שירות הביטחון האוקראיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל שירות הביטחון של אוקראינה
דגל שירות הביטחון האוקראיני
מטה שירות הביטחון האוקראיני ברחוב ולדימיר בקייב.

שירות הביטחון האוקראיני (אוקראינית: Служба безпеки України) הוא הארגון המרכזי באוקראינה הממונה על סיכול ריגול לאומי, היורש הישיר לאגף האוקראיני של ק.ג.ב. כפוף לנשיא אוקראינה ומפוקח על ידי הפרלמנט (הראדה העליונה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 1991, הראדה העליונה הניחה את ההחלטה אודות שירותי הביטחון הלאומיים של אוקראינה, ההחלטה פירקה בעצם את הקג"ב האוקראיני וב-25 במארס 1992, הראדה חוקקה את החוק "אודות שירות הביטחון האוקראיני" ומאוחר יותר חוקים נוספים שהסדירו את פעילות הארגון כממונה על חקירת פשעים חמורים, מאבק בפשע המאורגן, מאבק בשחיתות ואבטחת סודות מדינה.
מאז 1992 הייתה חלוקה ברורה בין המודיעין האזרחי שעליה הופקד שירות הביטחון האוקראיני והמודיעין הצבאי שעליה הופקד מינהל הביון הראשי במטכ"ל (GUR). עם זאת, עד 2005, בראש שירות הביטחון האוקראיני עמד איהור סמשקו, איש המודיעין הצבאי לשעבר.

ב-2004 מחלקת המודיעין של הארגון אורגנה מחדש והפכה לסוכנות עצמאית בשם שירות הביון החיצוני של אוקראינה שאחראית לכל סוגי המודיעין באוקראינה. ארגון נוסף שהיה לעצמאי היה המינהל לאבטחת אישים באוקראינה (Управління державної охорони України).

שירות הביטחון האוקראיני מנהל מבצעי אכיפה משותפים עם הוועדה הממלכתית לענייני לאומיות והגירה (אוקראינית: Державний комітет України у справах національностей та релігій) במאבק נגד מהגרים בלתי חוקיים.

מטרות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק "אודות שירות הביטחון האוקראיני" הוגדרו מטרותיו הברורות של הארגון:

  • הגנת ריבונות המדינה, הסדר החוקתי, והערך הטריטוריאלי, הכלכלי והמדעי של אוקראינה מפני פעילויות ריגול של שירותי ביון זרים (סיכול ריגול)
  • מתן התרעה קודמת על פשעים נגד האנושות, כטרור, פשע מאורגן ושחיתות
  • פעילות ניתוח מודיעינית בשיתוף פעולה עם ההנהגה האוקראינית

מנהלי ש"ב האוקראיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יבגני מרצ'וק (נובמבר 1991-יולי 1994)
  • ואלרי מאליקוב (יולי 1994-יולי 1995)
  • ולדימיר רדצ'נקו (1995-אפריל 1998)
  • לאוניד דרקאץ' (1998-פברואר 2001)
  • ו. רדצ'נקו (2001-ספטמבר 2003)
  • איהור סמשקו (2003-פברואר 2005)
  • אלכסנדר טורצ'ינוב (פברואר-ספטמבר 2005)
  • איהור דריג'שאני (2005-דצמבר 2006)
  • ולנטין נליבאיישנקו (2006-מרס 2010)
  • ואלרי חורושקובסקי (11 במרס 2010-פברואר 2012)
  • איגור קלינין (3 בפברואר 2012-ינואר 2013)
  • אלכסנדר יאקימנקו (9 בינואר 2013-פברואר 2014)
  • ולנטין נליבאיישנקו (22 בפברואר 2014 ואילך)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]