שיחת משתמש:עוזי ו./מתמטיקה5

מונח עברי במתמטיקה

שלום עוזי, רציתי ככה סתם לשאול אם יש מושג עברי כלשהו ל-Variety באלגברה (כמו למשל Group variety). Harel - שיחה 23:11, 29 באוקטובר 2006 (
IST)

"algebraic variety" זו כמובן יריעה אלגברית; אבל אתה מדבר על variety במשמעות של "מחלקה (של חבורות) המוגדרת על-ידי זהויות"; כמו רוב המושגים שלא חילחלו ללימודי תואר ראשון, אני לא בטוח שיש לזה תרגום עברי. עוזי ו. 23:38, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ואיך נתרגם en:Abelian variety? תודה, בן ה. 17:15, 13 בנובמבר 2006 (IST)

באופן כללי, "יריעה אבלית"; יתכן שזה צריך להיות "יריעה אלגברית אבלית", תלוי בהקשר. עוזי ו. 17:23, 13 בנובמבר 2006 (IST)

בהקשר הזה. תודה רבה לך על זמנך. בן ה. 17:30, 13 בנובמבר 2006 (IST)

יריעה אבלית. כמה הערות נוספות: modular forms מתרגמים "תבניות מודולריות" ולא "צורות". elliptic curves הם עקומים ולא עקומות. "mainstream-for-Princeton" אינה "עבודה שמקובלת בפרינסטון" (זו מתמטיקה; אין להם ברירה), אלא תחום שבו מעמד של מומחה בינלאומי עשוי להקנות משרה בפרינסטון. עוזי ו. 17:57, 13 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה על שיתוף הפעולה. עכשיו זה נשמע טוב. הייתי בטוח שכתבתי עקומים ולא עקומות. לא חשוב. בן ה. 23:45, 13 בנובמבר 2006 (IST)

היי!

יש מצב שתכתוב את הערך החשוב והמרתק מתמטיקה ביוון העתיקה? אפשר להיעזר בen:Greek mathematics. המתקפה זקוקה לך! אביעד המקורי 19:49, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תרגמתי (פחות או יותר) את הערך האנגלי; יש שם לא מעט קישורים אדומים (מזון למתקפות הבאות). עוזי ו. 03:16, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אי שוויון הממוצעים

ברכותי. הנוסחה האחרונה השתבשה. לטיפולך המסור, בברכה, 18:24, 31 באוקטובר 2006 (IST)

תוקן. מתנצל על ההטרדה. אבינעם 18:27, 31 באוקטובר 2006 (IST)

בהמשך לערך השימושי שלעיל, זכורה לי הרצאתו של פרופ' רון ליבנה על הממוצע הגיאומטרי-אריתמטי, שבה הראה כל מיני ניסים ונפלאות מתמטיים. אם אתה מכיר את הנושא מעבר להגדרה, זה עשוי להיות ערך מעניין. לשיקולך הנאמן, Harel - שיחה 20:19, 31 באוקטובר 2006 (IST)

יש ספר מופלא על הנושא הזה בדיוק, בשם Pi and the AGM, של האחים Borwein; למתעניינים, אני מציע לעלעל שם במקום לחכות שאני אכתוב את הערך... עוזי ו. 20:47, 31 באוקטובר 2006 (IST)

מימד של מרחב טופולוגי?

נתקלתי היכנשהו במשהו שכתב מישהו על מושג של מימד למרחב טופולוגי - משהו מעין זה: "המימד הוא d אם לכל כיסוי פתוח של המרחב קיים עידון כך שכל נקודה במרחב לא שייכת ליותר מאשר d קבוצות בעידון". האם תוכל לכתוב ערך בנושא, ובפרט להביא שם דוגמאות שקושרות את המושג הזה למושג המימד ה"רגיל"? גדי אלכסנדרוביץ' 21:53, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אני דווקא מכיר הגדרה רקורסיבית, משהו בסגנון "נקודה היא ממימד אפס, ומרחב ממימד n הוא כזה שכל סביבה בו היא בעלת שפה ממימד n-1". Harel - שיחה 21:57, 1 בנובמבר 2006 (IST)

המימד הראשון הוא מימד טופולוגי, והשני מימד אינדוקטיבי; שניהם תמיד מספרים שלמים (למעשה, סודרים). אסור לשכוח גם את מימד האוסדורף (במרחבים מטריים), ומימד קרול (של יריעה אלגברית, נאמר מעל הממשיים). בכל המקרים, המימד של כל קבוצה פתוחה במרחב האוקלידי ה-n ממדי הוא n. עוזי ו. 23:20, 1 בנובמבר 2006 (IST)

שיחה:תמורה (מתמטיקה)

כשיצא לך, אנא העף מבט בשאלות שלי שם. בברכה, גדי אלכסנדרוביץ' 00:00, 5 בנובמבר 2006 (IST)

בעיית וייטהד

שלום עוזי, המתרגם של משפט האן-בנך תרם את הנ"ל. האם אפשר להציל שם משהו? לטיפולך המסור. תודה, אבינעם 00:51, 5 בנובמבר 2006 (IST)

תרגמתי מחדש (התרגום המקורי מגוחך על כל צעד ושעל). להבא, ערכים כאלה צריכים להמחק במחיקה מהירה. עוזי ו. 02:24, 5 בנובמבר 2006 (IST)

תודה! (אגב, אקסיומות צרמלו-פרנקל הוא דף הפניה לתורת הקבוצות האקסיומטית. האם כך צריך להיות?). בברכה, אבינעם 08:51, 5 בנובמבר 2006 (IST)

הערך כולל את רשימת האקסיומות, כך שעד שנזכה להרחבה משמעותית על הנושא, ההפניה סבירה. עוזי ו. 10:07, 5 בנובמבר 2006 (IST)

תודה, אבינעם 10:53, 5 בנובמבר 2006 (IST)

טרנספורמציה נורמלית

תוכל אולי לבדוק כמה רע המצב שם? תודה, ‏odedee • שיחה 12:23, 5 בנובמבר 2006 (IST)

לא כל-כך נורא (אם כי בהחלט טעון שכתוב). בהזדמנות. עוזי ו. 13:16, 5 בנובמבר 2006 (IST)

מתמטיקה

שים לב, אלמוני הוסיף על ההיסטוריה של המתמטיקה במתמטיקה ובהיסטוריה של המתמטיקה. בגדול המידע נראה לי נכון, אך כמות שגיאות הכתיב גורמת לי לחשוב שזה מועתק מאיפשהו (בתוספת פילטר). אם הטקסט נראה לך חשוד, מחק. תודה, ‏odedee • שיחה 20:10, 5 בנובמבר 2006 (IST)

(ההוספות טופלו בעיתן). עוזי ו. 02:41, 22 בנובמבר 2006 (IST)

קירוב (מתמטיקה)

נראה שיש צורך בערך הזה, אף על פי שקיים אלגוריתם קירוב. תוכל לכתוב אותו? טרול רפאים 22:41, 9 בנובמבר 2006 (IST)

יש להבדיל בין שני סוגי קירובים. קירוב אחד הוא קירוב בסגנון אנליזה נומרית - אנחנו רוצים לחשב ערך נומרי כלשהו, ובאמצעות אלגוריתם אנחנו משיגים ערכים שקרובים כרצוננו לערך הזה, או לפחות תוחמים בדרך כלשהי את השגיאה. למשל, שיטת ניוטון-רפסון. לעומת זאת, המושג שבו עוסק הערך של אלגוריתם קירוב קצת שונה (אם כי ממבט מ"למעלה" ההבדל לא בולט). כאן יש לנו בעיה שהיא לרוב קומבינטורית ו"בדידה" באופייה שמציאת פתרון מפורש לה היא "קשה" (שייכת למחלקת הסיבוכיות NP) ולכן אנחנו משתמשים באלגוריתם יעיל שלא מחזיר בהכרח את התוצאה האופטימלית, אלא תוצאה שקרובה לה (ושוב - ייתכן שהאלגוריתם יחזיר רק מספרים שלמים, זו לא קרבה "נומרית" כמו אצל ניוטון-רפסון). תחום אלגוריתמי הקירוב נוגע הרבה פעמים בתחום הסיבוכיות (כי לפעמים אם יש לנו קירוב "מספיק טוב" לבעייה, זה מבטיח שנוכל לפתור אותה בצורה מדוייקת) בעוד שקירובים סטייל אנליזה נומרית קשורים לזה פחות. גדי אלכסנדרוביץ' 10:14, 10 בנובמבר 2006 (IST)

אני מבין את ההסבר, אבל יש לכתוב ערך הנותן אותו... טרול רפאים 11:29, 10 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי כדאי לכתוב את ההסבר בערך אלגוריתם קירוב, ובנוסף מישהו שבאמת מבין בנושא (עוזי?) צריך לכתוב את הערך שבכותרת, שהוא הכללי יותר. גדי אלכסנדרוביץ' 11:36, 10 בנובמבר 2006 (IST)

כתבתי את תורת הקירובים, בתקווה לקבל פטור מערך על מושג הקירוב עצמו. עוזי ו. 02:36, 22 בנובמבר 2006 (IST)

זה אכן שיפור משמעותי, אבל זה עדיין לא הערך בכותרת שייאלץ כנראה להמתין למישהו אחר, כי לי אין מספיק ידע לכתוב אותו. טרול רפאים 13:56, 22 בנובמבר 2006 (IST)

מושג המשתנה

ערכתי סדר אצלי במחשב וגיליתי עבודה ישנה שעשתה אשתי על הוראת מושג המשתנה במתמטיקה. באתי לבדוק מה כתבו בויקיפדיה ולתדהמתי גיליתי שלאחד המושגים הבסיסיים ביותר במתמטיקה אין ערך. הייתי מרים את הכפפה אבל כישורי המתמטיים מוגבלים לארבעת הפעולות הבסיסיות. ראיתי שאתה מרצה למתמטיקה ולכן אני פונה אליך לנסות ולשפר את המצב. בברכה.אודי 11:10, 10 בנובמבר 2006 (IST)

כתבתי משהו. זה קצת מסובך, כי מדובר במושג אלמנטרי שאין לו משמעות טכנית מוגדרת. עוזי ו. 14:16, 10 בנובמבר 2006 (IST)

הי עוזי!

יש איזה משפט באנליזה מרוכבת שאומר שאם פונקציה מתאפסת נגיד, על מעגל, אז היא מתאפסת בכל מקום... מה שם המשפט ושל מי הוא?

פונקציה אנליטית בתחום קשיר מסילתית, שמתאפסת על סדרה מתכנסת, מוכרחה להתאפס בכל תחום ההגדרה. אני לא יודע מה שם המשפט, אבל ההוכחה דורשת שני מרכיבים: פיתוח טיילור סביב נקודת הגבול מראה שהפונקציה מתאפסת בכדור פתוח כלשהו; וכל כיסוי של מסילה במעגלים אפשר לעדן לכיסוי סופי. עוזי ו. 12:38, 10 בנובמבר 2006 (IST)

הייתי בטוחה שקוראים לזה "משפט היחידות של... משהו.." ושזה לא קשור לסדרות אלא משהו עם פונקציות הרמוניות וחוסר הגמישות שלהן (כי כל פונקציה אנליטית מורכבת מהרמוניות....)... כנראה שהתבלבלתי עם משהו אחר...

תודה בכל אופן...

בואי נקרא לזה "משפט היחידות של פונקציות אנליטיות" (משום שהוא אומר ששתי פונקציות אנליטיות שמסכימות זו עם זו על סדרה מתכנסת, הן שוות). לכל משפט כזה על פונקציות אנליטיות יש גרסה מתאימה של פונקציות הרמוניות (כי החלק הממשי של פונקציה אנליטית הוא פונקציה הרמונית, ולהיפך). עוזי ו. 13:18, 10 בנובמבר 2006 (IST)

ייתכן שהכוונה היא לנוסחת אינטגרל קושי, שמאפשר לקבל את הערכים של הפונקציה בתוך תחום באמצעות הערכים שלה על שפת התחום (ואם כולם אפס על שפת התחום, גם האינטגרל יהיה אפס ולכן גם ערכי הפונקציה בתוך התחום, אם איני טועה). גדי אלכסנדרוביץ' 13:00, 10 בנובמבר 2006 (IST)

לא... את זה אני מכירה... תודה :)

טוב, אז ככה: אני מוכיחה עכשיו משהו והמצב הוא כזה - יש לי פונקציה שמתאפסת על כל ציר ה - X (ואני עכשיו ב C) ושונה מאפס על כל שאר המרחב (בלי ציר ה-X). אני יודעת שזה אפשרי רק אם הפונקציה היא אפס זהותי. אז השאלה היא מה אני רושמת בנימוק? "ע"פ משפט היחידות של פונקציה אנליטית"?

אני מעדיף לסייע בקשר למציאות ולא להיות יועץ לשעורי בית; אבל התשובה היא כן (או: מכיוון שאפשר לחשב את הנגזרות של הפונקציה לאורך הציר הממשי; זה הצעד המרכזי בהוכחה). עוזי ו. 14:15, 10 בנובמבר 2006 (IST)

זה קצת מעליב, זה לא לשיעורי בית! ואם כבר מדברים על מציאות - למה אין בוויקיפדיה משהו בעברית על איזומורפיזם בירציונאלי?

מילא זה, אין כמעט אף ערך בגאומטריה אלגברית. עוזי ו. 15:23, 10 בנובמבר 2006 (IST)

אם אני אתרגם מאנגלית - תיהיה מוכן לבדוק את זה לפני שאני מעלה את זה?

אשמח לערוך (ולא רק לבדוק); אבל למה לפני? ויקיפדיה יכולה לסבול גרסאות התחלתיות שאינן מושלמות. עוזי ו. 17:53, 11 בנובמבר 2006 (IST)

המ..כי האמת רציתי לשלוח לך ושאתה תעלה את זה כי... האמת שלי אין מושג איך עושים את זה.... :(

פשוט מאד: אם מדובר בערך קיים, את צריכה ללחוץ על לשונית העריכה (בדיוק כפי שאת עורכת את דף השיחה הזה). שימי רק לב לכך שלפני העריכה את צופה בערך, ולא בדף השיחה שלו (עורכים את שניהם באמצעות אותה לשונית). כדי לפתוח ערך חדש, כותבים את שם הערך בתיבת החיפוש. אם הוא אכן לא קיים, שמו יופיע באותיות אדומות מודגשות בראש רשימת הערכים שהחיפוש מחזיר - ואפשר לפתוח אותו בלחיצה על שם זה (כפי שאפשר לפתוח כל קישור אדום אחר). עוזי ו. 20:15, 11 בנובמבר 2006 (IST)

אחלה... אז אני חושבת שאני אתחיל בתרגום הערך "Algebraic Geometry" ואודיע לך אחרי שאצליח להעלות אותו כדי שתבדוק!... שבוע טוב ותודה על הסבלנות!

מופע

ערכתי את הערך הפיזיקלי ואני רוצה להפנות לערך מתחום המתימטיקה כפירוש נוסף. מה השם הראוי לערך המתימטי על מופע? עמית 22:45, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אני לא מכיר מושג מתמטי כזה; בשימושים של אנליזת פורייה (למשל בפיזיקה או בהנדסה) מקובלת לפעמים הטרמינולוגיה של התחום שאליו מכוונים את היישום, אבל במקרה כזה נדמה לי שאין צורך בערך מתמטי נפרד. עוזי ו. 23:26, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אקסיומות המניה

שלום עוזי. אשמח לשמוע את דעתך בשיחה:אקסיומות המניה#מניה או מנייה?. תודה, אבינעם 23:36, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לא הבנתי את תשובתך... אבינעם 00:49, 15 בנובמבר 2006 (IST)

תודה. אבינעם 01:17, 15 בנובמבר 2006 (IST)

משוואות קושי-רימן

כרגע כתוב בערך (ב"תנאי קושי-רימן") שהכרחי שהפונקציות u,v יהיו דיפרנציאביליות כדי ש-f=u+iv תהיה גזירה. האם זה אכן הכרחי? אני משער שהתשובה טריוויאלית אבל אני לא זוכר את הנושא מספיק טוב בשעה הזו. גדי אלכסנדרוביץ' 00:07, 15 בנובמבר 2006 (IST)

זה מוכרח להיות הכרחי... תנאי קושי רימן מטפל רק בנגזרות החלקיות בכיווני x ו- y, ואין שום דרך להסיק מזה נגזרות כיווניות אחרות בלי לדעת שהפונקציה דיפרנציאבילית. עוזי ו. 00:18, 15 בנובמבר 2006 (IST)

הגדרה

שלום עוזי,

ראיתי שערכת את פסקת ההגדרה בנקודת הצטברות. נראה לי שעדיפה הגרסה הקודמת שבה הפרדתי את ההגדרה מיתר הטקסט, וכך יכול הקורא להבחין בקלות מהי ההגדרה, ומהם ספיחיה. לדעתי ראוי לעשות כך ביתר הערכים עבור הגדרות ומשפטים. בעניין אחר - האם תוכל לעיין בשאלתי בשיחה:מידה אפס? תודה, אבינעם 13:04, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אני חושב שההגדרה מופיעה שם באופן ברור (כולל הכותרת "הגדרה" לפסקה כולה, ומשפט מפורש שאומר "נקודה היא נקודת הצטברות אם ..."); אני לא חושב שיש צורך להצמד לסגנון המקובל בשעורי מתמטיקה בכתיבה לקהל רחב. מבחינת הקורא גם אין הבדל בין "טענה", "משפט" ו"למה" (אף אחד מהם לא יופיע בבחינה); כל העובדות הכתובות בערך הן "משפטים", ואת המשפטים החשובים צריך לבודד במפורש ולא להסתפק בקונוונציות אקדמיות.

לגבי מידה אפס - הטענה נכונה למשל עבור גרף של פונקציה רציפה, אבל לא לכל קו. עוזי ו. 15:35, 15 בנובמבר 2006 (IST)

לעוזי, ראשית - תודה. שנית, הפרדתי בנקודת הצטברות בין ההגדרה ובין הפירוש. אני מקווה שזה מקובל עליך. בתודה, אבינעם 00:45, 17 בנובמבר 2006 (IST)

בקשה

שלום עוזי, בימים אלו אנו עומדים בפני סיום רשימת המאמרים שנערכו מעט. נשארו עוד 4 ערכים בויקיפדיה:מאמרים שנערכו מעט/מתמטיקה, התוכל להושיעם? דורית 20:38, 16 בנובמבר 2006 (IST)

עברתי. בלי שאבין מה מטרת הרשימה, כעת אני יכול להעיד על כל המאמרים שהם כבר לא "נערכו מעט"... עוזי ו. 01:24, 17 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה עוזי, דורית 01:28, 17 בנובמבר 2006 (IST)

מכפלה סקלרית

שחזרת את עריכתי בערך, שהסירה תרומה/השחתה של אלמוני. אני פחות מבין במתמטיקה ממך, זה בטוח. אני רושם כאן רק כדי לוודא שלא התבלבלת בשחזור או משהו- אני החזרתי לערך את המשפט שהאלמוני הסיר, קרי המשפט שגדי הוסיף כשכתב לראשונה את הערך. לבדיקתך. ירון 23:25, 16 בנובמבר 2006 (IST)

אולי הייתי צריך להמנע משימוש באופציית השחזור המהיר. האלמוני צדק במחיקה, והגרסה שלו היא הנכונה. עוזי ו. 23:40, 16 בנובמבר 2006 (IST)

זו טעות די מביכה. לא ממש ברור איך אסוציאטיביות יכולה להתקיים גם בתיאוריה עבור מכפלה סקלרית, כי לשם כך צריך שהתוצאה שלה תהיה וקטור ולא סקלר. אני משער שהכוונה הייתה לדיסטריביוטיביות; זה כישלון לא קטן שלי שלא שמתי לב לשגיאה מאז. גדי אלכסנדרוביץ' 00:33, 17 בנובמבר 2006 (IST)

אני סלחתי :-) . תוקן, Take it easy ;-) ירון 00:35, 17 בנובמבר 2006 (IST)

הערת שוליים

שים לב שבערך פונקציה יוצרת ישנה הערת שוליים שאינה מובילה כרגע לשום מקום. גדי אלכסנדרוביץ' 01:13, 17 בנובמבר 2006 (IST)

תודה - בינתיים מישהו תיקן (לא הכנסתי את הקוד המספר להערות השוליים איפה מתחילים השוליים). עוזי ו. 01:25, 17 בנובמבר 2006 (IST)

פאי

• הכותרת לקישור השני לא היתה נכונה.
• האם מאמרים באנגלית לא אמורים להיות בויקיפדיה האנגלית? ישראל - שיחה 22:13, 22 בנובמבר 2006 (IST)

1. מקובל להמשיך בשיחה במקום שבו החלה. לאחר שכתבתי בדף השיחה שלך, הוא נמצא ברשימת המעקב שלי ואני אדע אם ענית.

2. אכן, הקישור שמחקת היה פגום; אבל מכיוון שלא הסברת את המחיקה, מישהו כבר הספיק לשחזר את הפעולה. פעולות כאלה צריך לנמק ("מחיקת קישור שבור" היה מספיק במקרה הזה).

3. עדיף למצוא מקורות בעברית, אבל אם אין כאלה, אפשר לקשר גם למקורות באנגלית. עוזי ו. 22:54, 22 בנובמבר 2006 (IST)

המתחיל במצווה אומרים לו גמור

שלום עוזי, אולי תרצה לכתוב לנו גם על פונקציה יוצרת מומנטים? זכור לי במעומעם שיש גרסה ממשית, ויש גרסה מרוכבת, שיוצרות מומנטים שונים זה מזה (אלו מתוקננים ואלו לא?). אבל הכל מאוד מטושטש לי. יהיה זה סיום יפה לסדרת הערכים על נתוני ההתפלגויות. תודה רבה, ‏Harel‏ • שיחה 22:48, 26 בנובמבר 2006 (IST)

טוב, האחת היא ה-mgf והשנייה היא הפונקציה האופיינית. לפחות את התמיהה הזו פתרתי. ‏Harel‏ • שיחה 22:51, 26 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה, אין כמוך. ‏Harel‏ • שיחה 01:13, 28 בנובמבר 2006 (IST)

הפרדת משתנים

הערך ננטש, האם כבודו יוכל להשלימו? טרול רפאים 23:17, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אקסיומות המנייה

הוספתי לערך 3 משפטים. אשמח אם תבדוק שהשלישי נכון, והבנתי את המשפט כהלכה. תודה. אבינעם 00:53, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מרוב תיקונים שהייתי צריך לערוך לתיקונים שהערך X הזה סבל בכל נקודה x של X, לא זיהיתי את המשפטים שאתה מדבר עליהם. אפשר להמשיך בדף השיחה שלו. עוזי ו. 01:10, 28 בנובמבר 2006 (IST)

אין צורך - ממילא עברת על כל הערך. מחר אעביר ביקורת של ועדת קישוט (מניה-->מנייה + נוסחאות). בתודה, אבינעם 01:16, 28 בנובמבר 2006 (IST)

עוד קצת וזהו

במסגרת מתקפת האיכות הפרטית שלנו, התכול להתפנות לפונקציית הסתברות מצטברת (שאולי היא פשוט התפלגות שכתוב ממש באופן איום) ופונקצית צפיפות הסתברות? תודה, --יוחאי 23:50, 29 בנובמבר 2006 (IST)

בינום לא קומוטטיבי?

שמעתי שמועה שקיימת הכללה של הבינום של ניוטון עבור חוג לא קומוטטיבי, ואפילו שהיא מיוחסת לגאוס. הכצעקתה? גדי אלכסנדרוביץ' 17:59, 1 בדצמבר 2006 (IST)

א. אפילו נוסחת הבינום (הרגילה, לחזקה טבעית) אינה (צריכה להיות) מיוחסת לניוטון, שגילה את הנוסחה הכללית, לחזקה ממשית. ב. מה לגאוס ולחוגים לא קומוטטיביים (אפילו למטריצות הוא לא התייחס כאל אובייקטים הראויים להתחבר זה עם זה). ג. בכל חוג (לא קומוטטיבי), $\ (x_{1}+x_{2})^{n}=\sum {x_{i_{1}}\dots x_{i_{n}}}$ כאשר הסכום הוא על $\ 2^{n}$ הביטויים האפשריים. ד. (באופן כללי,) אי-אפשר להכליל נוסחה כזו לחזקות שאינן טבעיות. עוזי ו. 19:19, 2 בדצמבר 2006 (IST)

מיכאל פקטה

שלום עוזי, אשמח אם תעיין בערך - נראה לי שהוא זקוק לעזרתך. כבונוס, תוכל להעשיר את האוסף שלך בעזרת הערך יגאל פתאל. תודה, אבינעם 07:16, 6 בדצמבר 2006 (IST)

נקודה מבודדת

תוכל לעזור למבקש שם? (גם תיאור טוב יותר לקישור יועיל) טרול רפאים 23:01, 13 בדצמבר 2006 (IST)

עניתי שם, והעפתי את הקישור שמוכיח בעשרה עמודים נמלצים ומסובכים תרגיל של שלוש שורות. עוזי ו. 00:54, 14 בדצמבר 2006 (IST)

מספר מוצקין

שלום בערך על מספרי מוצקין באנגלית נאמר שיש למספרי מוצקין שימושים מגוונים בתורת המספרים, קומבינטוריקה וגיאומטריה. כך תרגמתי, ותיקנת זאת ל"יש להם הגדרות מתחום הגיאומטריה ותורת המספרים". האם אין להם שימושים מגוונים? תודה ד.ט 16:53, 21 בדצמבר 2006 (IST)

(1) הויקיפדיה האנגלית אינה אסמכתא להערכות כאלה. (2) יש למספרים האלה כמה הגדרות שקולות, וזה כבר משהו. צריך להשאיר מספיק דרגות של סופרלטיבים לאובייקטים משמעותיים יותר. עוזי ו. 17:08, 21 בדצמבר 2006 (IST)

מה הסופרלטיב ב"שימושים מגוונים"? הרי יש להם שימושים (מישהו שבא ואומר "אה, מצויין, מצאתי אובייקט שמאופיין על ידי מספרי מוצקין, ואיתם אני כבר יודע לעבוד), ומכיוון שהשימוש שאני מכיר להם קשור בכלל לגיאומטריה חישובית, נראה לי ש"מגוונים" הוא שם מוצדק. גדי אלכסנדרוביץ' 21:30, 23 בדצמבר 2006 (IST)

(1) "מישהו שבא ואומר" זה לא "שימושים"; האם אתה יודע "לעבוד עם מספרי מוצקין", או רק לקרוא להם בשם? (2) אולי תציג את השימושים שאתה מכיר בדף השיחה, ונחליט לפי זה. עוזי ו. 22:24, 23 בדצמבר 2006 (IST)

בוא ננסה אחרת - תגיד מה אתה רוצה. אפשר על ידי דוגמה - למשל, הדגמה של שימוש למספרי קטלן שאינו רק "קריאה בשם". גדי אלכסנדרוביץ' 22:45, 23 בדצמבר 2006 (IST)

אני רוצה חופש פעולה. אני רוצה שהקורא הלא מומחה ידע, מהשוואת מספרי מוצקין למספרי קטלן, שפער החשיבות בין שני המושגים האלה הוא ארבע או חמש דרגות, ושלא מדובר בשני סוגים של מספרים. עוזי ו. 23:06, 23 בדצמבר 2006 (IST)

אוקיי. לא הבנתי מה אתה רוצה. לא אתעקש. גדי אלכסנדרוביץ' 23:30, 23 בדצמבר 2006 (IST)

אומר לך מה אני רוצה: שכאשר איזה עורך אלמוני בוחר נוסח א' ואני בוחר (בכוונת מכוון) נוסח ב', תערוך את הבירורים שלך בהנחה שאני יודע על מה אני מדבר. יטרח-נא בעל נוסח א' להסביר ולנמק ולשכנע, ואז (אם ארצה) אסביר את דעתי. לא להיפך. עוזי ו. 00:29, 25 בדצמבר 2006 (IST)

הסיבה היחידה שבגללה אני טורח "לערוך איתך בירורים" היא כי אני מניח שאתה יודע על מה אתה מדבר. חבל לי מאוד שאני צריך להרגיש כאילו עשיתי משהו רע בגלל שאני רוצה לדעת מה השיקולים שלך. גדי אלכסנדרוביץ' 00:34, 25 בדצמבר 2006 (IST)

אין לי בעיה להסביר את עמדתי כמה פעמים ולאיזה עומק כשצריך, כאשר המטרה היא ללבן שאלה עניינית. אבל ההסברים האלה תובעים זמן יקר. אולי עדיף להתחיל את הבירור מן המשתמש שתרגם איזו הגזמה מהויקיפדיה האנגלית, ולהמשיך את הדיון רק אחרי שהשתכנעת מן השיקולים שלו? עוזי ו. 00:55, 25 בדצמבר 2006 (IST)

באופן עקרוני, כן; אלא שכאן כבר הייתי משוכנע מראש (לא חשבתי ש"שימושים מגוונים" זו הגזמה פראית, וגם עכשיו אני לא מבין למה לדעתך זה סופרלטיב - אבל כאמור, לא אתווכח, כי הויכוח הטיפשי הזה גוזל הרבה יותר זמן יקר). גדי אלכסנדרוביץ' 08:34, 25 בדצמבר 2006 (IST)

טבעת מביוס‏

שלום עוזי, אשמח אם תעבור על התוספת האחרונה. תודה. אבינעם 22:56, 25 בדצמבר 2006 (IST)

עברתי ושיפצתי; התוספת טובה, פרט לעברות המזעזע של deformation retract (ל"נסג עיוותי"!). עוזי ו. 00:59, 26 בדצמבר 2006 (IST)

תודה. ראיתי שהשארת את "נסג עיוותי". האין משהו יותר טוב? אגב, החמשיר נראה לי מתאים לערך, מדוע הסרת אותו? בתודה, אבינעם 21:16, 26 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה טיפשית

איך מוכיחים שהיחס בין היקף מעגל לקוטרו הוא קבוע שאינו תלוי בפרמטרים של המעגל (כלומר, ברדיוס)? גדי אלכסנדרוביץ' 23:12, 25 בדצמבר 2006 (IST)

אם לא רוצים להאמין בזה אקסיומטית, אני חושש שצריך לעבור דרך ההגדרה של אורך (כחסם עליון על סכום של אורכי קטעים ישרים), ולהשתמש במשפטי דמיון על משולשים עבור הקטעים האלה. עוזי ו. 00:39, 26 בדצמבר 2006 (IST)

רווח בר סמך

שלום עוזי,

סליחה על הניטפוק שהולך לחשוף אותי בוודאי בבורותי בקרוב, אבל האם במה שכתבת על רווח בר סמך בפרלמנט זה לא צ"ל $\ {\frac {n}{2}}+1.645\cdot {\sqrt {\frac {n}{4}}}$ במקום $\ {\frac {n}{2}}+1.645\cdot {\sqrt {\frac {n}{2}}}$? כי הרי שונות של משתנה בינומי המתפלג חצי חצי תהיה $\ {\frac {n}{4}}$, ואנחנו רוצים 1.645 סטיות תקן כדי להבטיח אלפא של 5%. ‏Harel‏ • שיחה 23:39, 25 בדצמבר 2006 (IST)

ואם יש הצבעה עם יותר משתי אפשרויות? (לעזאזל, הורדתי כל כך הרבה שכבות של הדחקה בשביל להבין את מה שכתבת). עידן ד 23:42, 25 בדצמבר 2006 (IST)

סוף-סוף החישובים מסתדרים :-) ושעות ניסיתי להבין את כוונתו של עוזי בחישוביו. כנראה שלכך התכוון והמדובר בתקלדה. ירון • שיחה

אופס. בתוך סימן השורש צריך להופיע n/4, וזו אכן שגיאת כתיב (הוכחה: הציבו n=30 או n=90). עוזי ו. 00:37, 26 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה במתמטיקה

שלום עוזי. יש לי שאלה במתמטיקה, אודה לך אם תענה לי או תוכל להפנות אותי היכן לשאול שאלות כאילו. כיצד ניתן להוכיח שהפולינום y אינו באידאל:

(x-1,x^2+y^2-1)?

--87.68.15.233 19:41, 26 בדצמבר 2006 (IST)

אני נאלץ לנחש שאתה מדבר על אידיאל של $\ F[x,y]$, כאשר F הוא שדה (אבל ההוכחה תעבוד לכל חוג). הגדר הומומורפיזם $\ F[x,y]/<x-1,x^{2}+y^{2}-1>\rightarrow F[t|t^{2}=0]$ לפי $\ x\mapsto 1,y\mapsto t$ (בדוק שזה מוגדר היטב). מכיוון ש- $\ y\mapsto t\neq 0$ בתמונה, $\ y\neq 0$ גם במקור. עוזי ו. 01:37, 27 בדצמבר 2006 (IST)

תודה רבה.

--84.94.183.203 14:09, 27 בדצמבר 2006 (IST)

קטגוריות מתמטיקה-לוגיקה

העתקה משיחת קטגוריה:מתמטיקה

מתמטיקה היא לוגיקה ולא ההיפך, לפי דעתי יש לשנות את סידור הקטגוריות כך שקטגוריה:לוגיקה תכיל את קטגוריה:מתמטיקה ולא להפך. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:27, 16 בפברואר 2007 (IST)

שים לב להסכמה שהגענו בעניין אני וגדי אלכסנדרוביץ' בדף השיחה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 16:10, 23 בפברואר 2007 (IST)