רימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רימות בתוך פצע פתוח
רימה. Dalius Baranauskas

רימה היא שלב הזחל במחזור חייו של הזבוב.

מבנה ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל הרימה נע בין 2 עד 12 מילימטר בהתאם לשלב הגדילה בו היא נמצאת. צבען של מרבית הרימות משתנה בטווח של לבן כבוי (Off-White) עד חום בהיר, אף על פי כן חלקן יכולות אף להיות בצבע צהוב או אדמדם. הן בעלי זוג גפיים דקים דמויות קרס המשמשות לאכילה אך חסרות רגליים.

מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור החיים של הזבוב מורכב מ-4 שלבים: ביצה, רימה, גולם ובוגר (זבוב). הביצים יכולות להיות מוטלות בכל מקום בו יש די מזון עבור הרימות ובתנאי שהוא לח במידה מספקת. בין מקומות אלו נמנים צואת בעלי חיים, דשן, בריכות מים אך בעיקר בבשר נרקב. הביצים בוקעות בתוך 20-8 שעות מרגע הטלתן, מיד עם הבקיעה מופיעה הרימה המאביסה עצמה בבשר עד שהיא מוכנה לעבור לשלב הגולם. בשלב זה עוזבת הרימה את מקור המזון ועוברת למקום לחלוחי יותר על מנת להפוך לגולם. לאחר 12-14 ימים בוקע מן הגולם זבוב בוגר המתחיל את התהליך מחדש.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם למד לרתום את תכונותיה המיוחדות של הרימה למטרות שונות בתחומים מגוונים.

שימושים ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיפול ברימות

הרפואה בעבר ובהווה משתמשת ברימות בשל טבען - הן מכרסמות בעור נגוע מבלי לפגוע ברקמות הבריאות. השימוש ברימות מאפשר למעשה לנקות ולחטא פצעים פתוחים מתאים מתים. בעבר, טרם המצאת האנטיביוטיקה, השתמשו רופאים ברימות כדי לחטא פצעים פתוחים.

גם כיום, ברפואה המודרנית, כאשר לא ניתן לבצע ניתוחים להסרת נמקים וזיהומים בשל חשש מסיבוכים, אחד הפתרונות הוא שימוש ברימות לצורך החיטוי של האזור מהתאים הנגועים. הרימות הלבנות מפוזרות ממבחנה סטרילית על פני האזור הנגוע ומיד מכוסות בתחבושות כדי לשמור על הסטריליות של האזור. זמן ההמתנה תלוי בהיקף הפציעה, ובסיומו הרימות תופחות לגודלן המרבי, בעוד האזור הנגוע מתנקה לחלוטין מזיהום. הטיפול נחשב לטיפול חדשני ומקובל כיום בבתי חולים רבים ברחבי העולם.‏[1]

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]