רצח עובדי חברת חשמל בעכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט הסבר ב"דרך הארבעה" בעכו

רצח עובדי חברת חשמל בעכו התרחש ב-18 במרץ 1948 במבואות עכו. במהלך אירוע זה נשלחו 4 מעובדי חברת החשמל בחיפה לתקן תקלה באספקת המתח לגליל המערבי כשהם מלווים ב-2 שריוניות בריטיות. השיירה נתקלה במארב ערבי במבואות עכו ומהאש נהרגו ארבעת העובדים וכן 5 מהחיילים הבריטים. הערבים התעללו בגופות של הנרצחים לפני שהחזירום. חקירת הפרשה נמשכה עד 1956 אז נעצרו מספר ערבים בחשד למעורבות ברצח אולם התביעה התקשתה להוכיח קשר לפרשה והם שוחררו. רחוב בעכו מנציח את ארבעת הנרצחים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הקרב על חיפה

המאמץ העיקרי של כוחות ההגנה באזור צפון מערב המדינה שבדרך התמקד בכיבוש חיפה שהייתה העיר המרכזית בזירה ומאחז אסטרטגי. הקרב על חיפה החל בדצמבר 1947 בסדרה של פיגועי ירי ופיצוצים בהם נפגעו הן יהודים והן ערבים. ארגון ההגנה תיגבר את כוחותיו בעיר מכוון דרום ומזרח והערבים התבססו על תגבורות שנעו מלבנון סוריה לחיפה דרך ראש הנקרה ועכו. התגבורות של ההגנה נאלצו להתמודד עם חסימות באזור המשולש הקטן ובבלד א-שייח' בעוד שהתגבורות הערביות התמודדו עם חסימות בקריות מצפון לחיפה.

פיצוץ שיירת הנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין

ב-17 במרץ 1948 הצליחה ההגנה לעצור, לייד קריית מוצקין, שיירה ערבית שנשאה נשק, תחמושת וחומרי נפץ כשחלק נחומרי הנפץ התפוצצו במהלך הקרב וגרמו לנפגעים רבים בקרב נוסעי השיירה. הישג זה של ההגנה הגביר את שאיפות הנקם של ערביי האזור.

מאורעות 18 במרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר בלילה שבין ה-17 וה-18 במרץ היה לילה סוער שגרם לניתוק הגליל המערבי מאספקת החשמל שסיפקה תחנת הכוח חיפה[1] . הניתוק השפיע גם על מחנות בריטים בגליל והצבא הבריטי דרש ממנהל חברת חשמל בחיפה להוציא צוות לתיקון התקלה אך זה סירב בגלל העלייה במתח הביטחוני בגלל אירוע השיירה יום לפני כן. המפקד הבריטי הסכים להקצות ליווי חמוש לטכנאים ובשעות אחר הצהריים יצאה מחיפה שיירה שכללה טנדר משוריין ובו 4 עובדי חברת חשמל חמושים באקדחים ו-2 זחלים בריטים חמושים במקלעים כשבכל אחד מהם 5 לוחמים.

בכניסה הדרומית לעכו, לייד בית הקברות המוסלמי, נתקל הזחל הראשון במחסום ערבי. אנשי המארב נתנו לזחל הבריטי לעבור אך אז זיהו שברכב השני נוסעים יהודים ותקפו אותו ואת הזחל הראשון. דבר התקיפה נפוץ מהר והביא למקום ערבים נוספים שהגבירו את האש על השיירה. הזחל האחרון בשיירה הצליח לסגת מהזירה ולהגיע לנהריה והערבים רצחו את ארבעת העובדים ואת חמשת החיילים הבריטים שהיו בזחל הראשון. גופות עובדי חברת חשמל הובאו לעכו שם עברו התעללות והוצגו לראווה.

אנשי הזחל שנסוגו לנהריה הזעיקו כוחות נוספים שהגיעו לעכו ואספו את 9 החללים והביאום לנהריה. ארבעת החללים היהודים הושטו מנהריה לחיפה והובאו לקבורה בקיבוץ רמת יוחנן.

חקירת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת הפרשה, על ידי משטרת ישראל, החלה זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה אולם לא נרשמה התקדמות עקב חוסר בעדויות ובמידע.

ב-1955 הגיע למשטרה מכתב בערבית שהצביע על חמשת המשתתפים ברצח וכן כלל שמות עדים שנכחו באירוע. על בסיס מכתב זה חזרה המשטרה לחקור את האירוע ולגבות עדויות ובאפריל 1956 נעצרו חמשת החשודים הראשיים בפרשה, 4 מהם מעכו ואחד מכפר ג'דיידה-מכר[2][3]. ביו העצורים היה מוחמד שעבאן, איש מפא"י ומזכיר האיגוד המקצועי של הפועלים הערביים בעכו מטעם המפלגה וכן עדנאן נאגמי אחיו של מוסה נאג'מי חבר הוועד הערבי העליון ומעוזריו של המופתי. בתחילת מאי החל משפטם של החמישה[4][5] ולאחר חודש של בחינת הראיות שהציגה המשטרה החליט השופט לא להאריך את מעצרם והם שוחררו.

על הנרצחים והנצחתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישעיהו הלב"ץ: יליד ירושלים (1908) ותושב חיפה מ-1929 אז התקבל לעבודה בחברת חשמל כמפקח רשת. היה מנהל קבוצת העובדים שנרצחו. היה נשוי ואב ל-3 ילדים[6].
  • אברהם שטיינפרס: נולד ברוסיה (1905) ועלה ארצה ב-1920. החל לעבוד בחברת חשמל וב-1940 עבר למשרדי החברה בחיפה. היה נשוי ואב לשני ילדים.
  • יהושע בורנשטיין: נולד ברוסיה (1905) ועלה ארצה ב-1923. עבד בתחנת הכוח בחיפה. היה נשוי ואב לשני ילדים.
  • קלמן גלר: נולד בפולין (1904) ועלה ארצה ב-1924. עבד מ-1940 כנהג בחברת חשמל. היה נשוי ואב לשני ילדים.

עיריית עכו קראה רחוב על שמם של הארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]