Barcelona (שיר של פרדי מרקיורי)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| סינגל בביצוע פרדי מרקיורי | |
| מתוך האלבום Barcelona | |
| יצא לאור |
26 באוקטובר 1987  |
|---|---|
| סוגה |
מוזיקת קרוסאובר |
| שפה |
אנגלית, ספרדית |
| חברת תקליטים |
פולידור רקורדס |
| כתיבה |
פרדי מרקיורי |
| לחן |
פרדי מרקיורי |
| הפקה |
פרדי מרקיורי |
  | |
"Barcelona" (בעברית: "ברצלונה") הוא סינגל של סולן להקת קווין פרדי מרקיורי וזמרת האופרה סופרן הספרדייה מונסראט קאבאייה שנכלל באלבומם המשותף הנושא את שם השיר (ברצלונה). חלק מאלבומם המשותף הופיע גם באלבומם של קווין Greatest Hits III. השיר משקף את אהבתו של פרדי מרקיורי לאופרה עם הצלילים הגבוהים שלו והקולות האופראיים של קאבאייה. הסינגל, ששוחרר ב-1987 ואשר היווה את אחד מרגעי השיא בקריירת הסולו של מרקיורי, הגיע למקום השמיני במצעד הסינגלים הבריטי. לאחר מותו של מרקיורי בנובמבר 1991, הוצג השיר באולימפיאדת ברצלונה (1992), ולאחר מכן השיר זכה לפופולריות רבה במקומות רבים בעולם והגיע למקום השני באנגליה, הולנד וניו זילנד. בשנת 2004, הציב רדיו BBC Radio 2 את השיר במקום ה-41 ברשימת הSold On Song Top 100.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדי מרקיורי אהב מאוד אופרה ובעיקר את מונסראט קאבאייה. בראיון לטלוויזיה הספרדית בשנת 1986 אמר מרקיורי כי הוא מעוניין לפגוש את קאבאייה, והם נפגשו לראשונה בברצלונה בפברואר 1987. מאוחר יותר, כאשר העיר נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של שנת 1992, קאבאייה, ילידת העיר, התבקשה לעזור בהפקת שיר למשחקים. קאבאייה התלהבה מהרעיון וביקשה מפרדי מרקיורי להשתתף בפרויקט. לכן, במקום להקליט רק שיר אחד, היא החליטה להקליט אלבום שלם, עליו הסכים מרקיורי. ברצלונה, שיר הפתיחה שהוצע להם, היה צריך להסתיים בזמן עד 1988, וזאת על מנת להירשם כמועמד לשיר הנושא האולימפי של 1992. הבחירה בשיר תוכננה ל-1988- 4 שנים לפני האולימפיאדה. הקלטת השיר הייתה מסובכת עקב לוח הזמנים הצפוף של קאבאייה. לכן, על מנת לחסוך בזמן, הקליט מרקיורי את השיר ושר את התפקיד של קאבאייה בפלסט. לאחר מכן, הוא שלח אליה קלטת כדי להכין אותה למפגשי האולפן שלהם ביחד.
השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר נכתב על ידי פרדי מרקיורי בשיתוף עם מייק מורן, שאף הופיע בקליפ וניגן בפסנתר ובכל הקלידים לצורך הקלטת האולפן. השיר נפתח בהקדמה תזמורתית, שנעלמת ולאחריה קאבאייה ומרקיורי שרים לסירוגין את שורות הסולו שלהם, אשר לפעמים מתמזגות לדואט. כאשר שר את הפזמון "ברצלונה" ועוד כמה קטעים לגרסת האולפן, מרקיורי דיבב את קולו בסגנון הרב-עקבי הרגיל שלו. מרקיורי מוביל את השירה, ואילו קאבאייה סיפקה את קולות הרקע עם סופרן עוצמתי. היות שקאבאייה ביצעה בשיר את חלק הסופרן, מרקיורי שר בקול הבריטון הטבעי שלו ולא בטנור המאולץ שהיה נפוץ בהקלטות אחרות שלו. השיר תואר כדוגמה נדירה של ספרי לימוד לשילוב של שירת פופ ושירת אופרה, אשר הדגישו את ההבדלים בין סגנונות השירה של מרקיורי וקאבאייה. בעוד שמרקיורי מנסח כל מילה שלו, קאבאייה מתמקדת בנימה. השורות שלה הרבה יותר קשות להבנה, ובנוסף, היא משתמשת גם בשפות אנגלית וספרדית. כתוצאה מכך, היא שומרת על חלקה המלודי לאורך כל השיר על חשבון הטקסט שבו, בעוד שמרקיורי צריך לפנות משירה לכמעט צעקה על החלק של הקרשנדו כדי להשמיע את דבריו בצורה ברורה. על פי הדיווחים, מרקיורי נדהם מהיכולת האגדית של קאבאייה לשלוט בקולה. לדוגמה, בדעיכה, מרקיורי מתרחק מהמיקרופון כדי להקטין את הדינמיקה הקולית שלו, בעוד שקאבאייה מסתמכת על האימונים הקלאסיים שלה כדי להקטין את הדינמיקה.
הקליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1987, שוחרר הקליפ הרשמי של השיר, בבימויו של דייוויד מאלט, ששיתף פעולה עם קווין בקליפים קודמים שלהם. מייק מורן, שהיה שותף לכתיבת השיר, מופיע בסרטון מנצח על התזמורת עם מקל קל. לעיתים קרובות התבלבלו בינו לבין בריאן מיי בגלל התספורות הכמעט זהות שלהם. בשנת 2019, הסרט המקורי בגודל 35 מ"מ נסרק ושוחזר דיגיטלית לרזולוציית 4K.
קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרדי מרקיורי: שירה, עיבודים.
- מונסראט קאבאייה: שירה.
- מייק מורן: אורגן, עיבוד מוזיקלי.
- הומי קאנגה: כינור.
- לאורי לואיס: כינור.
- דבורה אן ג'ונסון: צ'לו.
- בארי קאסטל: קרן יער.
- פרנק ריקוטי: תיפוף.
וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר בוצע לראשונה בהופעה חיה במאי 1987 בפסטיבל באיביזה במועדון לילה בשם Ku (נודע כיום בשם Privilege Ibiza). ההופעה החשובה הבאה של השיר הייתה בשמיני באוקטובר 1988 בפסטיבל La Nit באוויר הפתוח בברצלונה, שהועלה לרגל הגעת הדגל האולימפי מסיאול. מרקיורי וקאבאייה שרו ביחד 3 רצועות מהאלבום שבדרך, קרי Barcelona, How Can I Go On ו-The Golden Boy. זו הייתה ההופעה החיה האחרונה של מרקורי, שכבר החל לסבול ממחלת האיידס. היות שמרקיורי נפטר בנובמבר 1991, הקלטת השיר הושמעה על-גבי ספר מסע של העיר בתחילת השידור הבינלאומי של טקס הפתיחה של אולימפיאדת 1992. לפני תחילת משחק גמר ליגת האלופות של שנת 1999 בין מנצ'סטר יונייטד לבין באיירן מינכן, אשר התקיים באצטדיון הקאמפ נואו, ביצעה קאבאייה את השיר בליווי הקלטה עם קולות של מרקיורי, שגם הופיע על המסך האלקטרוני של האצטדיון.
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}