רסברטרול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט תלת ממדי סכמטי על מוליקולת רסברטרול
הנוסחה הכימית של רסברטרול בסיסי
רסברטרולים נוספים

רסברטרולאנגלית: Resveratrol) הוא פוליפנול נוגד חמצון, המצוי בזג - קליפת ענבים אדומים, יין אדום, שוקולד ועוד. הוא מתפקד בצמחים שונים כפיטו אלקסין (Phytoalexin), המיוצר ומופרש כחומר הגנה במצבי חירום שונים כגון התקפה בקטריאלית או פטרייתית, התקפה על ידי חרקים, קרינה אולטרה סגולה חזקה ועוד. נחשב לעתים כבעל תכונות נוגדות דלקת ונוגדות סרטן בבני אדם, ומקושר לפי דעות מסוימות לאריכות ימים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסברטרול התגלה לראשונה ככל הנראה על ידי חוקר יפני בשם מיצ'יו טקאוקה, ב-1939[1]. טקאוקה הוא גם ככל הנראה זה שנתן לחומר החדש את השם רסברטרול, אולי בהתבססו על שמו של הצמח ממנו הוא מיצה אותו - Veratrum, המשתייך לסדרת השושנאים.

ב-1991 התפרסמה ב-CBS, בתוכנית 60 דקות (Minutes 60), תאוריה, המסבירה לכאורה את ה"פרדוקס הצרפתי", מחד, דיאטה של מאכלים רווי שומן והרבה בשר אדום ומאידך, רמה נמוכה יחסית של מחלות לב. על פי התאוריה הזו, צריכת יין אדום ופעילותו של הרסברטרול המצוי בו, הם המונעים חלק גדול ממחלות הלב שהצרפתים היו אמורים לסבול מהן‏[2][3]. בעקבות הפרסום נוצרה, בעיקר בארצות הברית, תעשייה שלמה של תוספי רסברטרול והכנסות היצרנים מתוספים אלה נאמדו בכ-30 מיליון דולר לשנה, נכון ל-2012.

המחקר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2014 הדעות בקרב המדענים בנוגע לפעילותו ויעילותו של רסברטרול, חלוקות. מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בחנו תוצאות של בדיקות שתן שנעשו במשך 11 שנה (1998 - 2009) ל-783 מבוגרים בריאים בני 65 ומעלה, באזור קיאנטי שבמחוז טוסקנה האיטלקי. הממצא שלהם היה חד משמעי - אין שום קשר בין כמות הרסברטרול שנמצאה בדגימות השתן של האיטלקים אוהבי היין, לבין אריכות ימיהם או מחלות הסרטן, הלב והדלקות שלהם‏[4].

לעומתם, מדענים אמריקאים אחרים פרסמו ביוני 2014 תוצאות מחקר, המצביע על השפעות מיטיבות מאוד של רסברטרול על קופות בהריון. החומר הפחית השפעות שליליות של דיאטה מערבית: הוא הביא לירידה של 30% במשקל הגוף של הקופות, שיפר את סבילותן לגלוקוז, שיפר את זרימת הדם בשליה, הפחית דלקת בשליה והפחית משקעי שומן בכבד העוברי. עם זאת, החוקרים מצאו שאצל עוברים שנחשפו לרסברטרול הייתה פגיעה בהתפתחות הלבלב, דבר העלול להוביל להתפתחות סוכרת אצל אותם עוברים, בהמשך החיים‏[5]. כמו מחקר זה, היו גם נוספים, שהצביעו על הפחתת גורמי סיכון למחלות לב כתוצאה משימוש ברסברטרול‏[6], ועוד.

לדעת חוקרים, מאגף תומכי הרסברטרול, החומר יוצר בגוף מצב, המדמה רעב, אפילו כשאוכלים דיאטה מערבית שומנית רגילה. כיום מקובל שדיאטת רעב גורמת לסילוק שורה ארוכה של גורמי סיכון בריאותיים ומאריכה את תוחלת החיים באופן משמעותי. רסברטרול, לדעת חוקרים אלה, מביא את הגוף למצב דומה, חיקוי רעב, בלי לרעוב באמת ובכך דוחה או אף מרפא סימנים של סוכרת, מחלות לב, סרטן, דלקות ועוד‏[7][8].

לדעת פרופסור דייוויד סינקלייר מאוניברסיטת הרווארד, מהחוקרים הידועים ביותר בתחום, רסברטרול משפיע על גן הקרוי סירטואין או באופן ספציפי יותר - Sirt1, אשר עליה בכמות של החלבון שהוא מקודד לו, גורמת להארכת החיים הבריאים של האדם ולדחייתן של מחלות זיקנה רבות, מאלצהיימר, דרך סוכרת ועד סרטן‏[9]. עם זאת, גם הוא סבור כי הכמויות של החומר הזה, הנמצאות באופן טבעי במזון, קטנות מכדי ליצור השפעה ממשית ויש להשתמש בריכוזים גבוהים בהרבה.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת אריאל מצאו ב-2014 זן ענבי מרלו ישראלים, המכיל כמות גדולה פי חמש יותר מהמקובל, של רסברטרול. לטענתם, מדובר בזן הענבים המכיל את הכמות הגדולה ביותר בעולם של החומר‏[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]