קאמפ נואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאמפ נואו
Barcelona 296.JPG
שמות קודמים Estadi del FC Barcelona
מיקום ברצלונה, ספרד
אבן יסוד 28 במרץ 1954
נפתח 24 בספטמבר 1957
בעלים ברצלונה
מפעיל ברצלונה
משטח דשא
אדריכל Francesc Mitjans-Miró
Lorenzo García Barbon
Josep Soteras Mauri
קבוצות ביתיות ברצלונה
מספר מושבים 99,786
ממדי משטח אורך: 105 מ'
רוחב: 72 מ'
ברצלונה מול ולנסיה בקאמפ נואו

הקאמפ נואו (קטלאנית: Camp Nou, "מגרש חדש", לפעמים נקרא נואו קאמפ) הוא אצטדיון כדורגל בברצלונה, ספרד. האצטדיון הוא המגרש הביתי של מועדון הכדורגל ברצלונה, ומכיל 99,786 מקומות ישיבה, דבר ההופך אותו לאצטדיון הגדול באירופה ולאחד מהגדולים בעולם. האצטדיון כולל בתוכו את המוזיאון הרשמי של קבוצת הכדורגל של ברצלונה ושל הקבוצות מענפי הספורט האחרים השייכים למועדון (ענפים כמו כדורסל, הוקי גלגיליות וכדור-יד). עד שנת 2000 היה שמו הרשמי של האצטדיון "נואו אסטדי דל פוטבול קלאב ברצלונה", אולם אז הוחלט לשנות את השם לכינוי הפופולרי יותר, קאמפ נואו.

גובהו המקסימלי הוא 48 מטרים, והוא מכסה שטח של 55,000 מטרים רבועים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 החל לעלות הרעיון של הקמת אצטדיון חדש למועדון הכדורגל ברצלונה שיחליף את לס קורטס. הצלחתה של ברצלונה בתקופה זו, עם שתי אליפויות רצופות בעונות 1947/1948 ו-1948/1949, משכה אוהדים רבים לאצטדיון, שמספר רב של פעמים מילאו אותו. ב-1950 חתם נשיא המועדון על אפשרות לרכישת קרקע באזור "לה מטרנידד", וחודשיים לאחר מכן מימש אותה. הצטרפותו של השחקן ההונגרי המוכשר לאזלו קובאלה, לצד זכייה בתארים נוספים בתחילת העשור, עזרה לגדילת כמות האוהדים ביציעי לס קורטס עוד יותר. לפיכך, הובנה בהנהלת המועדון נחיצותו של אצטדיון חדש וגדול שיכיל את כל האוהדים שרצו לבוא לצפות במשחקי הקבוצה.

ב-14 בנובמבר 1953 נבחר פרנססק מירו-סאנס לנשיאות המועדון. מירו-סאנס היה תומך נלהב ברעיון להקמת אצטדיון חדש בהקדם האפשרי, ופעל לשם כך נמרצות. כבר ב-28 במרץ 1954 הונחה אבן הפינה של האצטדיון מול קהל של 60,000 צופים. אדריכלי האצטדיון פרנסקק מיטז'אנס מירו, ז'וזפ סוטרס מאורי ולורנסו גארסיה ברבון. לאחר שנה, ביולי 1955, הפקידה הנהלת המועדון את בניית האצטדיון בידי חברת אינגר סה, שהעריכה את עלות המיזם בכ-66 מיליון פזטות, ואת משכו כשנה וחצי. ההערכות היו שגויות, ולבסוף עלותו של האצטדיון הייתה 288 מיליון פזטות. לצורך כיסוי המחיר לקח המועדון מספר משכנתאות וחתם על עסקאות קצרות טווח, מה שהכניסו לחובות אדירים.

ה-24 בספטמבר 1957 נקבע לתאריך חניכת האצטדיון החדש, על אף שבניית האצטדיון לא הושלמה. ביום זה נערכו חגיגות רבות בברצלונה, ואוהדים בצבעי אדום-כחול שטפו את הרחובות. לכבוד האירוע נכתב למועדון המנון חדש. 90,000 צופים נכחו במשחק הבכורה של ברצלונה באצטדיון, בו ניצחה הקבוצה המקומית 4 - 2 את לגיה ורשה.

כשנפתח, הכיל האצטדיון 93,053 מקומות. האצטדיון עבר עשרות חידושים במהלך השנים. ב-1959 הוצגה לראשונה מערכת הזרקורים והתווספו לוח התוצאות הדיגיטלי וחדר העיתונות. משחק הגמר הראשון שנערך באצטדיון היה גמר גביע הגנרל (דאז שמו של גביע המלך) ב-1963, בו ניצחה ברצלונה את ריאל סראגוסה 3 - 1, ופרנסיסקו פרנקו, שליטה של ספרד ותומך גלוי בריאל מדריד, היריבה של ברצלונה, נתן את הגביע לברצלונה במבוכה רבה. שנה לאחר מכן נערך בקאמפ נואו גמר גביע ערי הירידים, וב-1972 גמר גביע המחזיקות.

ב-27 בנובמבר 1974 היה האצטדיון מרכזן של חגיגות 75 שנה להיווסדות מועדון הכדורגל. המנון חדש נכתב לכבוד האירוע על ידי ז'ואמה פיקאס, ז'וזפ מאריה אספינס לצלילי הלחן של מנואל גורינה, והוא בוצע על ידי מקהלה של 3,500 איש, לפני משחק ידידות לציון החגיגות.

ב-1982 נבנה יציע נוסף, שהגדיל את תכולת האצטדיון עד כדי 115,000 צופים, לקראת מונדיאל 1982. האצטדיון אירח את משחק רבע גמר הטורניר. "מוזיאון בארסה" נחנך ב-1984 תחת נשיאותו של ז'וזפ לואיס נונייס. במוזיאון שתי קומות הן מוצגים 1,420 פריטים מכלל ההיסטוריה של המועדון הוותיק והגדול, בהם 420 גביעים ותמונות ופורטרטים של שחקני עבר גדולים. המוזיאון מושך מעל למיליון מבקרים בשנה, מה שהופך אותו למוזיאון המבוקר ביותר בספרד.‏[1] ב-1989 נערך גמר ליגת האלופות מול 97,000, בו ניצחה מילאן את סטיאווה בוקרשט 4 - 0. באולימפיאדת ברצלונה (1992) נערך באצטדיון משחק הגמר של טורניר הכדורגל של האולימפיאדה. שנתיים לאחר מכן שופץ היציע התחתון והמגרש הונמך כדי לאפשר יותר מקומות ישיבה, ובעקבות אסירת יציעי העמידה, צומצמה תכולתו של האצטדיון עד כדי 99,354 מקומות ישיבה.‏‏‏[2]. בעונת 1998/1999 זכה הקאמפ נואו לדירוג של 5 כוכבים לפי אופ"א. בסוף העונה, היה גמר ליגת האלופות 1999 השני ששוחק בקאמפ נואו, בו ניצחה מנצ'סטר יונייטד 2 - 1 את באיירן מינכן.

במהלך השנים נערכו באצטדיון הופעות של אמנים כמו ברוס ספרינגסטין, מייקל ג'קסון, שלושת הטנורים וחוליו איגלסיאס מול קהל שמנה עשרות אלפי אנשים.

עיצוב מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007, עם ציון 50 שנה לפתיחת הקאמפ נואו, פתח המועדון במיזם גדול לעיצוב האצטדיון מחדש על מנת להתאימו לצרכים החדשים של המועדון. לבחירת העיצוב החדש אורגנה תחרות בינלאומית, בה הציגו מעל ל-80 אדריכלים את רעיונותיהם לגבי הקאמפ נואו החדש. לבסוף נבחר העיצוב של פוסטר ושות', החברה שאחראית גם על אצטדיון ומבלי. לצורך המיזם הוקצה תקציב של 250 מיליון אירו. המועדון הציג שתי דרישות בסיסיות: האחת, לכבד את מבנהו המקורי של הקאמפ נואו, והשנייה, לסיים את המיזם בזמן הקצר ביותר תוך כדי קיום משחקים כרגיל באצטדיון. בסופו של דבר בוטלה התוכנית בשל חוסר היכולת של המועדון לשאת בעלות הפרויקט באותה העת.

באפריל 2014 הוחלט במועדון שהאצטדיון והמתחם שסביבו יעברו מתיחת פנים. התוכנית כוללת בין היתר את הרחחבת תכולת האצטדיון לכ-105,000 מקומות ישיבה, החלפת המושבים, קירוי היציעים, הוספת תאי VIP וחידוש המעטפת החיצונית של האצטדיון. בנוסף, יהרסו המיני אסטדי הסמוך לקאמפ נואו ובמקומו יבנה היכל ספורט רב תכליתי שישמש את קבוצות הכדורסל והכדוריד, אשר יחליף את הפלאו בלאוגרנה שיהרס אף הוא. העבודות צפויות לצאת לדרך במאי 2017 ולהסתיים בפברואר 2021. עלות הפרויקט נאמדת בכ-495 מיליון אירו.‏[3][4]

מוזיאון הקאמפ נואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון בנוי משתי קומות בהן מוצגים פריטים הקשורים למועדון. הקומה הראשונה עוסקת בעיקר בפסלים וחפצים השייכים להיסטוריה של המועדון על ענפיו השונים. הקומה השנייה מכילה רישומים ותצלומים של שחקני הקבוצה ואגף וידאו שמציג את הקשר שבין המועדון לעיר ברצלונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אצטדיוני ליגת העל הספרדית בכדורגל

אל מדריגל (ויאריאל) • אךפונסו פרס (חטאפה) • אנואטה (ריאל סוסידאד) • בניטו ויימרין (ריאל בטיס) • סיטט דה ולנסיה (לבאנטה) • ויסנטה קלדרון (אתלטיקו מדריד) • ואיקאס (ראיו ואיקאנו) • דל מדיטרנאו (אלמריה)
לה רוסלדה (מאלגה) • לוס קרמנס (גרנדה) • מסטאייה (ולנסיה) • מרטינז ולרו (אלצ'ה) • חוסה סוריאה (ריאל ויאדוליד) • סן ממס (אתלטיק בילבאו) • סנטיאגו ברנבאו (ריאל מדריד) • קורנליה-לה פראט (אספניול) • באלאידוס (סלטה ויגו) • ריינו דה נווארה (אוסאסונה) • רמון סאנצ'ס פיחואן (סביליה) • קאמפ נואו (ברצלונה)

קואורדינטות: 41°22′51.20″N 2°7′22.19″E / 41.3808889°N 2.1228306°E / 41.3808889; 2.1228306