שיחת משתמש:עוזי ו./מתמטיקה1

חזור לדף השיחה שלי.

תורת גלואה

שלוש הערות בעקבות תורת גלואה המצוין:

1. ברוך הבא!
2. כשכותבים מתמטיקה, ואפילו רק ברמה של =<, לטעמי הרבה יותר טוב להשתמש ב-Tex. הסברים איך לעשות את זה נמצאים בויקיפדיה:נוסחאות מתמטיות.
3. כשעורכים דף, יש למטרה תיבה של "תבניות", ומשם רצוי לקחת את הכותרת עבור תת סעיפים כמו "מושגים נוספים" (במקרה זה, הכותרת היא "ראה גם"), פשוט כדי לשמור על אחידות.

גדי אלכסנדרוביץ' 05:48, 9 דצמ' 2004 (UTC)

נהניתי לראות את הערך הנאה תורת גלואה שכתבת, ואני מקווה שתמשיך להעשיר בדרך זו את ערכי המתמטיקה בויקיפדיה. דוד שי 06:50, 9 דצמ' 2004 (UTC)

הבעיות של ימי קדם - חמש או שלוש?

בערך תורת גלואה הפנית אל חמש הבעיות של ימי קדם. בויקיפדיה קיים כרגע ערך בשם שלוש הבעיות של ימי קדם. האם יש להרחיבו? גדי אלכסנדרוביץ' 07:05, 9 דצמ' 2004 (UTC)

שלוש הבעיות הקלאסיות הן ריבוע המעגל, הכפלת הקוביה ושילוש הזוית (כפי שהן מנויות בערך הקיים). יש עוד כמה בעיות גאומטריות 'עתיקות', שהבולטות ביניהן הן בנית המשובע המשוכלל, והוכחת אקסיומת המקבילים (יחד, אלו הן החמש שאליהן התכוונתי). בסופו של דבר, את ארבע הראשונות פותרים בעזרת תורת גלואה, והאחרונה היא כידוע סיפור אחר לחלוטין. מהשוואת מקורות ברשת, נראה שין הסכמה האם מדובר בשלוש בעיות (זו הדעה השכיחה), ארבע או יותר. בכל אופן, לא הייתי משאיר את בנית המשובע מחוץ לרשימה, ולו בגלל שפותרים אותה באותה דרך (עקרונית) כמו שלוש הראשונות. אולי במקום "להתחייב" על מספר, נשנה את שם הערך להבעיות הגאומטריות של ימי קדם? עוזי ו.

(הערה נוספת, שהיא בבחינת הקדמת תרופה למכה: 'הנדסיות' אולי נשמע מתאים יותר מ'גאומטריות' בגלל העברית, אבל לדעתי בניה גאומטרית ובניה הנדסית הם שני דברים שונים (את הראשונה עושים בסרגל ומחוגה, ואת השניה בפלס וכף סיידים). עוזי ו.

מהי השיטה השניה לפתוח ערך חדש?

על מטריקות ונורמות

שמתי לב שהורדת מהערך מטריקה את הפסקה הבאה:

"ישנו קשר ישיר בין מטריקה לנורמה, שהיא הכללה של מושג האורך. אם g מטריקה אזי $\|x\|=g(x,0)$ היא נורמה. ולהפך, אם בידנו יש נורמה אזי $g(x,y)=\|x-y\|$ היא מטריקה."

החלק על הגדרת הנורמה ע"פ מטריקה נשמע לי מפוקפק ביותר (מטריקה דיסקרטית מגדירה נורמה? דומני שלא). בגלל זה הורדת את הפסקה? כי החלק השני נכון, וגם כתבת אותו בעצמך בערך של מרחב מטרי אם איני טועה. אשמח אם תגיד לי מה לא נכון בפסקה הזו ועד כמה, כי היא מופיעה גם בנורמה (מתמטיקה). גדי אלכסנדרוביץ' 18:04, 9 דצמ' 2004 (UTC)

הורדתי את הפסקה כי היא לא נכונה (לא כל מטריקה מגדירה נורמה). הכיוון ההפוך נכון, אבל אני חושב שיותר מתאים לומר שמרחב נורמי הוא בפרט מרחב מטרי, מאשר שנורמה היא מטריקה. אני אבדוק את נורמה (מתמטיקה). עוזי ו.

מה דעתך בעניין "הבעיות הגאומטריות של ימי קדם"? איך משנים שם של ערך? עוזי ו.

כדי לשנות שם של ערך, השתמש בתגית "העבר" שנמצאת למעלה (ליד "שיחה" ו"גרסאות קודמות"). ההעברה יוצרת עמוד חדש שמכיל את התוכן, והופכת את העמוד המקורי להפנייה לעמוד החדש. בברכה, ערןב 09:39, 10 דצמ' 2004 (UTC)

אני חושב שנחוץ שינוי די משמעותי בכל הערכים האלה. במקום נורמה (מתמטיקה), מטריקה וטופולוגיה (כאוסף קבוצות פתוחות), צריכים להיות ערכים על מרחב נורמי, מרחב מטרי ומרחב טופולוגי. מבחינתי, במטריקה מספיקה הפניה: "ראה מרחב מטרי", וכן הלאה. אף אחד לא מתעניין במטריקה כפונקציה בפני עצמה; האובייקט החשוב הוא המרחב שהיא מגדירה. עוזי ו.

אני מסכים, אתה יותר ממוזמן לעשות את השינויים שאתה חושב שנחוצים. גדי אלכסנדרוביץ' 11:13, 10 דצמ' 2004 (UTC)

ובאותו עניין - נראה לי מוזר להגדיר את "מטריקה" רק בתחום הטופולוגיה. ועולה השאלה, האם מרחקי מהלנוביס עונים להגדרת "מטריקה"? Tal Cohen 11:07, 10 דצמ' 2004 (UTC)

מרחקי מהלנוביס הם מטריקה אם המטריצה המרכזית היא חיובית לחלוטין (הוכחה: כל מטריצה חיובית לחלוטין אפשר לכתוב כמכפלת מטריצה במוחלפת שלה, ולכן אחרי החלפת בסיס מדובר על הנורמה הסטנדרטית). לעניין, בכל חלוקה קטגורית יהיו נושאים שמשתמשים בהם "מחוץ לקטגוריה"; עדיין אפשר לחשוב על מרחבים מטריים כסוג של מרחבים טופולוגיים (עם יותר שימושים מהרגיל). עוזי ו. 17:44, 11 דצמ' 2004 (UTC)

מספר ממשי

בעריכתך האחרונה מחקת את רוב הערך, האם מדובר בטעות? יובל מדר

גם אם לא מדובר בטעות, היה עדיף אם היית מסביר בדף השיחה מדוע ביצעת את המחיקה. בכל מקרה עדיף, אם רואים משהו שלדעתך הוא מבלבל (אבל אינו שגוי), לתקן זאת או להעיר על כך בדף השיחה, אבל לא למחוק אותו. גדי אלכסנדרוביץ' 21:06, 11 דצמ' 2004 (UTC)

אני מתנצל, עכשיו ראיתי שהוספת הערה בדף השיחה. זה עדיין מעורר שאלה: למה לא לעשות דבר פשוט יותר, להעביר את הערך כולו לדף שדה המספרים הממשיים באמצעות כפתור "העבר דף זה", לשנות קצת את הניסוח של הפתיחה, ולהפוך את "מספר ממשי" לדף הפנייה? זה עדיף, לדעתי, על פני השארת ערך כמעט ריק. גדי אלכסנדרוביץ' 21:11, 11 דצמ' 2004 (UTC)

אני חושב שהערך כמו שהוא עכשיו נותן את האינפורמציה הבסיסית למי ששמע בפעם הראשונה על "מספר ממשי". שדה הממשיים הוא הערך הנכון, אבל לא רצוי לתת *רק* הפניה לשם - היתרון המילוני הולך לאיבוד. עוזי ו. 21:24, 11 דצמ' 2004 (UTC)

בהמשך לעניין זה, מה דעתך על הערך מספר מרוכב? האם יש להעביר אותו לערך שדה המספרים המרוכבים? גדי אלכסנדרוביץ' 13:02, 14 דצמ' 2004 (UTC)

אתה מוזמן לבדוק את שני הערכים. עוזי ו. 21:24, 14 דצמ' 2004 (UTC)

מה קרה לאיזכור של המשפט היסודי של האלגברה? גדי אלכסנדרוביץ' 05:11, 15 דצמ' 2004 (UTC)

חתכי דדקינד

רציתי לברר האם התכוונת לכתוב $A=\{x:x<r\}$ ו- $B=\{x:x\geq r\}$ בתור החתך המתאים ל$\ r$?

אכן, לזה התכוונתי (תיקנתי את הערך בהתאם). האם יש דרך להכריח את הביטויים המתמטיים להשאר בסדר שבו הם נכתבים? הביטוי של B בסדר , והביטוי של A (איך לומר זאת בעדינות) מכוער. עוזי ו.

התייחסתי גם לכך שכל x אמור להיות קטן/גדול שווה לr. (ולא לa, כפי שמצוין במסמך)

לי הנוסחא נראית טוב, אולי זה קשור להגדרות התצוגה שלי. (ובשלך התמונה לא מתקמפלת) אני אבדוק את העניין, אם מדובר בתמונה לא מתקמפלת, ניתן להוסיף " \" בתחילת הקוד כדי "להכריח" אותו להתקמפל. יובל מדר

זו אכן הייתה הבעיה, כדאי להוסיף " \" בתחילת כל נוסחא, סימן זה גורם למתרגם להאמין שהשתמשת באחת מפקודות Latex, ולכן הוא חייב לקמפל את התמונה.

כדי לראות נוסחאות היטב גם בלי שנכתבו כך תוכל ללכת להעדפות=>תצוגת נוסחאות מתמטיות=>תמיד הצג כ-PNG. וכל נוסחא שתתקל בה (אם הייתה בתוך תגיות math) תקומפל. יובל מדר

אני מאוד ממליץ לא להשתמש באפשרות הזו, פשוט כי כך אתה לא רואה מה שהמשתמש הממוצע בויקיפדיה (זה שלא רשום, או זה שמתעצל לשנות את האפשרות הזו) רואה. כלומר, מה שיראה לך יפה נראה לו מכוער, ואתה מפספס את זה ולא מסוגל לתקן. גדי אלכסנדרוביץ' 18:48, 12 דצמ' 2004 (UTC)

הגרסה החלשה של גולדבאך

ראיתי שהחזרת את הטענה לניסוחה המקורי, האם אתה בטוח שזו באמת הגרסה המקורית מהמכתב ? כלומר, ברור לי שהניסוח כפי שהוא עכשיו נובע ישירות מהגירסה החזקה אבל נדמה לי שהניסוח הזה הוא טענה חזקה יותר מהניסוח המקורי. בערך המקביל באנגלית (עליו הסתמכתי), הטענה מנוסחת כפי שתיקנתי.

בדקתי במקור המוסמך להסטוריה של תורת המספרים: History of the Theory of Numbers, של Dickson (הספר מ- 1911). ההשערה המקורית של גולדבך (זו שהוא מציע במכתב לאוילר ב- 1742) מעט יותר מסורבלת, ואוילר כותב לו בחזרה שההשערה הזו שקולה למשהו שהוא (גולדבך) הציע במכתב קודם (Dickson לא מציין ממתי, ואולי המכתב אבד). ההשערה שאוילר מייחס לגולדבך היא כפי שכתבתי ("כל מספר > 2 אפשר לכתוב כסכום של שלושה ראשוניים", כאשר הוא סופר את 0 כראשוני).

עכשיו נשאלת רק השאלה אם כל מה שכתבתי בנוגע לקירבה להוכחה והחסמים שמנסים להוריד, מתייחסים לגירסה שאתה כתבת. עד לא עשיתי בירורים בעצמי.(בפעם הבאה שיהיה לי זמן לנשום). אורי מוסנזון 22:20, 22 דצמ' 2004 (UTC)

עדכנתי את הערך, כולל תיקון בחזרה לגרסה האי-זוגית (שהיא ללא ספק הנכונה, ראה שיחה:הגרסה החלשה של השערת גולדבך). עוזי ו. 22:42, 22 דצמ' 2004 (UTC)

כריעות

עוזי שלום,

מיינתי את כריעות לCategory:תורת הקבוצות. אני ממש לא בטוח שזה המקום הנכון - אשמח אם תחווה את דעתך. נדב 08:38, 21 דצמ' 2004 (UTC)

זה בוודאי לא המקום - צריכה להיות קטגוריה ללוגיקה מתמטית. עוזי ו. 20:25, 21 דצמ' 2004 (UTC)

בלי קשר לכך, הערך נראה להדיוט כמוני מאוד מאוד לא מדוייק, ואשמח אם תעבור עליו. גדי אלכסנדרוביץ' 20:35, 21 דצמ' 2004 (UTC)

משוואה ממעלה רביעית

היי. נראה לי שמשהו לא בסדר בנוסחה האחרונה בערך משוואה ממעלה רביעית. הסוגריים שם לא מסתדרים לי. בברכה, ערןב 18:18, 22 דצמ' 2004 (UTC)

פולינום

בזמנך החופשי, אשמח אם תעיין בערך פולינום. גם בערך הזה עוסקים בפתרון של משוואות ממעלה שלישית, ובדף השיחה מישהו מתלונן על טעות בפתרון, ואני לא בקיא בחומר מספיק כדי לבדוק זאת בעצמי. תודה מראש. גדי אלכסנדרוביץ' 16:55, 29 ינו' 2005 (UTC)

אלגברה היא חוג?

ראיתי שכתבת שאלגברה היא "חוג שהוא גם מרחב וקטורי". עד כמה שידוע לי (וזה גם מה שכתוב באנגלית), אלגברה היא לא בהכרח אסוציאטיבית לכפל (למשל אלגברת קיילי) בעוד שחוג כן (וזה גם מה שכתוב בעברית). יפתח 06:36, 7 אפר' 2005 (UTC)

סליחה על ההתפרצות. לפי מה שמלמדים בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית, אלגברה היא חוג שהוא גם מודול. אם היא מעל שדה, אז היא בעצם חוג שהוא גם מרחב וקטורי. לא שמעתי על אלגבראות לא אסוציאטיביות לכפל, אבל תמיד אפשר להרחיב מושגים, כמו שיש גם חוגים בלי יחידה, אבל מקובל שחוגים הם עם יחידה. Harel 07:34, 7 אפר' 2005 (UTC)

זה עניין של הגדרה. ההגדרה שאני מכיר שונה מזו שאתה מכיר, ששונה מזו שעוזי כתב. "אלגברה" לא אסוציאטיבית היא מספרי קיילי (האוקטניונים או, הסבר טוב ומפורט יותר, במאמר הזה). כמובן שאם מקבלים את הגדרה שמחייבת אסוציאטיביות, מוותרים על ההגדרה שלהם כאלגברה, ומעבר לזה אין לזה שום משמעות. השאלה היא לפי איזה נוהג לנהוג (אני מציע את שלי, אבל אין לי באמת נימוקים מעבר לככה כתוב בספר ההוא, או ככה כתוב בספר הזה, ואם לך או לעוזי יש נימוקים טובים יותר, אז שיהיה) יפתח 07:48, 7 אפר' 2005 (UTC)

צריך לנהוג לפי מה שמקובל ללמד בתור המושג הכי כללי ונפוץ לאלגברה באוניברסיטאות בארץ ובעולם. ככה זה עם מושגים מתמטיים - לפעמים יש להם כמה הגדרות, ואולי צריך לתת את כולם. Harel 07:49, 7 אפר' 2005 (UTC)

טוב, בגלל שאני רוצה להגדיר בהמשך גם את האוקטניונים, אז הלכתי לפי הכלל שנוח לי, תרגיש חופשי לתקן... יפתח 10:07, 10 אפר' 2005 (UTC)

רוב הדוגמאות (גם לחוגים וגם לאלגברות) הן אסוציאטיביות, ולכן מקובל לדרוש אסוציאטיביות בהגדרה של שני המבנים. דוגמאות לא אסוציאטיביות נפוצות יותר באלגברות מאשר בחוגים, ולכן ההגדרה שלא דורשת אסוציאטיביות שכיחה יותר באלגברות. אבל למען האמת שני הדברים הולכים ביחד (יש חוגי לי בדיוק כמו אלגברות לי, אוקטוניונים מעל השלמים בדיוק כמו אוקטוניונים מעל הממשיים, וכן הלאה), ולכן עדיף לדעתי להשתמש באותה הגדרה בשני המקרים. אפילו בספרים המוקדשים לאלגברות לא אסוציאטיביות דורשים אסוציאטיביות מ"אלגברה", וקוראים למבנה שבו אין מניחים את האקסיומה הזו "אלגברה לא אסוציאטיבית" (לפי ההגדרות האלה, כל "אלגברה" אסוציאטיבית היא "אלגברה לא אסוציאטיבית"!).

סיכום מנהלים והמלצה: אני מציע לדרוש אסוציאטיביות גם מחוג וגם מאלגברה, ולקרוא למבנים הכלליים יותר בשמות מיוחדים ("אלגברת לי", "אלגברה אלטרנטיבית", והכללי ביותר: "אלגברה לא אסוציאטיבית" - וכנ"ל לחוגים); אבל עשו כטוב בעיניכם. עוזי ו.

אז יש שני מבנים, אלגברה (שהיא אסוציאטיבית) ואלגברה לא אסוציאטיבית (שהיא אותו הדבר בלי האסוציאטיביות)? איך אני מנסח את זה בצורה אלגנטית (או במילים אחרות, בבקשה, תערוך את מה שכתבתי ככה שזה יהיה נכון אלגנטי ועדיין יאפשר לכתוב על האוקטניונים בלי להתנצל שפתאום אין אסוציאטיביות למרות שכתוב שצריך)? יפתח 14:18, 19 אפר' 2005 (UTC)

טרנסצנדנטליזם

יש ערך יפה למספר טרנסצנדנטי, אבל האם לא כדאי שיהיה ערך שעוסק באיברים טרנסצנדנטיים של הרחבת שדות - שהם ההכללה הטבעית של המספרים הללו? (או שאין הרבה מה לומר בנושא?) גדי אלכסנדרוביץ' 17:43, 27 אפר' 2005 (UTC)

הוספתי פרטים בנושא תחת אלגברה (מבנה אלגברי), עם קישורים הדדיים למספר טרנסצנדנטי. אגב, אתה מוזמן להציץ בשיחה:אלגברה (מבנה אלגברי). עוזי ו. 11:46, 28 אפר' 2005 (UTC)

אלגברה (מבנה אלגברי)

ראה בבקשה הערה בדף השיחה. יפתח 08:15, 28 אפר' 2005 (UTC)

ברוך מחיה מתים

אני שמח שחזרת לפעילות. ויקיפדיה משוועת לאנשי מקצוע. אורי מוסנזון 01:48, 1 מאי 2005 (UTC)

על הציטוט שבדף שלך

בתור אחד מהאנשים שכותבים מהיד אל הפה (מהמרצה/ספר אל הויקיפדיה) אני בהכרח נופל בקטגוריה של אלו ש"מבינים" ורצים לכתוב. השאלה היא עד כמה לדעתך נגרם נזק מכך. האם נכתבים דברים שגויים, או פשוט דברים פרטניים מדי, שמפספסים את התמונה הכללית? גדי אלכסנדרוביץ' 04:16, 6 מאי 2005 (UTC)

ראשית, עדכנתי את הדף שלי. ערכים מתמטיים - יש ויש. לדוגמא, גבול הוא בסדר (חסר הרבה חומר, אבל השלד סביר). חבורה (מבנה אלגברי) חלש (מאד בסיסי), ותת חבורה נורמלית (בלי חבורות מנה) בלתי אפשרי. אני לא רואה הרבה שגיאות, אבל לפעמים תיאור פרטני של הזנב של הפיל יכול להיות די מבלבל (למי שלא מכיר פילים). השאלה היא מה האלטרנטיבה - ובמחיר הנוכחי, כל עוד אנשים מוכנים להשקיע מזמנם כדי לכתוב, אני קונה. עוזי ו. 11:16, 12 מאי 2005 (UTC)

אלגברת לי

היי. פניתי גם לגדי, אבל אולי תקדים אותו. אנא בדוק את השינוים בערך אלגברת לי שביצע אלמוני. בברכה, ערןב 07:06, 24 מאי 2005 (UTC)

בעקבות השינויים בערך, כיצד יש לכתוב בעברית Characteristic: מציין או מאפיין? (באוניברסיטה הפתוחה כתוב "אופיין", אפילו). גדי אלכסנדרוביץ' 07:25, 24 מאי 2005 (UTC)

יש לנו ערך: מאפיין של שדה (למרות שאני יודע שמשתמשים גם ב'מציין', ו(באו"פ בלבד) ב'אופיין'). בינתיים הרחבתי את אלגברת לי. עוזי ו. 07:38, 24 מאי 2005 (UTC)

קטגוריות

בערכים שהעלית הלילה כתבת את "קטגוריה:מתמטיקה" בתוך סוגריים מסולסלים במקום בתוך סוגריים מרובעים. כתוצאה מכך הועתק כל התוכן שבקטגוריה לתוך הערך (אתה יכול לראות בגרסאות הקודמות). חוץ מזה, כדאי מאוד לשייך ערכים לתת קטגוריות המתאימות ולא לקטגוריה הכללית "מתמטיקה", כדי להפחית על העומס מהקטגוריה הראשית וכדי שהחומר יהיה מסודר כראוי. יום יפה, נתנאל 05:28, 31 מאי 2005 (UTC)

פילוסופיה של המתמטיקה

שלום עוזי, אני מציע שתקרא את הערך המשובח פילוסופיה של המתמטיקה. אני משער שיהיו לך תיקונים ותוספות. תודה, דוד שי 20:01, 2 יוני 2005 (UTC)

תורת שטורם ליוביל

אשמח אם תעיף מבט בערך תורת שטורם-ליוביל שלדעתי זקוק לשכתוב. גדי אלכסנדרוביץ' 05:45, 13 יוני 2005 (UTC)

מטריצה מוגדרת חיובית

שלום לך,
איך לדעתך כדאי לכנות מטריצה כזו: חיובית לחלוטין, חיובית בהחלט, או בשם אחר? תודה. אבינעם 07:47, 15 יוני 2005 (UTC)

קטונתי מלהיות עוזי, אבל בתור כותב הערך, עד כמה שידוע לי השם העברי המדויק הוא מטריצה מוגדרת חיובית (לפחות בטכניון) ואילו "מטריצה חיובית לחלוטין", למשל, היא דבר שונה לגמרי. מה שכן מפריע לי וכדאי לשאול את עוזי גם עליו הוא השורה האחרונה בערך: "מטריצה הרמיטית שאינה מוגדרת אי שלילית או מוגדרת אי חיובית תיקרא בלתי מוגדרת". האם זהו שם מקובל? האם אין שם טוב יותר? גדי אלכסנדרוביץ' 11:21, 15 יוני 2005 (UTC)

לגדי: מטריצה מוגדרת חיובית הוא אכן השם הנפוץ בטכניון וגם במקומות אחרים, אך זהו תרגום משובש. אין כאן שום קשר להגדרות. ראה את מה שכתבתי בשיחה:מתמטיקה#מטריצה מוגדרת חיובית. בברכה, אבינעם 11:47, 15 יוני 2005 (UTC)

נתחיל מהמקור (באנגלית, למרות שאם מוכרחים לנחש אז המקור הוא בגרמנית): positive definite. המשמעות היא (במקרה של מטריצות או תבניות ריבועיות) "חיובית כל הזמן". אני מעדיף "חיובית לחלוטין" (לעומת "חיובית" סתם), כאשר מטריצה שאינה חיובית ואינה שלילית (indefinite) היא "לא מוחלטת" (וודאי לא "לא מוגדרת"). הסיבה שאני מעדיף "לחלוטין" על "בהחלט" היא שמדובר בתכונה של המטריצה ולא של החיוביות. טור, לעומת זאת, יכול להתכנס בהחלט (absolutely convergent) - כאשר טור הערכים המוחלטים מתכנס. עוזי ו. 13:36, 15 יוני 2005 (UTC)

לעוזי: תודה על תשובתך המפורטת כאן ובשיחה:מטריצה מוגדרת חיובית. אבינעם 14:08, 15 יוני 2005 (UTC)

סליחה שאני מתערב, אבל נראה לי שאתם טועים בגישה. יש הרבה מושגים שתוך כדי תרגום שינו את המשמעות המקורית שלהם והפכו למשהו אחר. אבל ברגע שמושג התקבע על ידי קהילת דוברי העברית בכלל, והקהילה האקדמית הרלוונטית בפרט, יהיה זה טפשי ולא נכון לנסות ולהלחם במציאות. על אחת כמה וכמה כשלא מדובר על מאבק בעל רקע אידיאולוגי כלשהו. יפתח 19:23, 15 יוני 2005 (UTC)

ומה עושים כש"הקהילה האקדמית הרלוונטית" משתמשת בכמה מושגים שונים לאותו הדבר? (זה קורה גם באנגלית, במושגים אחרים, ולפעמים צריך לבחור). עוזי ו. 19:28, 15 יוני 2005 (UTC)

אז המצב הרבה יותר קל, בוחרים את מה שנראה לך הכי מתאים ומקשרים מהשאר. לפי מבחן גוגל ומבחן הסטודנטים זה לא המקרה הנוכחי . יפתח 19:48, 15 יוני 2005 (UTC)

מהו 'מבחן הסטודנטים'? עוזי ו. 21:30, 15 יוני 2005 (UTC)

המבחן ששואל סטודנטים במקצוע איך הם למדו את המושג. יפתח 06:10, 16 יוני 2005 (UTC)

מצוין. יש 80 סטודנטים שיתמכו בהצעה שלי... עוזי ו. 13:53, 16 יוני 2005 (UTC)

תשבץ במקומות המתאימים "מתאם מייצג", "שנבחרו באופן אקראי" ו"ממגוון מוסדות אקדמאים". האמת, אין לי כלום בעד או נגד "מטריצה מוגדרת חיובית". אני פשוט חושב שלפי אותו הגיון מחר יבחרו הגויים להחליף את eigenvalue לשתי מילים באותה שפה. ואולי מישהו יחליט שמאחר ותפוח אדמה איננו זן של תפוח כדאי להשתמש מעכשיו בשורש סולאני אכיל. אם השיבוש התקבע מספיק, המאבק לשינויו (אם צריך מאבק כזה) לא צריך להיות באנציקלופדיה. יפתח 14:20, 16 יוני 2005 (UTC)

באופן עקרוני אני מסכים. במקרה הזה, זו טעות להניח שהמונח 'מוגדרת חיובית' התקבע, או אפילו שהוא נפוץ יותר. באוניברסיטה הפתוחה, למשל (אלגברה ליניארית II, הגדרה X.26), משתמשים במונח שאני הצעתי. עוזי ו. 21:19, 16 יוני 2005 (UTC)

לא ידעתי. השתכנעתי שאתם צודקים. יפתח 07:05, 17 יוני 2005 (UTC)