הגיבור, שהיה מחייב ברומנים הפיקרסקיים הספרדיים והגרמניים: אלה לא הסתפקו בגלגוליו של הגיבור ובלעג חברתי אלא חתרו גם להנחיל לקח מוסרי. השינוי העובר על מול פלנדרס הוא במעמדה הכלכלי, ולא באופייה המוסרי והדתי.

מאפיינים פיקרסקיים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותה שם של ז'אנר מובחן, המילה "פיקרסקי" מתארת טכניקה ספרותית שבה אנטי-גיבור נודד חווה הרפתקאות רבות ובלתי מסתברות בקצב התרחשויות מהיר. יצירות פיקרסקיות במובן זה היו שכיחות בספרות עד עליית הרומן הריאליסטי במאה ה-19, ובין הבולטות שבהן אפשר לציין את יצירותיו של הנרי פילדינג, את קנדיד של וולטר ואת הרפתקאות האקלברי פין של מרק טווין. קווים פיקרסקיים אפשר למצוא גם בספרות המאה ה-19 ובספרות זמננו, למשל ב"נפשות מתות" של ניקולאי גוגול, או ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס. גם יצירות אמנות מתחומים אחרים אפשר לתאר כפיקרסקיות: סרג'יו לאונה מגדיר כך את ז'אנר מערבוני הספגטי.