רוני (שיר)
| סינגל בביצוע גזוז | |
| מתוך האלבום גלגול שני | |
| יצא לאור | 1979[1] |
|---|---|
| הוקלט | 1979 |
| מקום הקלטה | אולפני טריטון[2] |
| סוגה | פופ רוק • רוק ישראלי |
| שפה | עברית |
| אורך | 4:09 |
| חברת תקליטים | הד ארצי[2] |
| כתיבה | דני סנדרסון[3] |
| לחן | דני סנדרסון |
| הפקה | דני סנדרסון |
| עיבוד | דני סנדרסון[3] • עיבוד כלי נשיפה: אילן מוכיח ודני סנדרסון |
  | |
"רוני" הוא שיר שכתב והלחין דני סנדרסון וביצעה להקת "גזוז". הוא נכלל באלבומה השני של הלהקה, "גלגול שני" (1979). הסולנים היו גידי גוב ומוטי דיכנה.
השיר היה להיט שהגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' ומקום שני במצעד הפזמונים השבועי של גלי צה"ל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשסנדרסון עסק בהכנת השיר, ב־1978, הוא התאמן על שתי גרסאות של הפזמון (שהשליכו גם על שם השיר): "נעמי" ו"רוני". "נעמי" היה גם שמה של רעייתו הטרייה של סנדרסון (ללא כל קשר לשיר)[4][5]. הוא סיפר שפחות אהב את הגרסה עם "רוני" בפזמון, משיקולים פונטיים: הנו"ן נשמעה לו יותר טוב מהרי"ש, שהיא אות גרונית[6]. עם זאת, לבסוף הוא בחר ב"רוני". לסנדרסון היו שתי גרסאות לסיבה לבחירה הסופית. ב־2015 סיפר שפחד שבחירה ב"נעמי" תגרום לו לבעיות בחיי הנישואים: ”הייתי נשוי טרי ופחדתי ששיר על פרידה ייצור אינטריגות בין נעמי לביני, ושבסוף היא עוד תעזוב אותי, חס וחלילה, בגלל זה. אמרתי לעצמי: "מה אני צריך עכשיו צרות בבית", שיניתי את השם, וזהו, השאר היסטוריה”[6]. ב־2022 סיפר שרצה לחסוך לו ”בלבולי מוח ושאלות טורדניות על בעיות בחיי הנישואים ה"מתפוררים שלי"”, ולכן שינה את הפזמון ל"רוני"[4].
הסולנים בשיר היו גידי גוב ומוטי דיכנה (בסיסט הלהקה). עיבודי כלי הנשיפה נעשו על ידי אילן מוכיח ודני סנדרסון[א]. השיר הוקלט בשמונה טייקים, ולבסוף נבחר הטייק הראשון, באחת הפעמים הבודדות שבהן נבחר בהקלטות הלהקה הטייק הראשון[7].
מהשיר "רוני" התגלגל הרעיון ללהקת "דודה". סנדרסון וגוב העלו את הרעיון להקים להקת רוק לאחר הופעה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ב־1979, הופעה שהייתה אחת מההופעות המאוחרות של תקופת "גזוז", אז ביצעו את "רוני" בעיבוד רוקיסטי יותר וקיבלו ביקורות טובות מהקהל[8][9]:
הייתה לנו הופעה באוניברסיטת באר שבע, ביום הסטודנט, וסיימנו את המופע עם "רוני", ובאופן מפתיע, כל הקהל הצטרף בשאגה לפזמון [... מחקה מחווה של ידיים באוויר]. זו פעם ראשונה שראיתי אנשים מגיבים ככה לשיר, לפחות שאני כתבתי, כמו בקונצרט רוק קלאסי. וכשירדנו מהבמה אמרתי לגידי: "וואו, יהיה נחמד לעשות להקה כזאת שמורכבת משירים מהסוג הזה, עם כוח". וכך בעצם נולדה "דודה" כלהקת רוק פרופר.
— סנדרסון, 2019[9]
יחס הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסי חרסונסקי כתב: ”רוני – על המאהב הנואש שמתחנן בפניה על נפשו הוא אחד הלהיטים היפים שנכתבו במוזיקה המקומית בנימה של אשכרה כאב רומנטי – "רוני יש בטבע רגע של עצבות אך אל תתני לרגע להפוך למציאות". "רוני" נשמע כשיר האהבה הכי "רציני" של סנדרסון, חרוז בקפדנות טיפוסית של פזמונאי שזה מקצועו, וסנדרסון הוא ללא ספק פזמונאי שחרוז ומנגינה חבוקים אצלו נפלא”[10]. חרסונסקי הוסיף: ”רוב שירי "גזוז" קלים לעיכול, מתוזמרים לעילא, מקסימים בפשטותם. זה מה שהיה יפה אצל סנדרסון – הפשטות היפה”[10].
במאמר על יצירתו של סנדרסון נתן יאיר ניצני כמה דוגמאות ל"הברקות המילוליות" של סנדרסון שהן "מלאכת מחשבת". בהקשר ל"רוני" ציין איך סנדרסון "משתעשע בביטוי 'תרגום בגוף הסרט'" בשיר: "לא רוצה כל ערב לצאת ולחפש / תרגום בגוף אחרת / רוני אל תלכי"[11]. ארי קטורזה תיאר את השיר במילים ”אחלה של שיר פופ”[12].
בן שלו מ"הארץ" התייחס לנישואיו הטריים של סנדרסון בכתיבתו על השיר, בתוך מכלול כתיבתו של היוצר: ”השינוי בסטטוס הזוגי של סנדרסון כיוונן ללא ספק את כתיבתו על נשים והוליד את הרגש החם של "רוני", אבל הוא לא שינה באופן יסודי את עמדתו הקיומית, שנותרה ספוגה בבדידות, בעצבות ואולי אפילו בניכור אקזיסטנציאליסטי”[ב][5].
הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסינגל נכנס למצעד רשת ג' ב־26 בספטמבר 1979, זכה להצלחה וצעד 14 שבועות, עד 9 בינואר 1980. בשיאו הגיע למקום השלישי במצעד, ב־14 בנובמבר 1979[13].
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 ישראל
|
רשת ג' | 3[14] | |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אקורדי השיר "רוני" באתר Tab4u
סרטון השיר "רוני" באתר יוטיוב- מילות השיר "רוני" באתר שירונט
- "רוני" – הופעה בערוץ הראשון, באתר יוטיוב
.svg){kind=icon}
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "באותה תקופה לדני לא היה ניסיון רב בכתיבת פרטיטורות לכלי נשיפה, אז הוא הזמין את המוזיקאי והמעבד אילן מוכיח שיעשה זאת משמיעה", סיפר סקסופוניסט הלהקה מאיר שפייזר, "זו הייתה חוויה נהדרת לעבוד עם שניהם על הסקשן של כלי הנשיפה, שהיה מאתגר במיוחד"[7].
- ^ המשך: "שמצאו את ביטוים ב'גזוז' וב'דודה' בשירים מלנכוליים ('היא לא תדע'), או בשירים רוויי הומור אבסורדי עם טוויסט מוטורי ('לידיה הלוהטת', 'רק עם אופנוע').
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האלבום "גלגול שני", באתר סטריאו ומונו, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 האלבום "גלגול שני", באתר Discogs, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 נתוני היצירה, באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 רז שכניק, סיפורי דני (קובץ PDF), באתר של דני סנדרסון (צילום כתבה ב"ידיעות אחרונות"), 27 במאי 2022, בדיקה אחרונה ב־26 באוקטובר 2022
- ^ 1 2
בן שלו, אומלל אבל לא פראייר: הגבריות האמיתית בשיריו של דני סנדרסון, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 רועי בהריר פרל, גנוב על לאה: האנשים מאחורי השמות בשירים, באתר וואלה, 24 במאי 2015
- ^ 1 2 דודי פטימר, החיבוק התקשורתי והכישלון שהוביל לפירוק: "גזוז" שבים לאלבום הבכורה, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2019
- ^ "דודה", באתר dannysanderson.co.il, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 תיעוד יוצרים של מפעל הפיס – דני סנדרסון (הגרסה הארוכה) (מתחיל ב־1:03:02), באתר יוטיוב, 6 בפברואר 2019, בדיקה אחרונה ב־25 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, קבלו את "גזוז" מהדורת 2019 | לכבוד הקיץ, החגים ולרגל 40 שנה ללהקה, באתר יוסמיוזיק, 16 באוקטובר 2019, בדיקה אחרונה ב־26 באוקטובר 2022
- ^ יאיר ניצני, בכל זאת הגעת, למרות הכל, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2020, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ ארי קטורזה, עיזרו לדני להגיע ליצירת המופת, באתר ynet, 16 בדצמבר 2002
- ^ השיר בפזמונט, באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
- ^ מיקום שיא במצעד השבועי של רשת ג' (3), באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־19 באוקטובר 2022
