בריאן מיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בריאן מיי
Brianmaywestminster.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 19 ביולי 1947 (בן 67)
מקום לידה טוויקאם, אנגליה
שנות פעילות 1964 עד היום
סוגה הארד רוק
הבי מטאל
אתר רשמי

בריאן הרולד מייאנגלית: Brian Harold May; נולד ב-19 ביולי 1947) הוא גיטריסט, זמר ומוזיקאי בריטי. מיי זכה לפרסום בעיקר כגיטריסט להקת הרוק קווין ונכלל בקביעות ברשימות נגני הגיטרה הטובים בעולם אשר מתפרסמות במגזינים שונים. מגזין הרולינג סטון דירג את מיי במקום ה-26 ברשימת נגני הגיטרה הטובים ביותר של כל הזמנים,‏[1] ומגזין עולם הגיטרה דירג את מיי במקום השני ברשימת נגני הגיטרה הטובים ביותר.‏[2] בנוסף לפרסומו עבור פעילותו המוזיקלית, מיי הוא גם דוקטור לאסטרופיזיקה. הוא השלים את לימודי הדוקטורט, ב-2007, לאחר שזנח אותם בתחילת שנות ה-70, לטובת קריירה מוזיקלית.‏[3] למרות הצלחתה של קווין, מיי הספיק לפרסם שני מאמרים בנושא ההיסטוריה של היקום בשנות ה-70, וב-2006 פרסם ספר בנושא זה. כיום מיי מתגורר בדרום-מזרח אנגליה במחוז סארי[4]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי היה נשוי לכריסי מולנס בין 1988-1974 ולזוג נולדו שלושה ילדים: ג'יימס (נולד ב-1978), לואיזה (נולדה ב-1981) ואמילי רות (נולדה ב-1987). פרידתם של הזוג הייתה מתוקשרת מאד, בעיקר בגלל השמועות על רומן שנרקם בין מיי לשחקנית אניטה דובסון, אותה הוא פגש לראשונה ב-1986. מיי ודובסון אכן התחילו להופיע בציבור למן 1988 כזוג ולאחר תקופה ארוכה של זוגיות, התחתנו ב-18 בנובמבר 2000.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי גדל בהמפטון שבמידלסקס, לא הרחק מלונדון. כשהיה בן חמש למד לנגן על פסנתר, וכשהיה בן שבע קיבל במתנה את הגיטרה הראשונה שלו. מיי למד בבית הספר התיכון בהמפטון, שם הכיר את דייב דילווי, ואף לימד אותו לנגן בגיטרה והשניים החלו לנגן יחדיו בכל הזדמנות.

בתקופה זו הגיטרה האקוסטית שקיבל מאביו לא הספיקה לצרכיו ובאוגוסט 1963, כשהוא בן 16 בלבד, החל לבנות בעזרת אביו, שהיה מהנדס אלקטרוניקה, גיטרה חשמלית שכונתה ה-Red Special. הבנייה נמשכה כ-18 חודשים: אח מעץ מהגוני פורק ושימש לבניית צוואר הגיטרה (ועל כן מתייחסים אליה לעתים בתור ה"Fireplace Guitar"), שולחן עץ אלון הפך לגוף הגיטרה, והשריגים נלקחו מגלגל אופניים ישן. מחיר החומרים עמד על שמונה פאונד בלבד, אך למרות זאת התוצאה הסופית הייתה גיטרה איכותית בעלת צליל ייחודי אשר שימשה את מיי בכל הופעותיו מאז ועד היום. במקור, תכנן מיי לבנות גיטרה נוספת, אך לאור שביעות רצונו מה-Red Special ויתר על התוכניות והעביר אותן לגיטריסט לותר אנדרו גייטון. הגיטרה נבנתה ב-2005 ונקראה "The Spade", אך נודעה יותר בשם "Guitar That Time Forgot". בגיטרה לא נעשה שימוש באף הקלטה והיא נותרה ברשותו של מיי. מאפיין נוסף ומיוחד בנגינתו הוא השימוש במטבע סיקספנס כמפרט. מטבעות אלו יצאו מהמחזור בשנות ה-70 של המאה העשרים, ונעשו קשים להשגה עד שב-1993 יוצרו כאלו במיוחד עבור מיי, לבקשתו.

ב-1964 צירפו בריאן ודייב את חברם לספסל הלימודים, ביל ריצ'רדס, לאימוני הנגינה שלהם, ואף הקליטו קלטת דמו בשם "Left Handed Marriage" באולפני אבי רוד שבלונדון.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1984: הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1964 הקימו בריאן ודייב את הלהקה "1984". הלהקה הורכבה מחבריהם לספסל הלימודים בתיכון ונגן מפוחית שהתרשמו ממנו בהופעה - טים סטאפל. הלהקה ביצעה בעיקר גרסאות כיסוי, אך הצליחה להשיג מספר הופעות מרשימות: בתחילת 1967 הופיעה כמופע חימום לג'ימי הנדריקס בקמפוס אימפריאל קולג' בו החל ללמוד מאוחר יותר מיי. הופעה מרשימה נוספת הייתה באירוע "Christmas On Earth" שנערך ב-23 בדצמבר 1967 בתיאטרון אולימפיה בלונדון, ובו הופיעו להקות רבות, בהן פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, טי רקס וטראפיק.

הלהקה אף הקליטה מספר קלטות דמו באולפני Thames TV, בהן לשיר שכתבו מיי וסטאפל - "Step on Me", אשר הוקלט על ידי להקת Smile בשנית לאחר כמה שנים. הלהקה התפרקה ב-1967 כאשר מיי החליט להקדיש את זמנו ללימודי הפיזיקה והאסטרונומיה באימפריאל קולג'.

Smile[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1968, החליט מיי כי הוא מסוגל לשלב את לימודיו עם עיסוקו במוזיקה. הוא שמר על קשר עם חברו טים סטאפל, שכעת למד ב-Ealing College, והם החלו לחפש אחר נגן נוסף. באוקטובר אותה שנה, פרסם בריאן מיי מודעה בלוח מודעות הסטודנטים. למודעה נענה המתופף רוג'ר טיילור, אשר לדבריהם הדהים אותם מהשנייה הראשונה בה כיוון את מערכת התופים. השלישייה הקימה את ההרכב ונתנה לו את השם Smile.

Queen[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן מיי מנגן בגיטרת Red Special בהופעה.

ב-1970 החליט סטאפל כי ברצונו לפנות לכיוונים מוזיקליים שונים והודיע על עזיבתו את הלהקה. בשלב זה הצטרף אל מיי וטיילור סטודנט לעיצוב ושותפו לחדר של סטאפל, פארוק בולסרה - לימים פרדי מרקיורי - ושם הלהקה שונה על פי הצעתו לקווין. בתחילת הדרך הייתה זו להקה קטנה, שביצעה בעיקר גרסאות כיסוי ללהקות אחרות במועדונים באזור הקמפוס. לאחר שבחנו מספר נגני בס, נפלה החלטה לקבל ללהקה את ג'ון דיקון.

הלהקה פעלה מ-1970 ועד מותו של מרקיורי ב-1991, ונחשבת עד היום לאחת מלהקות הרוק המצליחות בעולם.

בהיותו חלק מהלהקה בריאן כתב והלחין מספר שירים רב, מהמפורסמים והמצליחים בהם - " under presure"Tie Your Mother Down", "We Will Rock You", "Who Wants to Live Forever", Save me . בריאן אף נתן את קולו למספר שירים של הלהקה, בהם " '39", "Let me Live" ועוד. כמעט בכל שיר של קווין ניתן היה למצוא סולו שלו, כאשר הבולטים בהם הם הסולואים של השירים We Will Rock You, The Show Must Go On, Killer Queen, Innuendo, Brighton Rock והמפורסם מכולם, שזכה לדירוג במקום העשרים ברשימת הסולואים הטובים בכיותר של מגזין הגיטר-וורלד, Bohemian Rhapsody.

מיי הצהיר בראיון כי סבל מדיכאון בסוף שנות השמונים, ואפילו שקל התאבדות. בתקופה זו נפרד מאשתו, אביו נפטר וחברו הטוב פרדי מרקיורי כבר היה בשלבים מתקדמים של מחלתו והלהקה הפסיקה להופיע.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983, כשהוא כבר נשוי ואב לשני ילדים, התחיל מיי את קריירת הסולו שלו, במקביל לעבודתו עם קווין. כמוזיקאי סולו לא זכה מיי מעולם להצלחה לה זכתה להקת קווין. האלבום הראשון שיצא באותה שנה, "Star Fleet Project", הצליח בצורה בינונית בבריטניה וביפן.

באוקטובר 1991 הקים מיי להקה הקרויה על שמו, והוציא את האלבום Back to the Light הכולל את השיר "Driven by you" שבמקור נוצר כפרסומת ליצרנית הרכב פורד והוא השיר המצליח ביותר בקריירת הסולו של מיי (מקום שישי במצעד הלהיטים הבריטי). מיי יצא לסיבוב הופעות לאחר צאת האלבום שנמשך עד 1993 ובמסגרתו אף הגיע לישראל כמופע חימום ללהקת Guns N' Roses. כמו כן הופיע לצד ג'ו קוקר ולהקת הרוק האלטרנטיבי The B-52's. להקת הליווי של מיי החליפה מספר נגנים לאורך שנות קיומה, ואשר חלקם מוכרים מלהקת הגלאם רוק Whitesnake.

בשנת 1993 חזר מיי לאולפן ההקלטות יחד עם חברי להקת קווין הנותרים על מנת להקליט את האלבום עליו התחילו בעבודה יחד עם מרקיורי בטרם מותו, Made in Heaven. בזמן זה החליטו חברי להקת הליווי שלו להקים להקה משלהם, SAS, ואף הקליטו אלבום.

כבר ב-1995 החל מיי לעבוד על אלבום סולו בשם "Another World", שהוצאתו התעכבה בשל מותו של אחד מהנגנים בתאונת דרכים. האלבום יצא לבסוף ב-1998. שניים מהנגנים בהרכב זה אף הצטרפו מאוחר יותר למיי בסיבוב ההופעות של Queen + Paul Rodgers - Return of the Champions.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 זכה מיי במקום בהיכל התהילה של הרוק אנד רול ביחד עם שאר חברי להקת קווין.

ב-2002 פתח מיי את המופע "Party at the Palace" לרגל חגיגות הג'ובלי - חגיגת 50 שנות שלטון של אליזבת השנייה מלכת אנגליה. את ההופעה ביצע מיי מגג ארמון בקינגהאם בלונדון, וניגן את השיר God Save the Queen בגרסת הרוק שהוקלטה קודם לכן על ידי קווין באלבום A Night at the Opera.

בשנת 2005 יצאו קווין (ללא ג'ון דיקון) לסיבוב הופעות עולמי יחד עם הזמר פול רוג'רס (שהתפרסם לפני כן כסולן בלהקות Free ובאד קומפני). באותה שנה יצא DVD של סיבוב ההופעות בשם "Queen + Paul Rodgers - Return of the Champions" כמו גם אלבום הופעה באותו השם.

ב-2011 ניגן באלבומה של ליידי גאגא Born This Way.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 למד מיי באימפריאל קולג' בלונדון וסיים תואר ראשון בפיזיקה. הוא החל בלימודי הדוקטורט שלו ואף פרסם שני מאמרים אקדמיים אך נטש את האקדמיה לטובת הקריירה המוזיקלית עם להקת קווין. לאחר מותו של מרקיורי, שב מיי ללימודיו כדי להשלים את הדוקטורט בפיזיקה ואסטרונומיה, כשלושים שנה לאחר שהפסיק אותם. בשנת 2002 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הארטפורדשייר. ב-23 באוקטובר 2006 פרסם את ספרו "Bang!‎" העוסק בהיסטוריה של היקום, בשיתוף עם פטריק מור וכריס לינטוט.

ב-2007 הגיש את התזה שלו בנושא "מהירויות רדיאליות בענן האבק הפלנטרי" (A Survey of Radial Velocities in the Zodiacal Dust Cloud) ובתופעה של "שחר מדומה". באוקטובר של אותה שנה קיבל את תואר הדוקטור וכאות כבוד, נקרא אסטרואיד 52665 על שמו.‏[5] ב-2008 פרסם ספר המבוסס על תזה זו.

בנובמבר 2007 התמנה לנגיד אוניברסיטת ג'ון מורס (מִשרה ייצוגית, ללא סמכויות ממשיות) והחליף במשרה זו את שרי בות' - אשתו של ראש ממשלת אנגליה לשעבר טוני בלייר.‏[6] מיי כיהן בתפקיד עד מאי 2013.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Star Fleet Project- 1983
  1. Star Fleet
  2. Let Me Out
  3. Blues Breaker - מוקדש לאריק קלפטון, שיר שנעשה בשיתוף עם אדי ואן הלן
  • Back To The Light - 1992
  1. "The Dark"
  2. "Back To The Light"
  3. "Love Token"
  4. "Resurrection"
  5. "Too Much Love Will Kill You"
  6. "Driven By You"
  7. "Nothin' But Blue"
  8. "I'm Scared"
  9. "Last Horizon"
  10. "Let Your Heart Rule Your Head"
  11. "Just One Life" (dedicated to Philip Sayer)
  12. "Rollin' Over"
  13. "Driven By You" - שיר שנעשה במקור כפרסומת ליצרנית הרכבים פורד
  • Live At The Brixton Academy- 1994
  • Another World- 1998
  1. Space
  2. Business
  3. China Belle
  4. Why Don't We Try Again
  5. On My Way Up
  6. Cyborg
  7. The Guv'nor
  8. Wilderness
  9. Slow Down
  10. One Rainy Wish
  11. All The Way From Memphis (Hunter)
  12. Another World
  • Furia- 2000 - פסקול לסרט שיצא ב-1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריאן מיי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏#26 בריאן מיי ברשימת הרולינג סטון המעודכנת משנת 2011
  2. ^ ‏ #2 בריאן מיי רשימת 100 הנגנים הטובים בעולם לפי מגזין עולם הגיטרה מאוקטובר 2012
  3. ^ הכוכב של קווין מגיש עבודת דוקטורט, כתבה מתוך אתר ה BBC מתאריך ה 3/08/2007
  4. ^ ראיון עם בריאן מיי, כתבה מתוך הגארדיאן מתאריך 5 בספטמבר 2010
  5. ^ אסטרואיד על שמו של בריאן מיי
  6. ^ מינויו של בריאן מיי לנגיד אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול