שיפוי כפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיפוי כפול
Double indemnity.jpg
כרזת הסרט "שיפוי כפול"
שם במקור: Double Indemnity
מבוסס על: רומן מאת ג'יימס מ. קיין
בימוי: בילי וויילדר
הפקה: באדי דה-סילבה
ג'וזף סיסטרום
תסריט: בילי ווילדר
ריימונד צ'אנדלר
עריכה: דואן האריסון
שחקנים ראשיים: פרד מק'מורי
ברברה סטנוויק
אדוארד ג'י רובינסון
מוזיקה: מיקלוס רוזסה
צילום: ג'ון פ. סייטז
חברת הפצה: פרמאונט (במקור)
סרטי יוניברסל (כיום)
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 6 בספטמבר 1944
משך הקרנה: 107 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $980,000[1]
דף הסרט ב-IMDb

שיפוי כפולאנגלית: Double Indemnity) הוא סרט אפל אמריקאי משנת 1944, בבימויו של הבמאי האמריקאי בילי ווילדר, אשר הופק על ידי באדי דה-סילבה וג'וזף סיסטרום. התסריט נכתב במשותף על ידי ווילדר וריימונד צ'אנדלר, והוא מבוסס על רומן משנת 1935 באותו השם מאת ג'יימס מ. קיין, אשר במקור פורסם כסיפור בהמשכים בשמונה פרקים בעיתון השבועי "ליברטי". בסרט מככבים פרד מק'מורי כסוכן ביטוח, וברברה סטנוויק כעקרת בית פרובוקטיבית שרוצה במות בעלה, אדוארד ג'י רובינסון כשמאי תביעות שתפקידו למצוא תביעות מזויפות.

המונח שיפוי כפול מתייחס לסעיף שכיח בפוליסות ביטוח חיים מסוימות, על פיו התשלום למוטב מוכפל, במקרים שבהם המוות נגרם על ידי אמצעים מקריים.

הסרט, אשר זכה לשבחים ממבקרי קולנוע רבים כאשר יצא לראשונה, היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, אולם בסופו של דבר לא זכה באף אחד. הסרט נחשב לקלאסיקה, והוא מצוטט לעתים קרובות כסרט אפל פרדיגמטי וכסרט שקבע את הסטנדרט עבור כל הסרטים שבאו אחריו בז'אנר זה.

בשפה העברית, יש הקוראים לסרט גם בשמות ביטוח חיים כפול או ביטוח כפול.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולטר נף (פרד מק'מורי), הוא סוכן ביטוח מצליח בחברת "Pacific All Risk", החוזר למשרדו שבבניין במרכז העיר לוס אנג'לס, בשעת לילה מאוחרת. הוא מתיישב ליד שולחן הכתיבה שלו, כשהוא סובל מכאבים עזים, ומתחיל להכתיב תזכיר למכונת דיקטפון עבור עמיתו ברטון קיס (אדוארד ג'י רובינסון), שמאי תביעות בחברה. הסיפור שהוא מכתיב הופך להיות הסיפור של הסרט, אותו הוא מספר, ואשר מוצג כפלאשבק.

נף פוגש לראשונה את פיליס דיטריכסון החושנית (ברברה סטנוויק) במהלך ביקור בית שגרתי, שנועד על מנת לחדש את ביטוח הרכב של בעלה. פיליס מפלרטטת איתו, ולבסוף שואלת איך היא יכולה לבטח את בעלה בביטוח חיים, מבלי שהוא יידע על כך. נף מבין כי היא שוקלת לרצוח את בעלה, ומסרב לקחת בכך חלק.

פיליס רודפת אחרי נף לביתו ומעלה את עוצמת הפלירטוט שלה. תמימותו של נף, כמו גם הליבידו שלו, גורמים לו לשתף איתה פעולה, בסופו של דבר. נף מסכים כי שניהם, ביחד, יהרגו את בעלה. נף, המכיר את כל הטריקים של המקצוע שלו, הוגה תוכנית שבה בעלה של פיליס ימות מוות בלתי סביר - כתוצאה מנפילה מרכבת נוסעת. ה"מקריות" של פטירתו יפעילו את סעיף "השיפוי הכפול" שבפוליסת הביטוח, וחברת הביטוח "Pacific All Risk" תאלץ לשלם לאלמנה סכום כפול מהרגיל.

הזוג ממהר להוציא את תוכניתם לפועל. נף מתחבא במושב האחורי של המכונית בה מסיעה פיליס את בעלה לרכבת, והורג אותו. נף, בליווי פיליס, עולה על הרכבת, ומעמיד פנים שהוא בעלה, הנוסע לפגישת מחזור. הוא משתמש בזוג קביים, שכן מר דיטריכסון שבר לאחרונה את רגלו. כמו כן, נף מציג את עצמו כמר דיטריכסטון לנוסע שהוא פוגש על הרכבת. כאשר הרכבת עוצרת בתחנה, נף יורד ממנה וביחד עם פיליס הם סוחבים את גופתו של מר דיטריכסון ומשאירים אותה על פסי הרכבת. לאחר מכן, פיליס מסיעה את נף לביתו.

מר נורטון, מנכ"ל חברת הביטוח, סבור שמותו של מר דיטריכסון הוא כתוצאה של התאבדות, ועל כן הוא מציעה לפיליס פשרה. אולם קיז, שמאי תביעות בחברה, סבור אחרת, והוא מצטט נתונים סטטיסטיים המעידים על חוסר הסבירות של התאבדות, לשמחתו הראשונית של נף.

בתחילה, קיז אינו חושד כי מותו של מר דיטריכסון הוא תוצאה של עבירה פלילית, אולם בסופו של דבר עולה בו החשד כי אשתו של מר דיטכריסון, ביחד עם שותף לא ידוע, הם שעומדים מאחורי נסיבות מותו של הבעל. בשלב זה, אין לקיז שום סיבה לחשוד בנף, שכן השניים עמיתים שעובדים זה עם זה מזה זמן רב, ובין השניים ישנם יחסי אמון. כמו כן, קיז, המבוגר מנף, מפגין כלפיו חיבה אבהית.

במקביל, לולה (ג'ין הת'ר), ביתו הביולוגית של מר דיטריכסון, חושדת כי אימה החורגת, פיליס, עומדת מאחורי מות אביה. נרמז כי אימה הביולוגית של לולה מצאה את מותה בנסיבות חשודות, בזמן שפיליס שימשה בתפקיד האחות שלה.

קיז משתכנע כי מר דיטריכסון אכן נרצח, ומעוניין כי חברת הביטוח תדחה את התביעה של פיליס, על מנת לאלץ אותה לתבוע את חברת הביטוח בבית המשפט, ובכך לחשוף אותה. נף מזהיר את פיליס שלא תתבע את חברת הביטוח, ומתוודה בפניה כי שוחח עם לולה על העבר שלה.

נף מגלה כי פיליס מתראה עם נינו, בן-זוגה של לולה, מאחורי גבה ומאחורי גבו. חוסר הנאמנות החצוף של פיליס גורמים לנף להתעשת מן העירפול הרומנטי שפיליס שיקעה אותו בתוכו, וכעת הוא רק רוצה להציל את עצמו ממעורבותו ברצח. הוא סבור שהדרך היחידה שלו להתחמק מכל אשמה היא לגרום למשטרה להאמין במה שקיז מאמין כעת: שפיליס ונינו ביצעו את הרצח יחד.

נף נפגש עם פיליס בביתה והיא מספרת לו כי היא נפגשת עם נינו רק על מנת לגרום לו לקנא, ובכך להסית אותו כנגד לולה, החושדת בהם, וזאת על מנת שיהרוג אותה בהתקף זעם. נף נגעל מפיליס, ומתכוון להרוג אותה אולם היא יורה בו קודם. בעודו פצוע קשה, אך עדיין עומד, הוא מתקדם לעברה ומתגרה בה שתירה בו שנית. היא לא יורה, והוא לוקח את האקדח מידיה. פיליס מתוודה בפניו שלא אהבה אותו בעבר, אך התאהבה בו לפני רגע, כאשר "לא יכולתי לירות הירייה השנייה". בקרירות, נף אומר לה שהוא לא מאמין לה, היא מנסה לחבק אותו בחוזקה אך לאחר מכן היא מתרחקת ממנו, ועל פניה מבט של תחנונים. פיליס מרגישה כעת את האקדח שבידו של נף נצמד לגופה. נף אומר "שלום, מותק", ואז יורה באקדח פעמיים והורג אותה.

בחוץ, נף נתקל באקראי בנינו, שהגיע לבקר את אהובתו פיליס. נף מייעץ לו שלא להיכנס לבית, אלא לעזוב את המקום וליצור קשר עם האישה שבאמת אוהבת אותו - לולה. נינו עוזב את המקום, ובכך נמנע מלהשאיר במקום ראיות מרשיעות נגדו ברצח של פיליס, לו היה נכנס לבית.

נף, פצוע אנושות, נוסע למשרדו, מתיישב ליד מכשיר דיקטפון, ומתחיל לתאר את שקרה. קיז מגיע באמצע, ושומע את דברי הוידוי של נף באופן חלקי, אך מספיק כדי להבין הכל. נף אומר לקיז שבכוונתו לנסוע למקסיקו, במקום להישאר ולעמוד לדין באשמת רצח. נף קם, ועושה דרכו אל עבר המעלית, אך מתמוטט בדרך. נף הגוסס מכניס סיגריה לפיו ומנסה להדליק אותה, אך לא מצליח. קיז מתקרב אליו ומדליק אותה בעבורו.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרד מק'מורי - וולטר נף
  • ברברה סטנוויק - פיליס דיטריכסון
  • אדוארד ג'י רובינסון - בארטון קיז
  • פורטר הול - מר ג'קסון
  • ג'ין הת'ר - לולה דיטריכסון
  • טום פאוארס - מר דיטריכסון
  • ביירון בר - נינו זצ'טי
  • ריצ'רד גיינס - אדוארד ס. נורטון ג'וניור
  • פורטוניו בוננבה - סם גרלופיס
  • ג'ון פיליבר - ג'ו פיטרס
  • ריימונד צ'אנדלר - אדם הקורא ספר

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, בטקס ה-17 שנערך בשנת 1945, בקטגוריות הבאות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sikov, Ed (1998). On Sunset Boulevard: The Life and Times of Billy Wilder. New York: Hyperion. ISBN 0-7868-6194-0. p. 211