Once More, with Feeling

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"Once More, with Feeling"
פרק מ"באפי ציידת הערפדים"
default

כתובית הפתיחה הייחודית שהופיעה בתחילת הפרק
שם במקור Once More, with Feeling
מספר פרק 7
מספר עונה 6
קוד הפקה 6ABB07
תאריך שידור מקורי 6 בנובמבר 2001
שפה אנגלית
תסריט ג'וס וידון
בימוי ג'וס וידון
כוכבים אורחים הינטון באטל(אנ')

Once More, with Feelingעברית: פעם נוספת, ברגש), הוא הפרק השביעי בעונה השישית בסדרת הטלוויזיה באפי ציידת הערפדים ששודרה בין השנים 1997-2003. זהו הפרק היחיד בסדרה שמוצג כמחזמר. את הפרק כתב וביים ג'וס וידון, יוצר הסדרה. הפרק שודר לראשונה ברשת UPN ב-6 בנובמבר 2001.

עלילת הסדרה סובבת סביב באפי סאמרס, נערה מתבגרת שנבחרה על ידי כוחות מיסטיים כקוטלת, וקיבלה כוחות על אנושיים במטרה להילחם בערפדים, שדים ושאר נציגים של כוחות דמוניים מרושעים בעיירה הבדיונית סאנידייל. באפי נעזרת בחבריה הקרובים ובבני משפחתה, המכנים את עצמם "הסקובי גאנג", או "הסקוביס". הפרק "Once More, with Feeling" בוחן שינויים במרקם היחסים של הדמויות השונות באמצעות כלי עלילתי בדמות שד המכונה "סוויט" (אם כי שמו לא מצוין בפרק), והגורם לתושבי סאנידייל להתפרץ בשירה וריקודים ברגעים בלתי צפויים תוך שהם חושפים אמיתות חבויות ורגשות מוסתרים. שם הפרק מגיע משורה ששר סוויט לאחר שהדמויות השונות חשפו את צפונות לבם ונשאו בתוצאות: "say you're happy now, once more, with feeling".

כל צוות השחקנים שר בחלק זה או אחר בפרק, אם כי שתיים מהדמויות קיבלו קטעי שירה מינימליים לבקשתן. "Once More, with Feeling" הוא הפרק המורכב ביותר בסדרה מבחינה טכנית. על מנת להפיקו נדרש צוות השחקנים ללמוד שירה וריקוד במקביל להפקת ארבעה מפרקי העונה. היה זה ניסיונו הראשון של וידון בכתיבת מוזיקה. המוזיקה בפרק מגוונת מאוד ונעה בין סגנונות שונים החל בקומדיות מצבים משנות ה-50', ועד לאופרות רוק. הסגנונות השונים מבטאים את רגשותיהם המודחקים של הדמויות. הפרק זכה לתשבחות הביקורת מיד עם שידורו, בעיקר לאור העובדה שהוא כולל אספקטים שמעריצי הסדרה התרגלו אליהם, כמו הומור ושנינות. הפורמט המוזיקלי איפשר לדמויות להישאר נאמנות לטבען בעוד הן נאבקות ברמאויות ובחוסר התקשורת, כחלק ממוטיב של התבגרות והתמודדות עם אתגרים בוגרים שאפיין את העונה השישית כולה.[1][2] הפרק נחשב לאחד הפרקים המשפיעים והפופולאריים ביותר בסדרה, ואף הוצג מספר רב של פעמים הן בפורמט קולנועי והן בהפקות מעריצים שונות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פטרול לילי פותחת באפי בשיר ("Going Through the Motions") אודות חייה ועד כמה חסרי השראה הם הפכו. בבוקר נפגשת החבורה בחנות הקסמים, ומתברר כי על כולם עברו חוויות דומות במהלכן פצחו בשירה באופן בלתי נשלט. החבורה פוצחת בשיר נוסף ("I've Got a Theory / Bunnies") בו מנסים החברים להעלות תאוריות שונות לגבי הגורם לשירה, אך הם אינם חוששים מסכנה מיידית. השירה מסתיימת בבלדה בה הם מביעים ביטחון ביכולתם לפצח את התעלומה ולהתגבר על כל מכשול יחדיו ("If We're Together"). כשבאפי פותחת את דלת החנות במטרה לבדוק האם הם היחידים שהושפעו היא מגלה קבוצה גדולה של לקוחות חנות ניקוי יבש (בהנהגת דייוויד פיורי, כותב ומפיק שותף בסדרה) שרה ורוקדת בשמחה על ניקוי הכתמים מבגדיהם ("The Mustard").

טארה ווילו עוזבות את החנות המטרה להמשיך את המחקר בביתן, אך מתעכבות בעוד טארה שרה לווילו שיר אהבה המספר עד כמה השתפרו חייה מאז הכירה אותה ("Under Your Spell"). בבוקר הבא מתעוררים אניה וזאנדר ופוצחים בדואט המפרט את הסיבות בעטיין הם מפחדים להינשא זה לזו ("I'll Never Tell"). הם מבינים שהשירה מוציאה מהם אמיתות חבויות ומבקשים מג'יילס לפתור את העניין במהרה. בעוד הם משוחחים הם עוברים אישה שמתחננת בשירה לפקח שיוותר לה על דו"ח החניה שהוא כותב ("The Parking Ticket"), ובהמשך עוברים ליד חבורת מטאטאי רחובות שרוקדת באופן מתואם. בערב הולכת באפי לקברו של ספייק במטרה לבדוק האם הוא יודע מה הסיבה לשירה. ספייק טוען שהוא מחוסן להשפעתה מכיוון שלו אין אמיתות מוסתרות, אך לבסוף שר לבאפי אודות אהבתו החד צדדית אליה, ומבקש ממנה לעזוב אותו להמשיך לנוח על משכבו בשלום ("Rest in Peace"). בעונה השביעית מופיע שיר נוסף ששרה אניה באותו ערב ונחתך בעריכה (" I'll Be Mrs"). זהו שיר הסולו היחיד של אניה.

דון מספרת לטארה שהיא שמחה שטארה ווילו התגברו על המריבות ביניהן, וגורמת לטארה לחשוד שווילו גרמה לה לשכוח את המריבות באמצעות כישוף. טארה עוזבת את הבית במטרה לבדוק את הנושא בספרי הקסמים שבחנות, משאירה את דון לבדה. דון מתחילה לשיר בעצב על תחושתה לפיה איש אינו מבחין בה ומתייחס אליה ("Dawn's Lament"), אך מיד נחטפת בידי משרתיו עטויי המסיכות של השד סוויט (בגילומו של הינטון באטל). משרתיו של סוויט כולאים אותה במועדון "הברונז", וניסיונותיה לברוח מהם הופכים לריקוד משותף ("Dawn's Ballet") בסיומו מתגלה בפניה סוויט, שד אדום, לבוש חליפה שצבעיה מתחלפים כרצונו. סוויט רוקד סטפס בעודו שר לדון אודות עצמו, ומסביר לה שזימנה אותו באמצעות התליון שגנבה מחנות הקסמים, וכי לאחר שיסיים את ענייניו בסאנידייל, ייקח אותה לגיהנום ויהפוך אותה למלכתו ("What You Feel"). בשיר מסביר סוויט כי הסודות ששומרים האנשים יגרמו להם לשיר, ובסופו של דבר ישרפו אותם מבפנים. כשהוא מגלה שדון היא אחותה של הקוטלת, הוא שולח את משרתיו למצוא את הקוטלת ולספר לה הכל במטרה למשוך אותה אליו ולראות את הקוטלת נשרפת.

באפי מתאמנת בהנחייתו של ג'יילס שמתחיל לשיר על תחושותיו לפיהן באפי הפכה תלויה בו מדי ובכך הוא מונע ממנה להתפתח ולגדול, ושהוא מרגיש שעליו לעזוב אותה על מנת לפתח את עצמאותה ("Standing"). טארה מגלה שהפרח שמצאה מתחת לכרית הוא חלק מכישוף שכחה שהטילה עליה וילו, והיא וג'יילס שרים דואט בו הם פונים לווילו ובאפי ומסבירים להם שעליהם לעזוב אותן ("Under Your Spell / Standing—Reprise"). באפי ווילו משוחחות ואינן מודעות לשירה. ספייק נכנס לחנות עם אחד ממשרתיו של סוויט, שמזמין את באפי להציל את אחותה השבויה ב"ברונז". ג'יילס אוסר על החבורה לסייע לבאפי, והיא הולכת לבדה בעודה שרה על מצוקתה לאור חוסר האכפתיות שלה מהמתרחש סביבה ובדידותה לאחר שננטשה על ידי חבריה ("Walk Through the Fire"). ספייק מחליט לעזור לבאפי במטרה להרוג אותה לאחר מכן ולהיפטר מהמצוקה שהיא גורמת לו, ולאחר מכן גם ג'יילס ויתר החבורה משנים את דעתם ומחליטים לעזור לבאפי, ומצטרפים בכך לבית השלישי בשיר. אל השיר מצטרף גם סוויט שמציין שהחבורה נמשכת אליו, ועומדת לגלות על עצמה דברים חדשים.

באפי מגיעה אל "הברונז" למפגש עם סוויט. באפי שרה שיר אירוני על חייה השמחים כביכול ("Something to Sing About"). כשהחבורה מגיעה השיר העליז הופך איטי ושקט כשבאפי חושפת לראשונה בפני החבורה כולה שכשמתה בסוף העונה החמישית היא הגיעה לגן עדן, והכישוף שהטילה החבורה והחזיר אותה לחיים משך אותה משם והחזיר אותה לגיהנום של חייה. וילו המזועזעת פורצת בבכי, ובאפי שמנסה למנוע מעצמה להמשיך לשיר פורצת במקום זאת בריקוד ומתחילה להעלות עשן, עד שספייק עוצר אותה ומסביר לה בשירה שהחיים אינם מאושרים, וכי עליה פשוט להמשיך לחיות. מתברר שלא דון זימנה את סוויט, אלא זאנדר שקיווה לסוף טוב. סוויט מוותר על לקיחת הכלה, ונפרד מהחבורה בשיר ("What You Feel—Reprise"). החבורה מבינה שהאמיתות שצפו אל פני השטח שינו את מערכת היחסים ביניהם לנצח ("Where Do We Go from Here?"). ספייק עוזב את החבורה בכעס בעוד הכישוף של סוויט מתחיל להתפוגג, אך באפי משיגה אותו והשניים שרים עוד מספר שורות של דואט ("Coda") בסופו הם מתנשקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kaveney, pp. 13–42.
  2. ^ Stafford, p. 24.