ריכרד בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריכרד בר (גרמנית: Richard Baer)‏ (9 בספטמבר 1911 – 17 ביוני 1963) היה קצין נאצי בשורות האס אס שהגיע לדרגת אס אס שטורמבאנפיהרר (הדרגה המקבילה לרב-סרן), והיה מפקדו של מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ החל ממאי 1944 עד לשחרור המחנה בפברואר 1945.

בר נולד בבוואריה בשנת 1911. עיסוקו עד להקמת המפלגה הנאצית היה קונדיטור, ולאחר שהפך למובטל בשנת 1930 הועסק כשומר במחנה הריכוז דכאו. בשנת 1939 הצטרף לדיוויזיה ה-3 של האס אס, ובשנת 1942 מונה לתפקיד שליש צבאי של מחנה הריכוז נוינגמה. שנה לאחר מכן, בשנת 1943, קודם לתפקיד שלישו הצבאי של אוסוולד פוהל, פקיד נאצי בכיר שהיה מעורב בהשמדת יהודים רבים בשואה. בנובמבר מונה למנהל מחלקה.

ב-11 במאי 1944 החליף את ארתור ליבהנשל כמפקד מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ I, ובסוף יולי 1944 מונה כמפקד כל חלקיו של מחנה הריכוז אושוויץ. בתפקיד זה פעל עד לשחרור המחנה בתחילת שנת 1945. ב-7 באוקטובר 1944 הזונדרקומנדו היהודים (אסירים שהופרדו מיתר המחנה ועסקו בהפעלת תאי הגזים והמשרפות) ארגנו מרד. אסירות הבריחו פנימה חומרי נפץ ממפעל תחמושת, ומשרפה 4 נהרסה חלקית מהפיצוץ. האסירים ביצעו נסיון בריחה המוני, אך כל ה-250 נהרגו מעט אחר כך. ב-10 באוקטובר, שמונה מאות ילדים צוענים נרצחו בשיטתיות בבירקנאו. תאי הגזים באושוויץ-בירקנאו פוצצו על ידי הגרמנים בנובמבר 1944 בנסיון להסתיר את פשעיהם מהחיילים הסובייטיים שהתקדמו. ב-18 בינואר 1945 הסגל הנאצי החל לפנות את המחנה; רוב האסירים הוצעדו מערבה. מי שהיו חלשים או חולים מכדי לצעוד הושארו מאחור.

בסופה של מלחמת העולם השנייה נמלט בר ועבר לגור ליד המבורג תחת השם הבדוי קארל נוימן. הוא אותר ונעצר בדצמבר 1960, לאחר מעצרו של אדולף אייכמן, ומת במעצר בשנת 1963.

סיפור מעצרו של בר פורסם בספר שיצא לאור בשנת 2006. לאחר שאחד מהעובדים באחוזה של אוטו פון ביסמרק ראה את תמונתו כמבוקש בעיתון, הוא דיווח שבר עבד באחוזה באותה תקופה כגנן. כשקציני המשטרה התעמתו עם "נוימן" בגינה בבוקר 20 בדצמבר 1960, הוא הכחיש תחילה את הזהות המיוחסת לו, אך לבסוף הודה בזהותו האמיתית.