תכילתן ההרנוג
 תכילתן ההרנוג
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Iolaus |
| מין: | תכילתן ההרנוג |
| שם מדעי | |
 Iolaus glaucusButler, 1886 | |
| |
תְּכִלְתַּן הַהַרְנוּג (שם מדעי: Iolaus glaucus, שם עברי קודם: כחליל ההרנוג) הוא פרפר קטן ממשפחת הכחליליים. הוא נפוץ בישראל,[1] ירדן, מערב ערב הסעודית, עומאן, תימן, אתיופיה וסומליה.[2] הצמח הפונדקאי של תכילתן ההרנוג הוא הצמח הטפיל הרנוג השיטים, מכאן גם נגזר שמו העברי.
בישראל פרפר זה מעופף לאורך קו הבקע הסורי-אפריקני, מאילת לאורך בקעת ים המלח, חצבה ונחל פרת, היכן שצמחו הפונדקאי נפוץ. הוא מעופף בארץ במרבית חודשי השנה מאפריל עד נובמבר ומקים מספר דורות בשנה.[3][4]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוטת הכנפיים של תכילתן ההרנוג בוגר היא כ-3 ס"מ.[5] גוף הפרפר ורגליו בצבע לבן. מרכז הכנפיים הקדמיות העליונות כחול ומסביב שוליים שחורים-אפורים עבים. הכנפיים הקדמיות התחתונות בעלות מרכז כחול קטן יותר והשאר אפור-שחור. פס כהה יותר תוחם את גבולות הכנפיים הקדמיות ושולי הכנפיים לבנים. הכנפיים האחוריות בצבע לבן קרמי עם פס שחור בולט. פס שחור בולט פחות נמצא קרוב לגבול השחור הדק בקצה הכנף, בין שני הפסים, בקרבת הקודקוד התחתון של הכנף, אזור תכלכל הנמצא בין שני כתמים שחורים קטנים. האזור התכלכל מלווה בפס צהוב-כתמתם דק, הצמוד לפס הרחוק מהשוליים.[5][6]
בקצה הכנפיים התחתונות שני זנבות מפוצלים אשר לעיתים בעלי אורך גדול יותר מהמחושים. הזנב התחתון יותר ארוך מהזנב העליון. זנבות אלה, יחד עם הכתמים השחורים בקצה הכנפיים מדמים ראש ומספקים הגנה מפני טורפים. מין זה אינו מקיים דו-צורתיות זוויגית. ניתן להבדיל בין הזכר והנקבה על ידי כתם בעלי קשקשי ריח (המפרישים פרומונים) המופיע אצל הזכר.[6]
מין זה מאוד ייחודי ולא דומה למינים אחרים במראהו.[5]
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנקבה מטילה את הביצים על עלי הרנוג השיטים, הביצה בגודל 0.5 מ"מ ומזכירה בצורתה מעין חצי כדור גולף. הזחל בוקע לאחר כ-5 עד 6 ימים וצבעו זהה לצבע העלים, תכונה המשמשת עבורו הגנה טובה מטורפים, עם גדילתו צבעו הופך לחום והוא עובר לחיות בקרב הענף או בסיס בסיס העלה עד ההתגלמות. צבע הגולם חום כצבע הענף והוא מסווה היטב.[6]
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1884, הפרפר הובא ללונדון, בריטניה, על ידי האנטומולוג וחוקר הפרפרים ג׳ון ויליאם ירבורי. הפרפר היה חלק מאוסף פרפרים שהביא איתו מעדן בתימן, יחד עם אוסף נוסף מרצועת החוף בסומליה אותם אסף באביב של אותה השנה. במהלך כנס של החברה הזואולוגית של לונדון שבהם נבחנו תגליותיו, המין תואר לראשונה.[5]
השם המדעי של הסוג ושל המין נגזר מהמיתולוגיה היוונית, הסוג קרוי על שם איולאוס, אחיינו של הרקולס ושם המין קרוי על שם האל גלאוקוס.
קיימים שני תת-מינים למין זה:[7]
- Iolaus glaucus glaucus
- Iolaus glaucus jordanus – תת-המין הנפוץ בישראל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, משרד הביטחון, תשמ"ח, עמ' 118–120, מסת"ב 965-05-0380-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תכילתן ההרנוג, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כחליל ההרנוג, באתר מן השדה, 2014-06-29
- ^ Mark C. Williams, Afrotropical Butterflies, 17, 2018, עמ' 48. (באנגלית)
- ^ כחליל ההרנוג, באתר מן השדה, 2014-06-29
- ^ תכילתן ההרנוג, באתר זיהיתי פרפר
- ^ 1 2 3 4 Proceedings of the Zoological Society of London, לונדון: Academic Press, [etc.], 1885, עמ' 766
- ^ 1 2 3 על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, עמ' 119
- ^ Bulletin of the British Museum (Natural History). Entomology. Supplement, לונדון: BM(NH), 1967, עמ' 146