תסמונת וריד השחלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת ווריד השחלות
ovarian vien syndrome
היחס בין עורקים וורידים לשופכן (מבט מאחור)
היחס בין עורקים וורידים לשופכן (מבט מאחור)
היחס בין עורקים וורידים לשופכן (מבט מאחור)
אבחון טומוגרפיה ממוחשבת או דימות תהודה מגנטית, אולטרסאונד של הבטן (עם או בלי הדמיית דופלר – Doppler imaging) או אורוגרפיה תוך וורידית (Intravenous pyelogram)

תסמונת וריד השחלות, היא תסמונת בה וריד שחלתי מורחב דוחס את השופכן, הצינור שמעביר את השתן מהכליה לשלפוחית השתן, וכתוצאה מכך נגרמים כאבי בטן כרוניים או כאבי בטן עוויתיים, כאבי גב או כאבי אגן. הכאב יכול להחמיר בשכיבה או בין ביוץ למחזור.[1][2] יכולה להיות גם נטייה מוגברת פיאלונפריטיס (זיהום בדרכי השתן) או זיהום בכליות. ברוב המקרים, התסמונת מתרחשת בווריד השחלות הימני, אבל גם יכולה להתרחש בווריד השחלות השמאלי או לפגוע בשני הצדדים בו-זמנית. כיום היא מסווגת כצורה של תסמונת גודש באגן.

מנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל וריד השחלות חוצה את השופכן ברמת החוליה הלומבארית הרביעית או החמישית. השופכן עצמו חוצה את עורק ווריד הכסל החיצון (באנגלית: external iliac vessels). לפיכך, כלי זה יכול לפגוע בשופכן ולגרום לחסימתו. וריד השחלות השמאלי מנקז את הדם מהשחלות לוריד הכליה ואילו וריד השחלות הימני נכנס בדרך כלל לוריד הנבוב התחתון. במקרה של תסמונת וריד השחלות הימני, הווריד מסתיים לעיתים קרובות בווריד הכליה. דבר זה נחשב לתורם להתפשטות ורידים, באנלוגיה למה שרואים בוריקוצלים, המופיעים בשכיחות גבוהה יותר בצד השמאלי. הזווית הישרה בין וריד השחלות (או וריד האשכים אצל גברים במקרה של דליות) לווריד הכליה הוצעה כגורם לירידה בהחזרת הדם.

אבחנה נוספת וקשורה למה שנזכר לעיל היא "תסמונת מפצח האגוזים". בתסמונת זו מתואר וריד הכליה השמאלי כדחוס בין אבי העורקים ועורק המזנטריום העליון. דבר זה עלול לגרום לשבילי הזרימה הצדיים להיפתח לניקוז הכליה השמאלית, כלומר זרימה הפוכה (זרימה חוזרת למטה) בווריד הכליה השמאלי. תסמונת גודש באגן, דליות הנרתיק והפות ודליות בגפיים התחתונות הן השלכות קליניות למצב זה. כמעט כל המטופלות הסובלות מתסמונת זו הן נשים שנמצאות בהיריון, ובמהלכו הדליות מתרבות.

וריד השחלות מציג לעיתים קרובות שסתומים לא מוכשרים. זה נצפה לעיתים קרובות יותר בקרב נשים עם מספר גבוה יותר של הריונות קודמים. הלחץ שמפעיל התינוק עלול להפריע בניקוז הדם דרך וריד השחלות. התרחבות של דרכי השתן היא תצפית רגילה בהריון, עקב דחיסה מכנית והפעולה ההורמונלית של פרוגסטרון. התרחבות ורידים בשחלות עשויה גם להיות בעקבות פקקת ורידים (קרישות בתוך הווריד).

מנגנון מוצע נוסף של חסימה הוא כאשר וריד השחלות והשופכן עוברים במעטה של רקמה סיבית, בנוכחות של דלקת מקומית. ניתן לראות בכך צורה מקומית של פיברוזיס רטרופריטונאלית (באנגלית :Retroperitoneal fibrosis).

בעקבות חסימה, השופכן מציג תנועה פריסטלטית לא רגילה (כיווצים) כלפי הכליה במקום לכיוון השלפוחית. כיווצים אלו גורמים לכאבים קוליקיים (בדומה לקוליקת כליות) ואפשר לטפל במצב זה באמצעות הפחתת הלחץ בהתערבות כירורגית.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שמדובר במחלה נדירה, אבחונה הוא ב-"שיטה מניעתית" (באנגלית: diagnosis of exclusion) וכולל בתוכו שלילת מצבים אחרים עם תסמינים דומים. האבחנה נתמכת על ידי תוצאות מחקרי הדמיה כמו טומוגרפיה ממוחשבת או דימות תהודה מגנטית, אולטרסאונד של הבטן (עם או בלי הדמיית דופלר – Doppler imaging) או אורוגרפיה תוך וורידית (באנגלית: Intravenous pyelogram).

מומחים לאולטרה-סאונד בכלי דם צריכים לחפש באופן שגרתי זרם בכיוון הפוך בוורידי השחלות השמאלי אצל החולים עם דליות הגפיים התחתונות, במיוחד אם הם לא קשורים לזרם הפיך בוריד הספני (באנגלית: saphenous vein reflux). הדפוס הקליני של הדליות שונה בין שני סוגי דליות הגפיים התחתונות. סריקת CT משמשת לשלילת פתולוגיות שמתרחשות בבטן או באגן. CT- אנגיוגרפיה וונווגרפיה (באנגלית: Venography) יכולה לעיתים קרובות להדגים זרימה חוזרת בווריד השחלות השמאלי ולדמות וריד שחלתי שמאלי מוגדל, אך בדיקה זו היא פחות מדויקת ויקרה הרבה יותר מבדיקת אולטרסאונד דופלר דופלקס. בדיקת האולטרסאונד דורשת מהמשתמשים בשיטה זו להיות מנוסים באולטרסאונד כלי דם וורידי ולכן הוא לא תמיד זמין. בדיקת אולטרסאונד נוספת המתבצעת על ידי מומחה עדיפה על פני בדיקת CT.

מאחר שמגוון רחב של פתולוגיה של האגן והבטן יכולה לגרום לתסמינים העולים בקנה אחד עם תסמינים אלה עקב ריפלוקס בווריד השחלה השמאלי, לפני אימוביליזציה של וריד השחלה השמאלי, חיפוש מדוקדק אחר אבחנות כאלה הוא חיוני. תמיד יש לשקול התייעצות עם מנתחים כלליים, רופאי נשים ואולי גם סריקת CT.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול מורכב ממשככי כאבים וכריתה כירורגית לווריד המורחב. ניתן להשיג זאת באמצעות ניתוח בטן פתוח או ניתוח חור מנעול (לפרוסקופיה).[3] לאחרונה תואר הניתוח הראשון בעזרת רובוט.[4]

גישה אחרת לטיפול היא שימוש בצנתר (קתטר) המבוסס על אימוביליזציה,[5] שמבוצע לעיתים קרובות על ידי פלוגרפיה (באנגלית: phlebography) אשר עוזרת לדמות את הווריד על רנטגן פלואורוסקופיה.[2][6]

אימוביליזציה (באנגלית: embolization) סלילי ורידי השחלות הוא טיפול יעיל ובטוח בתסמונת גודש באגן ובדליות הגפיים התחתונות שמקורם מהאגן. חולים רבים עם דליות בגפיים תחתונות ממקור האגן מגיבים לטיפול מקומי כלומר סקלרותרפיה מונחית אולטרסאונד. במקרים אלה, יש לשקול תסחיף סלילי ורידי השחלה כטיפול קו שני לשימוש אם הוורידים חוזרים בפרק זמן קצר, כלומר 1–3 שנים. גישה זו מאפשרת לנשים להמשיך בהריונות. לא מומלץ לאימוביליזציה סלילי דו-צדדי אם ייתכן הריון עתידי. טיפול זה החליף במידה רבה אפשרויות אופרטיביות.

אימוביליזציה של סליל דורשת שלילה לפתולוגיות אחרות באגן, מומחיות בניתוחים אנדו-וסקולריים, מיקום נכון של סלילים בגודל מתאים באגן וגם בווריד השחלות השמאלי העליון, הדמיה אולטרסאונד של כלי הדם על ידי מומחים לפני ואחרי ההליך, דיון מלא בהליך עם המטופל כלומר הסכמה מדעת. סיבוכים, כגון נדידת סלילים, הם נדירים אך מתרחשת לעיתים רחוקות. ההשלכות שלהם בדרך כלל מינוריות.

אם מתגלה דחיסה של מפצח אגוזים (ראה להלן), יש לשקול הרחקה כירורגית לווריד הכלייתי לפני אימוביליזציה של וריד השחלות. לא מומלץ להשתמש בתומכנים. הפחתת חסימות יצוא צריכה להיות תמיד המטרה העיקרית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישות תוארה לראשונה על ידי קלארק בשנת 1964.[7] בעקבות ספקנות ראשונית ודיון ער בספרות הרפואית,[8][9] היא מוכרת כיום על ידי מחברים רבים.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Laparoscopic Treatment of Ovarian Vein Syndrome, ‏2003 Jul-Sep (באנגלית)
  2. ^ 1 2 "Laparoscopic treatment of ovarian vein syndrome". Actas Urol Esp (בספרדית). 30 (1): 85–9. בינואר 2006. PMID 16703736. אורכב מ-המקור ב-2011-07-20. נבדק ב-2020-11-28. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Ureterolysis for Extrinsic Ureteral Obstruction: A Comparison of Laparoscopic and Open Surgical Techniques, https://www.auajournals.org/ (באנגלית)
  4. ^ Robotically Assisted Excision of Ovarian Vein for Intermittent Ureteral Obstruction, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2008 Apr-Jun (באנגלית)
  5. ^ " Transcatheter Ovarian Vein Embolization Using Coils for the Treatment of Pelvic Congestion Syndrome ", https://link.springer.com/, ‏28 April 2007 (באנגלית)
  6. ^ The ovarian vein syndrome. Its treatment by percutaneous embolization and a review of the same, https://europepmc.org/, ‏01 Nov 1993 (באנגלית)
  7. ^ Clark JC. The right ovarian vein syndrome. Emmett J.J. ed. Clinical urography: An Atlas end Texbook of Roentgenologic Diagnosis. 2ª ed. W.B. Saunders Company. Philadelphia 1964;1227-1236.
  8. ^ Dure-Smith P (באפריל 1979). "Ovarian syndrome: is it a myth?". Urology. 13 (4): 355–64. doi:10.1016/0090-4295(79)90330-3. PMID 107642. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Right ovarian vein syndrome. Six-year critique". Urology. 1 (5): 383–5. במאי 1973. doi:10.1016/0090-4295(73)90364-6. PMID 4204069. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ [The ovarian vein syndrome: eight cases and review of the literature], https://europepmc.org/, ‏01 Sep 2002 (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.