תפוח אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בולבוס" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג בגאולוגיה, ראו בולבוס (גאולוגיה).
Information-silk.svgתפוח אדמה
Pomme de terre variété bonnotte.JPG
תפוחי אדמה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: סולנום
מין: תפוח אדמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Solanum tuberosum

תפוח אדמהראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם: סולנום הפקעות או תפוד) הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו אשר התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים משמשות למאכל. זהו הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים. לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לבטטה, למרות המראה החיצוני הדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוחי אדמה על קברו של פרידריך הגדול בארמון סנסוסי בפוטסדאם. מייחסים לפרדריך את הבאת תפוחי האדמה לפרוסיה.

מדענים משערים כי מקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים שבדרום אמריקה. על-פי ההשערה, חברות פרה-קולומביאניות שחיו באזור תרבתו את הצמח, ומהם הוא התפשט לחברות אחרות של ילידים אמריקאים. אבותיו של תפוח האדמה הכילו, כנראה, את הגן לרעלן סולנין, אשר אבד ממנו במהלך תרבותו. בחברה הפרואנית תורבתו מספר רב של זנים בצורות, צבעים ומרקמים שונים, שדרשו תנאי גידול שונים.

סיפור עם פופולרי מספר כי סר וולטר ראלי היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה; ההיסטוריה מספרת כי סר פרנסיס דרייק עשה זאת. בשנת 1586, אחרי שנלחם בספרדים באיים הקריביים, דרייק עצר בקרטחנה שבקולומביה כדי להצטייד באספקת מזון, כולל טבק ופקעות תפוחי אדמה.

טרם שובו לאנגליה עצר באי רואנוק, שבו ניסו מתיישבים אנגליים לייסד מושבה. החלוצים שבו לאנגליה עם דרייק, יחד עם תפוחי האדמה.

חקלאים מצאו את תפוחי האדמה נוחים יותר לגידול ולתרבות מאשר מזונות עמילניים אחרים כשיבולת שועל וכחיטה. ניתן להפיק מגידול תפוחי אדמה יותר אנרגיית מזון לשטח אדמה נתון מאשר כל גידול אירופי אחר, ודרוש רק את כדי לקוצרם (בשטח של 2 דונם ניתן לגדל תפוחי אדמה לצריכה שנתית למשפחה שלימה). מסיבות אלו בשנת 1650 היו כבר תפוחי האדמה הגידול הפחמימתי העיקרי של אירלנד, והחלו להחליף את החיטה כגידול עיקרי במקומות אחרים באירופה, בשמשם כמזון לאדם ולבהמה גם יחד.

צמח תפוח אדמה

האזכור הראשון של תפוחי אדמה בצפון אמריקה מגיע מן המתיישבים האיריים בלונדונדרי, ניו המפשייר, ב-1719.

תפוח האדמה מקושר כיום אסוציאטיבית עם אירלנד, אך ההיסטוריה הקדומה שלו לוטה בערפל.

  • לפי השערה אחת, נסחפו תפוחי אדמה לחוף האירי מגליאונים טבועים של הארמדה הספרדית (1588).
  • לפי סיפור אחר, אחראי לכך סר וולטר ראלי: הוא מימן משלחות טרנס-אטלנטיות, שלפחות אחת מהן עגנה בסמרוויק, מחוז קרי, באוקטובר 1587. עם זאת, אין רישומים על הזנים הבוטניים שנשאה אותה ספינה או על שגשוגם באירלנד.
  • לפי סיפורים אחרים, סר וולטר סקוט שתל את תפוח האדמה הראשון באחוזתו ליד קורק.
תפוח אדמה (חי)
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 79.34 ג'
קלוריות 77 קק"ל
חלבונים 2.02 ג'
פחמימות 17.47 ג'
פחמימות זמינות 17.5 ג'
שומן 0.09 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
ויטמין A 0 מק"ג
ויטמין B1 0.08 מ"ג
ויטמין B2 0.032 מ"ג
ויטמין B3 1.054 מ"ג
ויטמין B6 0.295 מ"ג
ויטמין C 19.7 מ"ג
ברזל 0.78 מ"ג
סידן 12 מ"ג
אשלגן 421 מ"ג
נתרן 6 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.2 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

מקור מ-1699 (מאה שנה לאחר האירוע) מספר: "תפוח האדמה... הובא מוירג'יניה על ידי סר וולטר ראלי, והוא עצר באירלנד, חלק מהצמחים נשתל שם, היכן שהם שגשגו יפה ולמטרה טובה, כי בשלוש מלחמות עוקבות, כשכל התירס מעל פני הקרקע הושמד, זה תמך בהם. כי החיילים לא יכלו לשרשם, לולא חפרו את כל האדמה בה גודלו, וכמעט סיננו אותה." [1].

ללא חשיבות למקורו, תפוח האדמה הפך פופולרי באירלנד עקב תפוקתו הגבוהה ויכולתו להסתתר תחת פני האדמה. בעלי אחוזות אנגליים עודדו את אריסיהם לגדל תפוחי אדמה, כי הם רצו לייצר עוד חיטה - אם האירים יוכלו לשרוד על גידול שדרש פחות אדמה, זה ישחרר אדמה נוספת לגידול חיטה.

אירוע נורא קשור בתפוח האדמה – רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד. מחלה בתפוחי האדמה פגעה בשנות ה-40 של המאה ה-19 בכל רחבי אירופה בגידול, שכלכלת אירלנד נסמכה עליו. הרעב גרם מעל חצי מיליון מתים ולמיליוני מהגרים.

במאה ה-17 התמצב תפוח האדמה כמזונם העמילני של העניים, אף כי מצב זה השתנה בהדרגה עד כי בסוף המאה ה-18 הפך תפוח האדמה פופולרי בצרפת, הודות ליחסי הציבור שעשה לו אנטואן אוגוסטין פרמנטייה, מאנשי המלך לואי ה-15, על שמו קרוי מרק "פוטאז' פרמנטייה".

ברוסיה נתקלו תפוחי האדמה בחשד ונקראו "תפוחי השטן", בגלל מסורות עממיות הקשורות לדברים שהגיעו מתחת לאדמה או היו קשורים בעפר.

היבטים חקלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסיף תפוחי אדמה באמצעות קומביין בשדות הנגב המערבי

תפוח אדמה מגיב היטב לתנאי אקלים ממוזגים ולכן בארצות צפוניות (אירופה וצפון אמריקה) הוא גידול קייצי בעוד שבארץ ישראל הוא גידול של עונת החורף והאביב. מבחינה פיזיולוגית צמח תפוח האדמה מגיב לאורך יום ולטמפרטורה כשההתבטאות בגידול היא שילוב של שני המרכיבים האקלימיים האמורים בתוספת השפעתו הספציפית של הזן. מורכבות זו משפיעה על קביעת הזן ומועד הזריעה באזורי הגידול השונים.

תגובת תפוחי אדמה לתנאי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת אורך יום על התפתחות תפוחי אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום קצר מעודד התפתחות סטולונים ופקעות בעוד יום ארוך מעודד התפתחות נוף. לכן, כשזורעים תפוחי אדמה בחורף, בו היום קצר, תחל התפתחות הפקעות מיד עם ההצצה בעוד שנוף הצמחים יתפתח בהמשך. מאידך כשזורעים תפוחי אדמה בקיץ, בו היום ארוך, יתפתח נוף הצמחים קודם והסטולונים והפקעות יווצרו בהמשך. תופעה זו גורמת להבדלים ביבולים בין תפוחי אדמה שנזרעים בעונות שונות וגם משפיעה על אופי הגידול. בישראל - הגידול הוא גידול ביום קצר, בעוד שבאירופה, גידול ביום ארוך.

תגובת תפוחי אדמה לטמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטמפרטורה בה גדלים תפוחי האדמה השפעה על אופי הגידול: טמפרטורה גבוהה תעודד התפתחות בתוך הקרקע- התפתחות סטולונים ופקעות בעוד טמפרטורה נמוכה תעודד התפתחות נוף. [דרוש מקור]

זריעת תפוחי אדמה בעונה החמה - ביום ארוך עשויה לגרום ליצירת נוף גבוה שעשוי להגיע לגובה 1 מטר ויותר בעוד שהקרקע תיוותר ריקה מפקעות או עם פקעות זעירות שמשמעו יבול נמוך.

זריעה בחורף בתקופה קרה תיצור צמח מנונס עם הרבה פקעות שגם כאן תהינה קטנות עקב חוסר שטח מטמיע מספיק שמאפשר אספקת מוטמעים למילוי הפקעות.

השפעת הגשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשם נדרש על מנת לספק את המים להם נדרש הגידול, מאידך רטיבות על נוף הצמחים תעודד התפתחות מחלות נוף הנגרמות על ידי פטריות או חיידקים. ולכן יש להתאים גם את עונת הזריעה למשטר הגשמים השורר באזור ולהימנע מלזרוע בעונות גשומות מאוד שבהן קשה לטפל בחומרים מורשים בחקלאות הרגילה. בחקלאות האורגנית, עקב מגבלות על שימוש בחומרי הדברה, יש להיזהר עוד יותר בבחירת מועד הזריעה ואזור הזריעה המיועד.

זנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זני תפוחי אדמה למכירה.

יש תפוחי אדמה חומים, צהובים, ורודים וסגולים (הקרויים לעתים כחולים). תוכם עשוי להיות לבן או דומה לקליפתם. תפוחי אדמה גדולים יותר ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר.

זני תפוחי האדמה נבדלים בעמידותם לתהליכי עיבוד שונים. יש שיחזיקו מעמד בצורה הקרובה למקורית תחת הרתחה, יש שישמרו על צורתם רק באפייה, יש שטעמם משופר כשהם נצלים בתנור, יש שמתאימים לסלט (זנים כאלה הם בדרך כלל קשיחים ומזכירים שעווה כאשר מרתיחים אותם) ויש אשר במחייה למחית יוצרים מחית אחידה, ללא סיבים או גושים.

תירבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון מאכלי תפוחי אדמה

צמח תפוח האדמה גדל נמוך, תפוח האדמה הוא צמח חד שנתי החי וגדל רק בעונה אחת ויש לו פרחים לבנים בעלי עלי צהוב. הוא מתאים לאקלים קר וגשום, כמו בלארוס, פולין, גרמניה ורוסיה, אך הוא מסתגל בקלות, וניתן לגדלו לייצור גם באקלים ממוזג.

ניצנים הקרויים "עיניים" מופיעים על פניהן של פקעות תפוח האדמה. מכיוון שזנים שונים של תפוח אדמה לא מפיקים זרעים (פרחיהם עקרים), מרבים את תפוח האדמה על ידי שתילת חתיכות של פקעות קיימות, שנחתכו כך שיכילו לפחות "עין" אחת בכל חתיכה.

מחלות והטיפול בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוחי אדמה, באופן כללי, רגישים למספר גדול יחסים של מחלות ונגיפים. מגוון הטיפולים במניעת מחלות תפוחי אדמה הינו גדול מאוד, ונע ממגוון גדול של חומרי הדברה, חיטוי באדים (fumigation), חיטוי בשמש, ושיטות אורגניות שונות. ישראל היא מן המובילות בעולם בחקר שיטות מתקדמות לטיפולים אלו.

גידול תפוחי אדמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי גידול תפוחי האדמה בישראל משתרעים על כ-150,000 דונם. היקף היצור השנתי משטחים אלו הוא כ-625,000 טון. כ-240,000 טון, מיועדים ליצוא לאירופה‏[1]. בישראל מקובל לדבר על שתי עונות גידול: עונת הסתיו הנזרעת בדרך כלל בחודשים ספטמבר-נובמבר ותוצרתה, הנאספת בין דצמבר לאפריל, מיועדת ליצוא ולשיווק מיידי בשוק המקומי, ועונת האביב הנזרעת בדרך כלל בחודשים דצמבר וינואר ותוצרתה, הנאספת במאי וביוני, מיועדת כולה לשוק המקומי. מחודש יולי ועד דצמבר מקבל השוק המקומי תוצרת ישראלית מעונת האביב שאוסמה בקירור.

נכון ל-2005, חמשת זני תפוח האדמה הנפוצים ביותר בישראל היו: דזירה, וינסטון, דרגה, אלמרה ומונדיאל.‏[2], אולם, חלים שינויים מתמידים בהיקפי המזרע והשיווק של הזנים השונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציון דר, סקירה מקצועית של ענף תפוחי-אדמה לעונות 2012-13, ב"מבזק ירקות" מס' 259, אוגוסט 2013 באתר ארגון מגדלי ירקות
  2. ^ חיים בן ארי, זני תפוח האדמה - כל מה שכדאי לדעת