ראש הנקרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה כללי של ראש הנקרה מדרום
דייגים למרגלות צוק ראש הנקרה, 2007
פנים מנהרת הרכבת הדרומית
הכניסה למנהרת הרכבת הדרומית ברכס ראש הנקרה. בראש הקשת כתובת המנציחה את חיל ההנדסה של דרום אפריקה שביצע את המלאכה.
חוף הים התיכון, מבט מראש הנקרה דרומה. אזור החוף הנראה לעין היה רחוק מקו החוף - הוא סבל משחיקה חזקה ולכן ניכרים בו הסלעים
אחת הנקרות
אחת הנקרות

ראש הנקרה היא שמורת טבע ייחודית, הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו. מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של "רכס הסולם", הר התוחם את הגליל המערבי מצפון, ומתנשא לגובה של 300 מטרים. מדרום למצוק מצויים שלושה איים: אי התכלת, אי השחף ואי הנחליאלי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם ראש הנקרא שאוב מהשם ראש א-נקורה בשפה הערבית, אם כי על פי מקורות עתיקים אחרים נקרא המקום בערבית א-נואקיר (השופרות). מקורות יהודיים כינו את המקום סולמא דצור (סולם צור).

יש המייחסים את שם המקום לתקופת אלכסנדר מוקדון: במהלך מסעותיו בשנת 333 לפני הספירה לערך, רצה להגיע דרך החוף למצרים, וכשהוזהר מראש מפני המכשול הטבעי, ציווה לחצוב ניקבה בהר למעבר צבאותיו. עם זאת, ולמרות שקיימים מקומות ספורים באזור הנושאים את שמו של מוקדון, אין להניח שלנקרות מתחת להר יש שייכות למצביא זה, ואף הוכח כי הן נחצבו באופן טבעי‏[1].

מבנה גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכס ראש הנקרא או "רכס הסולם" הוא קמר גאולוגי, שצירו מתמשך מדרום-מערב אל צפון-צפון-מזרח לתוך לבנון. במרומי הרכס, בצפונו של המצוק, מצויים סלעי גיר מתצורת דיר חנה מחבורת יהודה, אשר נראים יפה מרחוק.

רובו של הרכס, אשר מצוי בתחום מדינת ישראל, בנוי מ"פרט ראש הנקרה" מתצורת דיר חנה. פרט זה מורכב מרצועות של צור, קירטון - הסלע הבהיר ומעט טרורטין. השכבות נראות שכובות במצוק התלול, הבולט לעין, שגובהו כ-70 מטרים. ברצועות של סלע הצור אובחנו נודולה, אחד מסוגי התרכיזים המתהווים בסלעי משקע. נודולות מופיעות לרוב בשכבות הערוכות במקביל בין שכבות של הסלע המכיל אותן. בשכבה זו חתרו גלי הים את הנקרות הנראות היום, ובה נוצרו פסלי אבן טבעיים על ידי הים והרוח.

קיימת עוד שכבה, השכבה התחתונה, העשויה אבן גיר, שהיא השיפוע המערבי של הקמר - אשר כיוונו הכללי הוא ללבנון. היא נמצאת ברובה מתחת לפני הים. הנקיקים התת-ימיים חרוצים בשכבה זו. התופעה בולטת במיוחד בנקרה הצפונית, שהיא היחידה שנוצרה במלואה בסלע קשה. מעבר לגבול, בתחום לבנון, מצויות כמה נקרות שנוצרו בצורה דומה.

בדיקת המסלע מתחת לנקרות הקיימות מעלה, כי קיימות נקרות נוספים, מתחת לפני הים. אם הנקרה נוצרת על סחף שנוצר על ידי גלי הים, הרי המצאות נקרות בעומקים שונים, מעידות כי גובה פני הים השתנה במשך התקופות. ובכל תקופה נוצרה סדרה של נקרות - כל אחת בקו גובה המתאים לפני הים.

כמו כן, נמצאו בין הנקרות העמקים שרידים של הרבדה בסביבת היווצרות יבשתית. מכאן ההשערה כי בעבר, בין הצפה ימית אחת לשנייה, היו מכוסים רגלי המצוק במשטח נרחב של דיונות חול, ואז השתרעה היבשה הנוכחית עד מקום האיים של היום.

תמיכה נוספת בהשערה נמצאה בהמצאות שרידים של מבני חקלאות עתיקה, ביניהם יקבים במישור החוף מראש הנקרה לאכזיב - אזור שהוא היום חשוף מאדמה. מכאן הועלתה האפשרות שהאדם חי ופעל באזור החוף בגליל המערבי, כאשר קו החוף היה מרוחק מאות מטרים ממיקומו היום - ממערב לארבעת האיים, שהם שרידים לרכס כורכר עתיק (ראו תמונת חוף הים מצד שמאל).

אורכן הכולל של הנקרות כמאתיים מטר. קיימות שתי הסתעפויות עיקריות המחוברות ביניהן. בעבר הייתה הגישה היחידה אל הנקרות בדרך הים בלבד, בעיקר לחובבי טבע ולצוללים מיומנים שהתמודדו עם תהפוכות הים ומזג האוויר.

יוסף ברסלבי כותב בספרו הידעת את הארץ כיצד הוא ירד בשחיה, עם קבוצת מטיילים, מהים הפתוח לפנים הנקרות, על מנת להבין מה המקור של "הרעמים" הנשמעים בעת ביקור בסביבה. והוא מסביר: "הגלים מתגלגלים בנקרות ויוצרים הדים כפולים ומשולשים המתגלגלים".

על "מערת האנחות" (בערבית: מע'ארת א-נוח), נקרה בה נשמעים קולות הדומים לאנחות, מספרת אגדה מתוך ספרו של זאב וילנאי "אגדות ארץ ישראל", כי מקורה באנחות של כלה מעכו שהובלה על גבי סוסה אל חתנה בצור, בליווי שיירת קרובים שמחה; הסוסה מעדה בשביל הצר והתלול במעלה ראש הנקרה, הכלה צנחה לים, ומאז נשמעים אנחותיה מעוררות הרחמים.

על מנת לאפשר מעבר מן היבשה נחצבה בשנת 1968 מנהרה אל הנקרות באורך 400 מטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רכס הסולם" יושב בתקופת המקרא על ידי הפניקים. צבאו של אלכסנדר מוקדון חצב בשנת 323 לפני הספירה נקבה בראש הנקרה למעבר החיילים שהטילו מצור על העיר צור. כדי להעפיל לרכס חצבו מדרגות בסלע. בשנת 1915 סלל הצבא הבריטי דרך לכלי רכב.

ב-1941 במהלך מלחמת העולם השנייה החל חיל ההנדסה של דרום אפריקה יחד עם חיל ההנדסה של ניו זילנד לחצוב את מנהרות הרכבת בראש הנקרה. העבודה הסתיימה בשנת 1942. בעבודה השתתפו גם אוסטרלים. המנהרות נחנכו ב-24 באוגוסט 1942. במנהרות הונחה מסילת רכבת שחיברה את ארץ ישראל ללבנון, ובכך נוצר רצף של מסילות ברזל ממצרים לסוריה, והלאה לטורקיה ולאירופה. המסילה שמשה לשימושים צבאיים. בשנת 1944 הובאו דרך המסילה לארץ פליטים יהודים מגרמניה שהוחלפו באזרחים גרמניים ממוצא טמפלרי שבניהם שירתו בצבא הגרמני. בשנת 1947 החליטו הבריטים לפתוח שירות רכבות אזרחי בקו. החלטה זו מעולם לא מומשה.

בליל הגשרים הוחלט שלא לפגוע בגשר שבראש הנקרה. שנתיים מאוחר יותר, ב-14 במרץ 1948, פוצצו לוחמי גדוד 21 של חטיבת כרמלי את הגשר שחיבר בין המנהרות, כדי למנוע מעבר נשק וחיילים של צבא לבנון. זו הייתה אחת הפעולות הראשונות של החטיבה שנוסדה ב- 28 בפברואר 1948‏[2].

בינואר 1949 הוקם קיבוץ ראש הנקרה על מורד הרכס.

שמורת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל הכירה בייחודיות המצוק והכריזה עליו כשמורת טבע לאומית - שמורת חוף-ראש-הנקרה. במקום הוכרז גם גן לאומי. הנקרות נראות במיטבן בעת רדת החמה ובשעות סערה, והן מושכות קהל מבקרים רב. בשמורה נכללת גם רצועת החוף שמדרום למצוק, והיא מתאפיינת בפאונה ופלורה מעניינות ומיוחדות: חוף ראש הנקרה (יחד עם חופים נוספים בסביבתו, כמו חוף אכזיב) הוא האזור היחיד בעולם בו גדל עדעד הגליל (שבעבר התייחסו אליו כעדעד יווני, הגדל ביוון). בינות לשיחי אלת המסטיק מתכסים המדרונות בסתיו בפרחי חצב מצוי וחבצלת החוף ובחורף עולים וצומחים הנרקיסים. עצי החרוב עוצבו על ידי הרוח כעצים ננסיים וצורתם מרתקת את עיני המתבוננים. עד שנות ה-50 של המאה ה-20 נצפה בנקרות כלב ים נזירי שהפך נדיר למדי בחופי הים התיכון. בתקרת הנקרות שוכנים עטלפי פירות ובנקיקים שבמצוק מקננים יוני סלעים וסיסים. סמוך לפני המים ניתן לצפות בשחפיות כשהן מלקטות מזון המצוי בשפע על סלעי החוף. המים בנקרות מאפשרים תנאי חיים אידאליים למגוון עצום של חי ימי. בלילות ירח מלא בודדים בשנה ניתן לצפות במחזה מרהיב של מאות צבים זעירים שבקעו מביציהם ועתה נוהרים אל הים. אלה הם צאצאיו של צב ים חום, אשר חוף ראש הנקרה המפורץ הוא אתר ההזדווגות המימי שלו ואת הביצים מטילה הנקבה במפרצונים החוליים שבין סלעי החוף.

איים בחוף ראש הנקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוף ראש הנקרה מצויים ארבעה איים: תכלת, שחף, נחליאלי ואכזיב. שטחם הכולל הוא 20 דונם. מסלע האיים הוא מכורכר. הם נותרו חשופים בלב ים אחרי שחלק מרצועות הכורכר אשר מצויות לאורך שפלת החוף שקעו בים. האיים הוכרזו כשמורות טבע ימיות.‏‏[3]

הרכבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבל מוביל את המבקרים באתר מרחבת הכניסה השוכנת סמוך למעבר הגבול בגובה של 70 מטרים מעל פני הים, אל הנקרות. אורך הכבל הוא 102 מטר והוא תלוי בזווית תלולה של 60 מעלות. הרכבל יוצר על ידי חברת דופלמאייר האוסטרית ונמצא בפיקוחה ובפיקוח הטכניון.

רכבל ריק

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש הנקרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]