Wachet! betet! betet! wachet!‎, רי"ב 70

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רי"ב 70)
תיאור יום הדין האחרון של מיכלאנג'לו

!Wachet! betet! betet! wachetעברית: עורו! התפללו! התפללו! עורו!), רי"ב 70, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון השני של הציפייה ב-6 בדצמבר 1716 בוויימאר וגרסה זו ממוספרת 70a. בלייפציג, באך הרחיב אותה וביצע את הגרסה המחודשת ביום ראשון ה-26 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-21 בנובמבר 1723.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה העשרים ושלוש שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 90. ב-18 בנובמבר 1731 ביצע באך את הקנטטה שוב, לרגל אותו מועד[4].

ב-1868 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 16 של פרסומיה[5].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הציפייה בלייפציג הייתה תקופת תענית ובה לא הושמעה מוזיקה. באך ניצל את הקנטטה שבעבר הלחין לתקופה זו והשתמש בה במועד אחר מהמועד המקורי, מכיוון שפסוקי הקריאה של שני המועדים האלה התאימו ללברית[6]. סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מאיגרת פטרוס השנייה ומהבשורה על-פי מתי שעוסקים ביום הדין באחרית הימים[7]. הלברית נכתבה על ידי סלומון פרנק (Salomon Franck) והיא עוסקת בביאה השנייה של ישו וביום הדין, אז יבואו החוטאים על עונשם והצדיקים על שכרם. החלק החמישי בגרסה המקורית שהפך לחלק 11 בגרסה המחודשת לקוח ממזמור של כריסטיאן קימאן (Christian Keymann) והחלק השביעי לקוח ממזמור של כריסטוף דמנטיוס (Christoph Demantius), שניהם משוררים לותרנים בני תחילת המאה ה-17. ארבעת החלקים הנוספים בקנטטה נכתבו על ידי מחבר לא ידוע. למעשה באך לא שינה את הטקסט והשתמש בקטע הפתיחה, ב-3 אריות ובכורל הסיום שהיו בוויימאר, והוסיף עליהן עוד אריה ורצ'יטטיבים. המוזיקה מהביצוע המקורי אבדה, כך שלא ידוע מה בדיוק היו השינויים בה בגרסה החדשה[8].

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, אבוב, בסון, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 11 קטעים שמחולקים לשני חלקים:

חלק ראשון

1. מקהלה: !Wachet! betet! betet! wachet (עורו! התפללו! התפללו! עורו!)
2. רצ'יטטיב לבס: Erschrecket, ihr verstockten Sünder (ימלא לבכם פחד, אתם החוטאים)
3. אריה לאלט: Wenn kömmt der Tag, an dem wir ziehen (מתי יבוא היום, בו נוכל לצאת)
4. רצ'יטטיב לטנור: Auch bei dem himmlischen Verlangen (גם כשנשתוקק אל דבר אלהים)
5. אריה לסופרן: Laßt der Spötter Zungen schmähen (תן למלעיז, לבוז וללעוג)
6. רצ'יטטיב לטנור: Jedoch bei dem unartigen Geschlechte (אך אלהים הרואה את דרכי החוטאים)
7. כורל: Freu dich sehr, o meine Seele (שמחי, נפשי)

חלק שני

8. אריה לטנור: Hebt euer Haupt empor (הרימו ראשיכם)
9. רצ'יטטיב לבס: Ach, soll nicht dieser große Tag (האם לא יהא יום זה)
10. אריה לבס: Seligster Erquickungstag (הוי יום מאושר, מלא-נועם)
11. כורל: Nicht nach Welt, nach Himmel nicht (לבי לא יכסף)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה 26 פעמים בהקלטות מסחריות[9]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1976), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ באתר באך
  5. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  6. ^ על הקנטטה, עמוד 8, גרדינר
  7. ^ מתי, כה, 31-46
  8. ^ על הקנטטה, עמודים 6, 8-9, סוזוקי והופמן
  9. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך