שירות הביון הפדרלי (גרמניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל השירות

שירות הביון הפדרלי של גרמניה (גרמנית: Bundesnachrichtendienst או BND) הוא ארגון הביון של גרמניה מאז שהוקם ב-1 באפריל 1956 כיורש לארגון גהלן. הארגון כפוף לממשלת גרמניה ולמשרד לעניינים מיוחדים ומדווח ישירות לקנצלר גרמניה. מטות הארגון נמצאים בפולאך, סמוך למינכן ובברלין הבירה. נכון לשנת 2005, 6,050 סוכנים שירתו בארגון - עשרה אחוזים מהם חיילים מה-Bundeswehr (הצבא הפדרלי) ומהמשרד למדעי הצבא (Amt für Militärkunde).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילה נועד הארגון לשמש מערכת התרעה לממשלה הפדרלית הגרמנית מפני איומים של מדינות זרות, בעיקר גרמניה המזרחית. עד היום הארגון מחזיק בציוד ציתות ואחראי לפיקוח אלקטרוני על התקשורת הבינלאומית מטעם גרמניה. אי לכך, עוסק הארגון לא רק בפעילויות ביון שונות אלא גם אחראי על מודיעין אותות. כסוכנות הביון היחידה בגרמניה, הארגון אחראי גם לאיסוף מודיעין אזרחי וצבאי, על אף שהצבא הפדרלי מחזיק בשירות ביון משלו - פיקוד הסיור האסטרטגי (Kommando Strategische Aufklärung). עקרונית, פיקוד הסיור האסטרטגי אינו נחשב לשירות ביון עצמאי אף שאחראי לאיסוף מודיעין, על כל פנים היחסים בינו ל-BND קרובים מאוד, (ישנו ארגון ביון צבאי נפרד בשם השירות לסיכול ריגול צבאי, MAD, Militärischer Abschirmdienst).

שירות הביון הפנימי של גרמניה הוא ה-BfV, המשרד הפדרלי להגנת החוקה (Bundesamt für Verfassungsschutz), שמחזיק ב-16 משרדים ממלכתיים בכל אחת מהמדינות הפדרליות בגרמניה - "המשרדים הממלכתיים להגנת החוקה" (Landesämter für Verfassungsschutz). ה-BfV נחשב לשירות הביטחון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השישים, כ-90% מהמודיעים של הארגון במזרח גרמניה היו סוכנים כפולים של השטאזי.‏[1]

ב-2005 נחשד הארגון בציתות לעיתונאים שעמדו לחשוף את מעורבות הארגון במלחמת עיראק. בפברואר 2008, הארגון נחשד במעורבות באחסון כספים לא כשרים בבנקים בליכטנשטיין. באותה שנה נתפסו סוכני BND בקוסובו בחשד שניסו לפוצץ את בניין האיחוד האירופי במדינה.

כמה מבכירי הארגון היו מעורבים במשימות תיווך בין ישראל לארגוני טרור, בנושאי שבויים ונעדרים. כך למשל, בכיר ה-BND, ברנד שמידטבאואר היה המתווך הגרמני בעסקת גלעד שליט ובעסקת החילופים של ישראל מול חזבאללה בעניין החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009, הארגון מחולק לשורת מינהלות.

  • מרכז המצב - (Gesamtlage / Führungs- und Informationszentrum (GL))
  • שירותי תמיכה מיוחדים (Unterstützende Fachdienste (UF))
  • אזורי מבצעים/קישור (Einsatzgebiete / Auslandsbeziehungen (EA))
  • מודיעין אותות (Technische Aufklärung (TA))
  • משרדים אזוריים (Regionale Auswertung und Beschaffung A (LA) und Regionale Auswertung und Beschaffung B (LB))
  • לוחמה בטרור ובפשע המאורגן (Internationaler Terrorismus und Internationale Organisierte Kriminalität (TE))
  • מאבק בהפצת נשק גרעיני (Proliferation, ABC-Waffen, Wehrtechnik (TW))
  • ביטחון (Eigensicherung (SI))
  • תמיכה טכנית (Technische Unterstützung (TU))
  • פיתוח טכני (Technische Entwicklung (TK))
  • שירותים מרכזיים (Zentralabteilung (ZY))
  • התמקמות (Gesamtumzug (UM))

נשיאי BND[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BND hatte Tausende Spione in der DDR, באתר netzeitung.de,‏ 24 בספטמבר 2007


ארגוני ביון בגרמניה

BND (ביון חיצוני) · BfV (ביון פנימי) · MAD (מודיעין צבאי) · BSI (מודיעין אותות)