נחל פרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה משנות ה-20 של המאה העשרים

נחל פְּ‏רָ‏ת (ידוע גם בשמו בערבית:وادي القلط‎, תעתיק: ואדי קֶ‏לְט), הוא נחל היורד מאזור נוה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן באזור יריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר. הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר סינקלינרי.

יובלו החשוב ביותר של נחל פרת הוא נחל מכמש (ואדי סווינית). בספר ירמיהו מוזכר נחל פרת, כמקום בו נצטווה הנביא ירמיהו, שהתגורר בעיר ענתות הסמוכה (באזור עלמון של ימינו), להטמין את חגורתו.

מעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל פרת. על הגדה הימנית נראית אמת המים מעין קלט לאזור יריחו
מנזר סנט ג'ורג'
עין מבוע
מנזר פרן

בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת, עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים. מי המעיינות זורמים באפיק הנחל, ולכן הוא עשיר מאוד בצמחיה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים. במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף וצפרדעים.

עין פרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1927 סיפק עין פרת מי שתייה לשכונות המזרחיות של ירושלים. השימוש במי המעיין הופסק לאחר חיבור העיר המזרחית לאספקת המים של ירושלים המערבית. לצורך שאיבת המים לעיר נבנה בסמוך למעיין בית משאבות. כיום משמש הבניין כמשרדים של רשות הטבע והגנים הלאומיים באתר.

עין מבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעיין האמצעי, "עין מבוע" (המכונה גם עין פואר), הנובע סמוך לכביש אלון, הוא מעיין פועם - מתרחשת תופעת פעימה ייחודית שהקנתה לו את שמו - המעיין נובע לסירוגין, ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת מספר פעמים בשעה, בשל תכונת המסלע הקרסטי שבמקום. גם מי מעיין זה, בדומה למי עין פרת, הוזרמו עד מלחמת ששת הימים לירושלים. כיום המים זורמים מבריכת המעיין על גבי אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי אמת המים הקדומה מימי בית שני. האמה הקדומה עברה על גדתו הדרומית של הנחל והובילה מים לארמונות הורדוס ביריחו ועד היום ניתן לראות את שרידיה לאורכו של הנחל.

בברכות המעיין חיים שוכני מים מסוגים שונים, בהם דגים, סרטנים ואילניתיים. שפיריות רבות מוצאות במקום מרחב מחיה. בשנים האחרונות ניכר שינוי במבנה הצמחייה של עין מבוע, כאשר הקנים מתרבים מאוד סביבותיו ותופסים את מקומם של צמחים אחרים.

במסגרת הפיכת המעיין לשמורת טבע של רשות הטבע והגנים נחשפה רצפה של כנסיית מנזר ביזנטי שהיה צמוד למעיין. הכנסייה נחשפה לראשונה ב-1931 בעת הקמת מתקן שאיבה במקום. מבנה מתקן השאיבה שופץ ומספר מפלונים קטנים נשפכים בסמוך למעיין מאמת המים לנחל פרת.

עין קלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמוך מבין שלושת מעיינות הנחל. המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך בריכה טבעית, כאשר המים אל המעיין מוזרמים אליו במפל טבעי היורד מעין מבוע.

יש הרואים בערוץ עין קלט, המזרחי מבין המעיינות, את "נחל כרית" המוזכר בתנ"ך כנחל אליו נשלח אליהו הנביא לאחר קללת הבצורת ושם התגורר במערה על גדותיו:

Cquote2.svg

לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן.

Cquote3.svg
– מלכים א', י"ז, ג'.

על קיר סלע בעין קלט כתובה כתובת בערבית:

Cquote2.svg

בשם אללה הרחמן והרחום, המים נאצרו והוזרמו בתעלה ומרווים את הנחל על ידי האדון מחי אלדין מצטפא הלאל אלחסיני בשנת 1294 להג'רה (1877 לספירה הנוצרית). הוא גם בנה את הסכר והקים את הטחנה ונטע סביבה בוסתנים. בשנת 1330 להג'רה (1911/12 לספירה הנוצרית) הוא בנה גם את התעלה כדי להזרים את המים בנוחיות ובקלות אל עקבת ג'אבר ממערב דרום לעיר יריחו.

Cquote3.svg
– תרגום (על פי החוברת של ספי בן יוסף)

אמת המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים קדומה מתקופת הורדוס, שהייתה מעבירה מים למבצר קיפרוס, מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. כיום, הרוסה אמת המים הזו בחלקה, ומי המעיין זורמים בערוץ.

מנזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל ישנם שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית, עליליאת א-סיק ומנזר פרן של הנזיר חריטון. כמו כן, פעיל בנחל (בקרבת העיר יריחו) מנזר עתיק - מנזר סנט ג'ורג' (שמו בערבית דיר מר ג'‏ריס) השייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

הנזירים מאמינים, כי בתחום המנזר נמצאת המערה בה התגורר אליהו הנביא, בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון בלחם ומים שהביאו לו העורבים.

קבור בני אסראיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הנחל, סמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, נמצא מקום הנקרא בערבית קבור בני אסראיל (קברי בני ישראל). יש המזהים (שארל קלרמון-גנו, נגה הראובני ואחרים) עם מקום זה את קבר רחל, ומפרשים שהמקום "אפרת" המוזכר בקשר לקבורת רחל, מתייחס לעין-פרת.

מבצע אטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב - מבצע אטלס

ב-6 באוקטובר 1944, במבצע משולב של המודיעין הגרמני ומנהיגים פלסטיניים מאזור ירושלים, הוצנחו שני גרמנים ושלושה פלסטיניים, ביניהם חסן סלאמה, בנחל ליד יריחו. ציודם כלל נשק קל, מפות, מכשירי קשר, מנות קרב, 5,000 לירות שטרלינג במטבעות שונים, חומרי נפץ, וכן כ-10 קופסאות קרטון שהכילו רעל מסיס במים וחזק במיוחד (כל קופסה הכילה רעל בכמות המספיקה להרעלת 25,000 איש). רעל זה נועד להרעיל את מעיינות ראש העין ששימשו את תושבי תל אביב. הצניחה נכשלה, חסן סלאמה שנפצע במהלך הצניחה נע לכיוון ירושלים, ושאר הכוח, שני הגרמנים ועבדול לטיף, התחבאו במערה שבוואדי קלט. נערים בדואים מצאו את אחד משקי הכסף וכן אקדח ותחמושת. השמועה על מטבעות חדשים ביריחו פשטה באזור והייתה הסימן הראשון לקיום המבצע. מפקד מרחב ירושלים במשטרת ארץ ישראל, פאיז ביי אידריסי, הורה על חיפושים נרחבים בוואדי קלט. תוך עשרה ימים נמצאו המתחבאים, והמבצע נכשל לחלוטין.

קיר טיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה הצפונית של הנחל, בקרבת מנזר פרן ועין פרת, הוכשרה והוכרזה כקיר טיפוס ובה מספר מסלולים בדרגות קושי שונות.

אירועי טרור בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל פרת אירעו שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני.

  • ב-9 באוקטובר 1993 נרצחו בנחל דרור פורר וערן בחר, על שמם הוקם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת.
  • ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום.
  • בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. על שמה של חגית הקימו חבריה את היישוב מצפה חגית הצופה אל הנחל.

שנים רבות קודם לכן בחורף תשכ"ט - 1969, נהרג סא"ל צביקה עופר במערה הנמצאת על גדתו הדרומית של הנחל בעת מרדף אחרי טרוריסטים. במקום מוצב שלט לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]