שטח הכיבוש הסובייטי של בסרביה וצפון בוקובינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת רומניה לאחר מלחמת העולם השנייה. השטח הכחול הוא שטחה של רומניה, והשטחים הירוקים הם השטחים שאבדו לברית המועצות ולבולגריה

ב-28 ביוני 1940, ברית המועצות הגישה אולטימטום לרומניה, הדורש את פינוי הכוח הצבאי הרומני משטחי בסרביה ומשטחיה של צפון בוקובינה. מהאולטימטום השתמע איום לפלישה במידה ורומניה לא תקבל את האולטימטום. תחת לחץ ממוסקבה ומברלין, מוסדות השלטון הרומני וכוחות הצבא נסוגו כדי למנוע עימות צבאי בין רומניה לבין ברית המועצות. ללא שום הסבר, הכוחות הסובייטים כבשו גם את מחוז הרצה הרומני. אירועים אלו היו תוצר של ההסכמים בין גרמניה הנאצית והסובייטית במלחמת העולם השנייה הושפעו על ידי נפילת צרפת, מעצמה שנחשבה לערבה לגבולות רומניה, לידי הנאצים.

בחלקו העיקרי של שטח הכיבוש בבסרביה, הסובייטים הקימו את הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית, ואת שאר השטח העבירו לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה. שטח הכיבוש הסובייטי אבד בשנת 1941, כשהרומנים כבשו חזרה את שטחי בסרביה וצפון בוקובינה במבצע מינכן (בתיאום עם מבצע ברברוסה הנאצי). השטח נכבש חזרה בידי הסובייטים בשנת 1944, במבצע יאשי-קישינב.

הבחירות החופשיות הראשונות בשטח הכיבוש החלו בפברואר 1990, והשליטה הסובייטית באזור תמה באוגוסט 1991 עם ניסיון ההפיכה הסובייטי, ועם התפרקותה של ברית המועצות. בשנת 1991, הרפובליקה הסובייטית של מולדובה הפכה למדינה העצמאית החדשה - מולדובה, בעוד שצפון בוקובינה ודרום בסרביה נותרו חלק מאוקראינה.