קרול השני, מלך רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המלוכה של רומניה
הוהנצולרן - זיגמרינגן
Kingdom of Romania - Big CoA.svg
קרול הראשון
המלכה:

צאצאים:

  • הנסיכה מריה (1870 - 1874)
פרדיננד הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני
המלכה:

צאצאים:

מיכאי הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני, מלך רומניה, שנשא גם את השם קרול קאראימאןרומנית: Carol Caraiman;‏ 15 באוקטובר 1893 - 4 באפריל 1953), מלך ברומניה בין השנים 1930 - 1940.

קרול השני נולד בסינאיה והיה בכך הצאצא הראשון בשושלת המלוכה הרומנית שנולד ברומניה. הוא הוטבל לפי הדת הנוצרית האורתודוקסית, כנדרש על פי החוקה הרומנית ועל חינוכו פיקח קרול הראשון, מלך רומניה בעצמו.

קרול השני ואלנה לופסקו

בגיל 21, כשאביו הוכתר, היה קרול השני ליורש העצר של רומניה וסנטור. התנהגותו לא תאמה את מעמדו וב-1918, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כשמשפחת המלוכה והשלטון של רומניה עברו ליאשי, לאחר שבוקרשט נכבשה על ידי הצבא הגרמני, קרול השני ברח מהעיר וממשמרתו הצבאית אל אודסה עם אהובתו יואנה מריה ולנטינה למברינו (Ioana Maria Valentina Lambrino), שם נשא אותה לאישה ב-31 באוגוסט. יואנה, הידועה יותר כזיזי למברינו, הייתה בתו של גנרל רומני ממשפחת אצולה ותיקה. הנישואים, שנערכו בניגוד לרצון ההורים, בוטלו בהחלטה משפטית שנויה במחלוקת, קרול נשלח להפרדה למנזר Horaita-Neamt, אך השניים המשיכו להתראות עוד תקופת מה וב-1920 נולד להם ילד, שקיבל את השם מירצ'ה (בבגרותו קרא לעצמו קרול למבריני ותבע הכרה בזכותו לרשת את אביו). מירצ'ה לא הוכר כבן משפחת המלוכה, וקרול נשלח לטיול סביב העולם, כדי שימצא לו כלה מתאימה. בתחילת 1921 הכיר את אלנה נסיכת יוון וב-10 במרץ 1921 התקיימה חתונתם וכעבור שבעה חודשים, ב-25 באוקטובר 1921, נולד מי שעתיד היה להיות מיכאי הראשון, מלך רומניה.

ב-1922 לקח לו קרול לפילגש את אלנה לופסקו, גרושתו של קצין צבא, בתם של רוקח יהודי שהתנצר ורקדנית וינאית קתולית. כעבור שנה ברחו השניים מרומניה, וב-1925 הודיע קרול שהוא מוותר על זכותו לירושת הכתר לטובת בנו, מיכאי. כעבור שנתיים, ב-1927, כשמת אביו של קרול, הוכתר מיכאי למלך רומניה, אך בגלל היותו ילד עדיין, בראש המדינה עמדה עוצרות שפעלה בשם המלך. ב-1928 קרול השני ורעייתו התגרשו באופן רשמי. ב-1930 קרול שב לרומניה, הדיח את בנו והוכתר כמלך רומניה לאחר שהבטיח להיפרד מפילגשו.

תקופת מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול השני ניסה להשפיע על החיים הפוליטיים של רומניה, תוך כדי מניפולציה של המפלגות הקיימות. הוא לא ניתק את יחסיו עם פילגשו, ונרמז, על רקע המוצא היהודי של הוריה הנוצרים, בעיקר על ידי משמר הברזל, שהמלך הוא משרת היהודים. כדי לדכא את האופוזיציה, ביטל קרול ב-1938 את המפלגות הקיימות והקים ממשלה אנטישמית עם אוריינטציה פשיסטית.

בתקופתו נשללה אזרחותם של כשליש מיהודי רומניה והחל מסע של ניצול, אפליה ושוד כלכלי של היהודים כפרטים וכקהילות. לאחר האולטימטום הסובייטי, שאילץ את רומניה לצאת מבסרביה, ותכתיב וינה, שאילץ את רומניה לצאת מצפון טרנסילבניה ומהקדרילטר, דעת הקהל הרומנית הייתה נסערת מאוד וכדי להרגיעה הזמין קרול את הגנרל יון אנטונסקו להרכיב את הממשלה. בלחצו של אנטונסקו ובשל דעת הקהל הודיע המלך קרול השני בספטמבר 1940 על ויתור על המלוכה לטובת בנו, מיכאי.

שארית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול יצא את רומניה עם פילגשו ועם רכבת שנשאה את עושרו ב-12 קרונות עמוסים. במטען זה היו גם 41 ציורים חתומים על ידי ציירים נודעים דוגמת אל גרקו, טיציאן וגריגורסקו. הוא התיישב בפורטוגל ושהה בה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1949 נשא לאישה את פילגשו, אלנה לופסקו. ב-1953 הלך לעולמו כתוצאה ממחלת הסרטן.