מספר טרנסצנדנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במתמטיקה, מספר טרנסצנדנטי הוא מספר שאינו אלגברי, כלומר, מספר שאינו מהווה פתרון של משוואה פולינומית (שונה מאפס) שמקדמיה הם מספרים רציונליים (או שלמים, אין הבדל). מספרים טרנסצנדנטיים נודעים הם הקבועים המתמטיים π ו-e. כל מספר טרנסצנדנטי הוא מספר אי-רציונלי, אך ההיפך אינו נכון: \sqrt{2}, למשל, הוא מספר אי רציונלי שאינו מספר טרנסצנדנטי, שכן הוא פתרון למשוואה הפולינומית x2 − 2 = 0. למונח הוצע גם השם העברי מספר נעלה.

במבט ראשון נראים המספרים הטרנסצנדנטיים כחריגים, וברור שאין אנו מרבים לפגוש אותם בחיי היומיום, אך ניתן להוכיח שמרבית המספרים הם דווקא מספרים טרנסצנדנטיים. במינוח מתמטי: מבין כל המספרים הממשיים, שעוצמתם היא \aleph, עוצמת המספרים שאינם טרנסצנדנטיים היא \aleph_0 (קרי: אלף אפס), ולכן עוצמת המספרים הטרנסצנדנטיים היא \aleph. בניסוח אחר: כמעט כל המספרים הם טרנסצנדנטיים. תכונה זו הוכחה על ידי גאורג קנטור בשנת 1874.

ההוכחה שמספר נתון כלשהו הוא מספר טרנסצנדנטי איננה פשוטה. קיומם של מספרים טרנסצנדנטיים הוכח לראשונה בשנת 1844 על ידי המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ליוביל והתוצאה קרויה על שמו משפט ליוביל. על סמך המשפט נתן ליוביל בשנת 1851 דוגמה ראשונה למספר טרנסצנדנטי הנקרא קבוע ליוביל:


\sum_{k=1}^\infty 10^{-k!} = 0.110001000000000000000001000....

במספר ליוביל הספרה ה-n מימין לנקודה העשרונית היא 1 כאשר n הוא עצרת, ו-0 אחרת (ראו קירובים רציונליים, להלן). המספר הראשון שהוכח שהוא מספר טרנסצנדנטי, מבלי שהמספר נבנה מלכתחילה למטרה זו, הוא הקבוע המתמטי e. את ההוכחה סיפק שארל הרמיט בשנת 1873 (ראו טרנסצנדנטיות של e).

בשנת 1882 הוכיח פרדיננד לינדמן את משפט לינדמן שקובע, בין השאר, ש־\ \pi (פאי) הוא מספר טרנסצנדנטי. מהוכחה זו נובע שלא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון, משום שבבנייה בסרגל ומחוגה בלבד לא ניתן לבנות יחס טרנסצנדנטי. הוכחה זו פתרה את בעיית ריבוע העיגול, שהיא אחת מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם, שראשיתן ביוון העתיקה.

הילברט ובעיית המספר הטרנסצנדנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבעיה השביעית של הילברט

הבעיה השביעית ב-23 הבעיות של הילברט ביקשה תשובה לשאלה: האם \ a^b טרנסצנדנטי, כאשר \ a \ne 0,1 אלגברי ו-\ b אלגברי אי-רציונלי? הבעיה הוצגה על ידי הילברט בשנת 1900, ותשובה חיובית לה ניתנה בשנת 1934 על ידי אלכסנדר גלפונד, במשפט הידוע בשם משפט גלפונד-שניידר.

קירובים רציונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה של שברים \frac{n_i}{m_i} מהווה "סדרת קירובים רציונליים מסדר \,t" של המספר הממשי \,a, אם סדרת המכנים \,m_i עולה, ו- |a-\frac{n_i}{m_i}|<\frac{x}{m_i^t} כאשר \,x>0 קבוע.

את הטרנסצנדנטיות של מספר ליוביל אפשר להוכיח בעזרת משפט ליוביל: מספר אלגברי מדרגה d (כלומר, מספר המהווה שורש לפולינום ממעלה d בעל מקדמים רציונליים) אינו ניתן לקירוב מסדר גבוה מ-d; מכיוון שכך, מספר שיש לו סדרת קירובים רציונליים מכל סדר, מוכרח להיות טרנסצנדנטי (מספר כזה נקרא מספר ליוביל).

הכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אברים אלגבריים וטרנסצנדנטיים בהקשר רחב יותר, ראו איבר אלגברי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: מספרים טרנסצנדנטיים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הרחבת שדות