עומאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולטנות עומאן
Flag of Oman.svg National emblem of Oman.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: נשיד אס-סאלם אס-סולטאני
מיקום עומאן
יבשת אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שפה רשמית ערבית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
מאסקט
23°37′N 58°32′E / 23.61°N 58.54°E / 23.61; 58.54
משטר מונרכיה
ראש המדינה
- סולטאן
סולטאן
קבוס בין סעיד אל סעיד
הקמה
- תאריך
גירוש הפורטוגזים
1650
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
309,500 קמ"ר 
71 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
3,219,775 נפש 
136 בעולם
10.40 נפש לקמ"ר
215 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
94,860 מיליון $ 
76 בעולם
29,462 $
46 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.731 
84 בעולם
מטבע ריאל עומאני ‏ (OMR)
אזור זמן UTC +4
סיומת אינטרנט .om
קידומת בינלאומית 968+
עצי קוקוס על קו החוף של העיר הדרומית סלאלא (صلالة).
סופת חול בעומאן, צילום לוויין
מפת עומאן

סולטנות עומאן (ערבית: سلطنة عُمان, סֻלְטָנָתּ עֻמַאן) היא מדינה מזרח תיכונית, בחלק הדרום מערבי של אסיה, בדרום מזרח חצי האי ערב. היא גובלת באיחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, בערב הסעודית במערב, בתימן בדרום מערב, בים הערבי בדרום ובמזרח, ובמפרץ עומאן במזרח ובצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור של עומאן נקרא בשפה השומרית העתיקה "מגן" (אזור זה יוחס בכתב יתדות לשומר העתיקה שנמצא בדרום מסופוטמיה) בערך 4,000 שנה לפני הספירה. בהמשך, עומאן הייתה מחוז באימפריה הפרסית, והיא שולבה באימפריה בשנת 563 לפנה"ס.

הערבים החלו ליישב את האזור בתחילת המאה ה-1.

בשנת 751 מוסלמים אבאדים יצרו בעומאן אימאמות (מדינה שנשלטה על ידי אימאם או כל שליט אחר שטוען שהוא צאצא של מוחמד). שלטון האימאמויות באזור נמשך עד אמצע המאה ה-20.

עומאן הייתה במשך מאות בשנים מרכז סחר של מדינות שונות. בשנת 1508, נכבש הנמל המרכזי מאסקט על ידי הפורטוגזים, ואלה החזיקו בו עד שהוא נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1659. העות'מאנים גורשו ב-1741 כאשר נוצרה הסולטנות של ימינו על ידי אחמד אבן סעיד.

במהלך המאה ה-19 גדלה עומאן להיות מעצמה אזורית גדולה בעלת נכסים בבלוצ'יסטן ובזנזיבר אך אלו אבדו לאט-לאט. בשנת 1891 הפכה עומאן למדינת חסות של האימפריה הבריטית ונותרה כזו עד 1971.

שנה קודם לכן, ב-1970, נאסר הסולטאן דאז, סעיד בין תיימור, על ידי בנו, קאבוס בן סעיד אאל סעיד, שתפס את השלטון הדיקטטורי במדינה ומכהן מאז בתפקיד הסולטאן, כראש המדינה.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-עומאן

החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן, אשר כללו בין היתר ביקורי גומלין חשאיים של בכירים במשטר הישראלי עם מקביליהם במשטר העומאני. עם זאת, פרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל בעולם הערבי כנגד ישראל, הביאה לניתוקם הרשמי של היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולטנות עומאן היא מונרכיה. ראש המדינה הוא סולטאן בעל סמכויות אבסולוטיות, בן לשושלת אל סעיד אשר שולטת במדינה כבר מעל 250 שנה. הסולטאן נוהג למנות קבינט של עוזרים אשר מסייעים לו לשלוט במדינה. יש הסוברים, כי ב-30 השנים האחרונות בשלטון, הסולטאן קבוס בין סעיד אל סעיד שיפר את מצבה הבינלאומי של המדינה ושל כלל תושביה בצורה משמעותית.

בסולטנות אין מפלגות או בית מחוקקים, וכל הכוח נמצא בידי הסולטאן עצמו ואולם בשנים האחרונות הסולטאן מכוון את המדינה לכיוון דמוקרטי. כך למשל, בשנות ה-90 המוקדמות, הקים הסולטאן מועצה מייעצת שנבחרת על ידי העם, אף שרק חלק קטן מהאוכלוסייה העומאנית קיבל זכות בחירה. ב-4 באוקטובר 2004 הצביעו מעל 190,000 אנשים (74% מהרשומים), ונבחרו נציגים ל-83 מושבים, מתוכם שתי נשים. כמו כן, במהלך שנות ה-80 עברה מערכת המשפט מידי בית המלוכה לידי משרד המשפטים כדי שהפיקוח עליה יהיה אזרחי לחלוטין וללא השפעה ממשלתית. במהלך הרפורמות של 1996 הובטחו בחוק זכויות האזרח של העם העומאני.

למרות שהמדינה נהנית מיציבות פנימית, היא מקצה אחוז גבוה מהתמ"ג שלה לצרכים צבאיים בשל סכסוכים אזוריים שונים המשפיעים עליה, כדוגמת מלחמת איראן-עיראק, הסכסוך בין צפון תימן לדרום תימן, הפלישה לכווית, מלחמת המפרץ, ולאחרונה הפלישה האמריקאית לעיראק.

לאחר שצפון תימן ודרום תימן אוחדו במאי 1990, יישבה עומאן את סכסוכי הגבול שלה עם רפובליקת תימן ב-1 באוקטובר 1990.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת עומאן היא "כלכלת נפט" כאשר הנפט תופס 90% מכלל היצוא של המדינה. ואולם לא תמיד היה זה כך. בשנות ה-60 מספר חברות נפט אירופאיות השקיעו כספים בחיפוש אחר נפט במדינה ואולם עד מהרה הם נסוגו כיוון שבמדינה לא הייתה תשתית תחבורתית ודרכים למעבר הסחורות. עשור לאחר מכן, החברות שנשארו במיזם, התחילו להרוויח סכומי עתק, וב-1 בינואר 1974 המדינה החליטה לרכוש 25% מהמיזם, אחרי חצי שנה אחזקת המדינה עלתה ל-60%.

בעשורים העוקבים הכנסות המדינה מהמיזם הושקעו בתשתיות, נבנו כבישים חדשים, הוקמו בתי ספר, בתי חולים, מפעלי לייצור חשמל ולתובלת מים. הדבר הפך את עומאן לסיפור הצלחה בשוק הכלכלי העולמי וזאת למרות שהיא המדינה היחידה במזרח התיכון שאינה חברה באופ"ק.

מאז שנות ה-2000 שופר המצב הכלכלי במדינה בגלל הביקוש הגבוה לנפט והעלייה במחירו. המדינה מייצרת 700,000 חביות נפט מדי יום, ולאחרונה התגלו מרבצים של גז טבעי ופותחו שיטות שונות ליצירת גז טבעי נוזלי, לאכסון ולתובלה נוחים וזולים יותר.

בנובמבר 2000 המדינה התקבלה לארגון הסחר העולמי ובמקביל היא המשיכה ברפורמות הליברליות בשוק העסקי אשר הגדילו את התמ"ג של המדינה למרות ההאטה הכלכלית העולמית בשנים האחרונות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאן היא מדינה השוכנת במזרח התיכון בחלק הדרום מערבי של אסיה, באזור הדרום מזרח חצי האי ערב. עומאן גובלת בשלוש מדינות: איחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, ערב הסעודית במערב ותימן מדרום מערב. כמו כן, במזרח ובדרום מזרח המדינה יש לה קו חוף עם הים הערבי ובצפון יש לה קו חוף עם מפרץ עומאן.

הגבולות עם איחוד האמירויות הערביות היו במחלוקת ונקבעו סופית רק בשנת 1969. לעומאן יש מובלעת בשם מֻסַנְדַם בתוך שטחה של איחוד האמירויות שהיא חצי-אי בו נמצא רכס ההרים הגבוה אשר שולט על מצר הורמוז. מובלעת נוספת בשם מדחא, גם היא בשטח איחוד האמירויות, היא ריקה ברובה, ובה כ-3000 תושבים בלבד; בתוכה יש מובלעת נוספת - העיירה נַחְוַּה השייכת לאמירות שארג'ה.

מישור מדברי עצום, שהוא חלק ממדבר רובע אל ח'אלי, מכסה את מרבית האזור המרכזי של עומאן וכ-82% מכלל המדינה. החלק ההררי תופס 15% נוספים משטח המדינה. עיקרו הוא רכס הרי חאג'ר הממוקם לאורך החוף הצפוני. ההר הבולט ברכס הוא ג'בל אל-אח'ד'ר (ההר הירוק). אזור הררי נוסף נמצא בחלקה הדרום-מזרחי של המדינה.

מרבית עריה המרכזיות של המדינה נמצאות באזור הצפוני, לאורך קו החוף עם מפרץ עומאן, ובאזור הדרום-מזרחי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאן היא המדינה הערבית המזרחית ביותר. רוב תושבי המדינה הם ערבים וקיים בה גם מיעוט של תושבים בלוצ'ים. כמו במדינות ערב אחרות, מתגוררים במדינה עובדים זרים רבים, שהגיעו בעיקר מהודו ופקיסטן.

מבחינה דתית, למרות שאין מספרים מדויקים, רוב התושבים מאמינים בדת האסלאם, והנם מוסלמים אבאדים. במחוז דופר, בדרום המדינה, מתגוררים תושבים מוסלמים סונים רבים, ומיעוט של מוסלמים שיעים. בקרב העובדים הזרים קיים מיעוט של מאמינים הינדים.

הממשלה מעודדת חינוך ופיתוח של כוח העבודה המקומי מאז שנות ה-70 כדי להביא להתקדמות כלכלית וסוציאלית במדינה. בשנת 1986 נפתחה בעומאן האוניברסיטה הראשונה ומאז הוקמו מוסדות לימוד אחרים, כמו בתי ספר למשפטים, מכללות טכניות, מוסדות לימוד בתחום הבנקאות, מכללות להכשרת מורים, ובתי ספר ללימודי הבריאות והרפואה. כמו כן, מדי שנה מוענקות כ-200 מלגות לאזרחי המדינה, ללימודים במדינות זרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל: P middle east.png פורטל המזרח התיכון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות


מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
מדינות המזרח התיכון

איחוד האמירויות הערביות · איראן · בחריין · טורקיה · ישראל · ירדן · כווית · לבנון · מצרים · סוריה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר · קפריסין · תימן

פורטל: המזרח התיכון
P middle east.png
מדינות המפרץ הפרסי

איראן · איחוד האמירויות הערביות · בחריין · כווית · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר

חברות הליגה הערבית

איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחרייןג'יבוטיהרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקוסודאןסומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטארתוניסיהתימן

ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg