Rayman Origins

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Rayman Origins
6NightForest1024x768.jpg

עטיפת המשחק למחשב האישי
תאריך הוצאה 15 בנובמבר 2011 (xbox 360, פלייסטיישן 3, wii)
סוגה פלטפורמה
פיתוח מישל אנסל
הפצה יוביסופט
סדרה Rayman
מנוע משחק UbiArt Framework
מצבי משחק שחקן יחיד, מרובה משתתפים
דירוג ESRB: Everyone 10 and Older
פלטפורמות פלייסטיישן 3
אקסבוקס 360
Wii
נינטנדו 3DS
PlayStation Vita
Microsoft Windows

Rayman Origins הוא משחק פלטפורמה שפותח והופץ על ידי Ubisoft, תחילה עבור PlayStation 3 ,Xbox 360 ו-Wii בנובמבר 2011, ולאחר מכן עבור מערכות נוספות, לרבות המחשב האישימערכת ההפעלה חלונות) במרץ 2012.

Rayman Origins ("ריימן - מקורות", או "המקורות של ריימן" בתרגום חופשי) הוא כותר בסדרת משחקי הווידאו הפופולרית Rayman, שתחילתה ב-1995 עם המשחק הראשון, וברבות הימים עברה שינויים משמעותיים מכותר לכותר, החל מהעלילה והדמויות, דרך הסגנון האומנותי, וכלה בשינוי סוגת המשחק. כפי שרומז שמו, Rayman Origins חוזר למאפיינים בולטים של כותרי הסדרה הראשונים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריימן, גלובוקס, ושאר חבריהם בעולם המושלם והשליו של קרחת יער החלומות (Glade of Dreams), עושים מה שפחות או יותר צריך לעשות בעולם מושלם ושליו נטול צרות: לאכול, לישון ולנחור. הנחירות הרמות מוציאות את תושבי ארץ המתים הזועמים (Land of the Livid Dead) מדעתם. הם פולשים בהמוניהם לקרחת יער החלומות ושובים את כל תושביה: ריימן וחבורתו, בטילה ואחיותיה הנימפות, והאלקטוּנים האחראים על שמירת האיזון ההרמוני בעולם. ריימן משתחרר מכלוב כלאו, והוא וחבריו הקרובים יוצאים למשימת חילוץ שאר תושבי הארץ, ולמגר את האופל שפלש לעולמם השקט מארץ המתים הזועמים. המסע הזה מתקדם לשני כיוונים שונים: על ידי שחרור מלכי קרחת יער החלומות מהאופל שפקד אותם, ריימן יכול לעבור בשער מסתורי ולחקור מה אפשר את פלישת האופל לארצו, או לחלופין, לאסוף מספיק שיני-גולגולת על מנת לעבור בשער אל העולם הנורא של ארץ המתים הזועמים, ולהכות בשורש האופל עצמו.

קווים מכותרים קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק שואב רכיבים רבים, במיוחד מהמשחק הראשון, Rayman, וגם מהמשחק השני, Rayman 2: The Great Escape, בסדרה. מן המשחק הראשון, מעבר לחזרה הניכרת לדו-מימד שבה המשחק מתאפיין במיוחד, בולטת מפת המשחק וסידור השלבים בתוכה, על פי מקבצי שלבים (להלן "עולמות") בהתאם לנושאים סביבתיים משותפים (שלבי ג'ונגל, שלבי קרח, וכדומה), וכן חזרתם של כלובי האלקטוּנים, כאשר השלבים מסומנים במפה על ידי מדליוני אלקטונים המציגים כמה אלקטונים מתוך הנדרש נאספו באותו שלב. כמו כן, גם במשחק זה לריימן וחבריו מוענקות יכולות פעולה מיוחדות במהלך ההתקדמות במשחק. בנוסף לכל אלו, בולטת חזרתן של דמויות מוכרות, ביניהן בטילה הפיה, מוסקיטו היתוש, הקוסם, וגם כמה אויבים. מן המשחק השני, לקוח איסוף הלומים, וכמו כן בולטות הדמויות גלובוקס, מרפי, והטינזים - שהפכו לגזע דומיננטי של יצורים בעולם המשחק של Rayman Origins, ששמו, קרחת יער החלומות, גם הוא הופיע לראשונה במשחק השני.

מאפייני המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rayman Origins הוא משחק פלטפורמה דו-ממדי, המיועד לשחקן יחיד או כמשחק מרובה משתתפים עד ארבעה שחקנים במקביל. מרבית השלבים מבוססים על קטעי פלטפורמה אתגריים, ערוכים בחלקים קצרים. ההתקדמות לאורך המשחק נעשית עם צליחת השלבים, ואיסוף כמות אלקטונים נדרשת, הנצברת לכל אורכו.

מהלך המשחק ומבנה העולמות והשלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולמו של ריימן, קרחת יער החלומות, ישנן ארבע ארצות גדולות: ארץ הג'ונגלים, ארץ המִדברות המוזיקליים, ארץ הקרח והמטבחים הלוהטים, וארץ הימות. תחילת מסלולו יהיה דרך ארבעתן בסדר שצוין, ובארץ החמישית של ההרים המושלגים והמקדשים, ובכל אחת מהן הוא ישחרר נימפה שתעניק לו יכולות חדשות. לאחר הצלת חמש הנימפות, ריימן יאלץ לחזור אל עולמות חדשים בארבע הארצות הגדולות, כדי להציל גם את ארבעת המלכים, שבעטיו של הסיוט שהשתלט על קרחת יער החלומות, הפכו מלכי ארבע הארצות למפלצות נוראיות. לאחר שריימן ישחרר את המלכים מהסיוט שבו נלכדו, המלכים בסיוע הפיות יפתחו עבור ריימן את השער אל פסגת עולם קרחת היער: "העננים המצוברחים".

למשחק שני סופים אפשריים. הסוף הראשון דורש מהשחקן להתקדם במסלול הצפוי, ולשם כך הוא ידרש לאסוף מספיק אלקטונים, ולסיים את עולם העננים המצוברחים. הסוף השני דורש מהשחקן להשיג את כל עשר "שיני הגולגולת" של שומר המפתן לארץ המתים הזועמים. כל שן כזו נמצאת באחד מעשרת עולמות המשחק, לרבות עולם העננים המצוברחים, העולם האחרון במשחק הרגיל. לאחר השגתן ניתן להיכנס לארץ המתים הזועמים ולהביס את אשר שוכן שם.

סוגי השלבים ומטרותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל עולם מבין העשרה (להוציא את ארץ המתים הזועמים) ישנם כמה שלבים מסוגים שונים, ורב השלבים מחולקים לכמה חלקים פנימיים. ישנם שלושה סוגים עיקריים של שלבים במשחק: שלב רגיל, שלב מקוצר, ושלב אוצר-ערמומי (Tricky Treasure).

בשלבי אוצר-ערמומי השחקן רודף אחרי תיבת אוצר מהלכת (ורצה) המכילה שן-גולגולת עשויה אבן אודם, עד לסיום המסלול בו הוא משיג את התיבה. אלו הם שלבים קצרים ומהירים שהשגת שן-הגולגולת היא מטרתם היחידה. אין בהם איסוף אלקטונים.

בשלב רגיל ניתן להשיג שישה אלקטונים בסך הכל. שלושה אלקטונים מתוכם מושגים על ידי שחרור שלושה כלובי אלקטונים: שניים חבויים במהלך השלב והשלישי מהווה את נקודת הסיום. שני אלקטונים נוספים מושגים על ידי עמידה במכסת הלומים הנדרשת, אותם יש לאסוף ביחידות במהלך חלקי השלב: 150 לומים עבור האלקטון הראשון, ו-300 לומים עבור האלקטון השני. האלקטון הנוסף מושג על ידי עמידה באתגר הזמן (Time Attack) - צליחתו במסגרת זמן קצוב שנקבע מראש.

שלבים מקוצרים אינם בהכרח קצרים יותר מרגילים, אך ניתן להשיג בהם רק שלושה אלקטונים: אחד ככלוב בנקודת הסיום, ושניים על ידי עמידה במכסת הלומים הנדרשת, שהיא בדרך כלל מופחתת מהדרישה העומדת בשלבים הרגילים. ישנם שלושה תתי-סוג של שלבים מקוצרים: שלבי תעופה, שלבי מעבר, ושלבי בוס. בשלבי התעופה השחקן רוכב על מוסקיטו היתוש לכל אורכו. אלו הם שלבים ארוכים למדי ומכסת הלומים הנדרשת בהם זהה לזו בשלבים הרגילים. שלבי המעבר הם שלבים הנמצאים רק בחמשת העולמות הראשונים ומסמלים את מיגור הסיוט בעולם הנוכחי ופניות הדרך הלאה. אלו הם שלבים קצרים, ומכסת הלומים הנדרשת בהם היא 100 עבור האלקטון הראשון ו-175 עבור האלקטון השני. שלבי הבוס נמצאים בסבב השני של ארבע הארצות (ארבעת העולמות אחרי חמשת העולמות הראשונים), ומכסת הלומים הנדרשת בהם היא 50 עבור האלקטון הראשון ו-100 עבור האלקטון השני.

בכל סוג שלב למעט שלבי האוצר-הערמומי, עומדת לחובבי האתגרים האפשרות לזכות במדליה על הישג מיוחד של איסוף לומים מעבר למכסה הנדרשת (350 בשלבים שהדרישה לאלקטון השני היא 300, ופחות כשהדרישה נמוכה יותר), ובשלבים הרגילים, גם לזכות בגביע על הישג מיוחד באתגר הזמן במסגרת זמן קצר יותר הנקבע מראש גם כן. זכייה בעיטורים אלו אינה נדרשת להתקדמות במשחק (ולמעשה גם אין חובה להשיג את כל האלקטונים, בניגוד למשחק הראשון בסדרה).

מבנה העולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Snoring Tree - עולם הפתיחה הוא "העץ הנוחר".[1] שם, במשכנו של ריימן, ניתן להחליף בין הדמויות העומדות לרשות השחקן, ולתת את שיני הגולגולת לשומר המפתן לארץ המתים הזועמים, ובסופו של דבר גם לעבור בשער לשם.
  • Jibberish Jungle - "ג'ונגל ג'יבריש", העולם הראשון בארץ הג'ונגל. שם נפגוש את בטילה הנימפה, שתעניק לריימן את יכולת ההתקפה. עוד על הענקת היכולות המיוחדות והנימפות השונות בסעיף להלן.
  • Desert of Dijiridoos - "מדבר הדידג'רידו", העולם השני, והראשון בארץ המדברות המוזיקליים.
  • Gourmand Land - "ארץ הגרגרנים", העולם השלישי, והראשון בארץ הקרח והמטבחים הלוהטים.
  • Sea of Serendipity - "ים התגליות המפתיעות", העולם הרביעי, והראשון בארץ הימות.
  • Mystical Pique - "הפיקה המיסטי", העולם החמישי והגבוה של ההרים המושלגים והמקדשים.

אלו הם חמשת העולמות הראשונים בסדר הופעתם. מבנה השלבים בהם זהה למדי: השלב הראשון הוא שלב רגיל בו משחררים אחת מבין חמש הנימפות הכלואות. לאחר מכן מופיע שלב רגיל. אחריו מופיע שלב אוצר-ערמומי אופציונלי, שאינו חלק מהדרך הישירה. לאחר מכן מופיעים בין אפס לשלושה שלבים רגילים (העולמות הולכים ומתמעטים בשלבים עם ההתקדמות במשחק). לאחר מכן ישנו שלב מעבר, ולאחריו שלב תעופה עם מוסקיטו שירכיב את השחקן עד לעולם הבא (חוץ מהעולם החמישי שבו במקום שלב תעופה מופיע שלב רגיל).

  • Moddy Clouds - "עננים מצוברחים", זהו למעשה העולם העשירי, שאל כניסתו ייגש השחקן מיד עם סיום העולם החמישי, אך משם יישלח בחזרה לארצות שהיה בהן כדי לשחרר את ארבעת המלכים ולאפשר את פתיחת המעבר לעולם זה. ארבעת העולמות הבאים יופיעו במקביל והשחקן יוכל לבחור את הסדר בעצמו.
  • Ticklish Temples - "מקדשים מתדגדגים", הוא עולם ההרחבה של "ג'ונגל ג'יבריש" בארץ הג'ונגל.
  • Grumbling Grottos - "מערות רוטנות", הוא עולם ההרחבה של "מדבר הדידג'רידו" בארץ המדברות המוזיקליים.
  • Luscious Lakes - "אגמים ערבים לחך", הוא עולם ההרחבה של "ארץ הגרגרנים" הקרחית בעלת המטבחים הלוהטים.
  • Angsty Abyss - "תהום חרד", הוא עולם ההרחבה של "ים התגליות המפתיעות", ארץ הימות.

אלו הם ארבעת העולמות הנוספים של ארבע הארצות, ומבנה השלבים שלהם פחות קבוע. בכולן יש שלב תעופה אחד, שלב אוצר-ערמומי, והם מסתיימים בשלב בוס. מספר השלבים הכולל בהן נע בין חמישה לשבעה.

לאחר סיום ארבעת העולמות הנוספים, חוזרים אל Moddy Clouds, שהוא עולם מתכתי ומעונן, המתחיל ומסתיים בשלב תעופה, וכולל גם שלב אוצר-ערמומי. סיום השלב האחרון שבו יסיים את המשחק.

  • Land of the Livid Dead - "ארץ המתים הזועמים", העולם המקברי האלטרנטיבי, הוא אפשרות נוספת לסיים את המשחק, אם בעולם "העננים המצוברחים" השחקן בוחר שלא לשחק בשלבים האחרונים אלא רק להשיג את שן הגולגולת האחרונה ולשוב אל "העץ הנוחר". זהו עולם ללא מפה, עם שלב אחד, שבסופו בוס.

הדמויות הנשלטות על ידי השחקן ומצב מרובה משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתחיל כשהשחקן שולט בדמותו הרגילה של ריימן, כאשר ניתן לבחור בין ארבע דמויות: ריימן, גלובוקס, טינזי ירוק וטינזי גותי. בכל שלב שבו נמצאים ב"עץ הנוחר" ניתן להחליף בין הדמויות ללא הגבלה. ניתן לשחק משחקן יחיד ועד ארבעה משתתפים. כאשר משחקים כמה משתתפים, בוחר כל שחקן מבין הדמויות הזמינות. משחק מרובה משתתפים נעשה על אותה מערכת, אין אפשרות לשחק באופן מקוון. אין הבדל בין מסלול המשחק למצב של שחקן יחיד ובין מצב מרובה משתתפים. מדובר באותם שלבים ואותן דרישות לכל שלב, כך שמבחינה זו ישנו יתרון פוטנציאלי משמעותי לכמה שחקנים במקביל, שיכולים לחפות זה על זה: כאשר שחקן אחד נפסל השני יכול להשיב אותו למשחק פעיל, וכמו כן ניתן לתאם מסלולים מקבילים וכך לאסוף פריטים מועילים ביעילות תוך פרק זמן קצר.

בהמשך המשחק מתווספות עוד דמויות רבות לבחירה, כאשר כל דמות נוספת הופכת זמינה כשהשחקן צבר את סכום האלקטונים הכולל הנדרש עבורה. בין הדמויות אפשר למצוא וריאציות שונות ומרובות של טינזים, גלובוקס מחופש לריימן, ריימן מחופש לגלובוקס, הכפיל הרשע של ריימן, ועוד. למעשה כל הדמויות מבוססות על שלושה גזעים, אבות טיפוס: סוג-ריימן, סוג-גלובוקס וסוג-טינזי. ההבדלים הוויזואליים בין דמויות המבוססות על אותו גזע הם רק במעטפת. אולם, למעשה, כל הדמויות כולן, על כל שלושת גזעיהן, הן זהות זו לזו מבחינת היכולות שלהן: הריצות, הקפיצות, ההתקפות וכו', כולן זהות מבחינה פונקציונלית וההבדל ביניהן הוא רק בהנפשה.

יכולות הפעולה של ריימן וחבריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריימן, וכל דמות אחרת הניתנת לשליטת השחקן כאמור, מתחיל את המשחק עם יכולת תנועה: קפיצה, התכופפות, הליכה וריצה. בדומה למשחק הראשון, במהלך המשחק ריימן רוכש יכולות פעולה נוספות שמוענקות לו מהפיות הטובות.

  • כוח ההתקפה - זו היכולת הראשונה שריימן מקבל מהנימפה בטילה (Betilla) בג'ונגל הג'יבריש. ההתקפה של ריימן ב-Rayman Origins שונה מסגנון ההתקפה בכותרים הקודמים, שהתאפיינו בשליחת האגרוף של ריימן למרחק (כעין בומרנג במשחק הראשון או כירייה במשחק השני): ריימן מתקיף כאן בטווח מגע (עם אגרופיו, רגליו, ומה שימצא לנכון). גלובוקס, שידיו אינן מנותקות מגופו ולכן בין כה וכה לא יכול להתקיף כמו ריימן בכותרים הקודמים, גם הוא מתקיף מטווח מגע באמצעות סטירות. הטינזים מתקיפים עם הֶדֶף קסום שיוצא מכפות ידיהם וגם הוא קצר טווח. יש אפשרות "לטעון" את ההתקפה ובכך לחזק את עצמתה וגם להגדיל את טווח הפגיעה, אך עדיין מדובר בטווח קרוב.
  • כוח התעופה - זו היכולת השנייה שריימן מקבל מהנימפה הולי לויה (Holly Luya) במדבר הדידג'רידו. זהו כוח ההליקופטר הנודע של ריימן המאפשר לו לדאות ולרכך את נפילותיו, ובמשחק הזה, כמו בכותר השני ובניגוד לראשון, הוא אינו מוגבל בזמן כל עוד ריימן נותר באוויר. ריימן כרגיל דואה באמצעות סחרור שיערו הצהוב. גלובוקס מנפנף בידיו, והטינזים דואים עם ידיהם פרושות לצדדים.
  • כוח שינוי הגודל - זו היכולת השלישית שריימן מקבל מהנימפה אדית אפ (Edith Up) בארץ הגרגרנים. כאשר ישנה תעלה צרה שגלובוקס, ריימן, ואפילו הטינזים לא מסוגלים לעבור דרכה, הם מתכווצים כמאליהם כדי להתאים ולעבור בה.
  • כוח הצלילה - זו היכולת הרביעית שריימן מקבל מהנימפה אנטה פיש (Annetta Fish) בים התגליות המפתיעות. כוח זה מאפשר לריימן וחבריו לצלול כלפי מטה במים, ולא רק להיצמד אל פני הים.
  • כוח הריצה על קירות - זו היכולת החמישית שריימן מקבל מהנימפה הלנה האנדבסקט (Helena Handbasket) בפיקה המיסטי. כוח זה מאפשר לריימן וחבריו לרוץ במאונך על קירות ישרים, ואפילו במהופך לרצפה אם הקיר ממשיך להתעקל והם שומרים על תנופה.

בניגוד לשתי היכולות הראשונות, שלוש היכולות האחרונות שריימן וחבריו מקבלים אינן משפרות את ארגז הכלים של השחקן בשליטה במשחק, אלא תלויות בעיצוב השלבים שיצדיק את השימוש בהן.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריימן - גיבור המשחק
  • גלובוקס - חברו הטוב של ריימן, הופיע לראשונה במשחק השני
  • בטילה - פיה אשר נותנת לריימן כוחות, הופיעה לראשונה במשחק הראשון
  • הלומים-יצורים קטנים ולבנים (מופיעים בריימן 3, בתור הדוקטורים וחלק מהאולימפידת הכתרים)

מאפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריימן מאוד פגיע במשחק, לעומת המשחקים הקודמים. פגיעה יחידה גורמת לפסילה. מדי פעם נמצאים בשלבים לבבות, שאיסופם גורם ללב לרחף סביב דמות השחקן, ולהוות מעין מגן חד פעמי בפני פגיעה. ניתן לאסוף לבבות ללא הגבלה, כל עוד השלב מספק אותם, אך לא ניתן לצבור יותר מלב אחד בכל פעם. איסוף לב כאשר לב כבר מצוי ברשות השחקן, יספק לו כתחליף כמה לומים.

הלומים, יצורים צהובים זוהרים, הם רכיב משמעותי במהלך השלבים. הם נאספים לרב כקבוצות של יחידים, בדרך כלל מפוזרים באוויר בגלוי בסביבת השלב, לפעמים במצב סטטי ולפעמים במסלול שיוט קבוע באוויר. לעתים הלומים חבויים במקומות נסתרים (ניתן לזהות אותם על ידי בועות קטנות), שדריכה או חביטה בהם תפריח אותם אל האוויר בתוך בועות, שם הם ימשיכו לרחף עד שהבועות תתפוצצנה או תצאנה מחוץ לטווח הישג יד. במקומות נסתרים יותר, או מסוכנים יותר, מצויים מטבעות ענקיים ששוויים 25 לומים. מכיוון שמטבעות אלו נמצאים במקום מאתגר, חלק מן האתגר הוא גם לאסוף אותם ולהתרחק ממקום איסופם בשלום, ורק כאשר עברו כמה שניות ללא פגיעה בשחקן, או שהוא התרחק מספיק ממקום האיסוף - הלומים "יכנסו" לחשבון. אם השחקן יפגע לפני כן, המטבע יחזור בשלמותו למקומו. גם חיסולם של אויבים מקנה לומים, ולרב שניים: אחד בחיסול עצמו, הגורם לאויב להתנפח, ושני בגרימה להתפוצצות האויב המנופח. בנוסף לאלו, בשלב רבים יש "מלך לומים", שכאשר השחקן אוסף אותו, כל הלומים בשלב (גם אלו שאינם ישירים, כמו אלו הנאספים מלב נוסף) זוהרים באדום לכמה שניות. כאשר לום נאסף בעודו זוהר באדום הוא שווה פי שניים מערכו.

סגנון אומנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיתוח של Rayman Origins היה שותף מישל אנסל, מי שהיה אחראי על עיצוב המשחק הראשון והשני בסדרה. כפי שהוצגו לעיל, אכן ישנם מאפיינים רבים המשותפים ל-Rayman Origins ולשני כותרי הסדרה הגדולים הראשונים. עם זאת, הסגנון האומנותי של Rayman Origins נבדל מאוד מזה של המשחק הראשון, למרות הדו-מימד והדמויות המשותפות. הדמויות במשחק הראשון עוצבו בקווים מעוגלים מאוד, עם פנים וכפות גפיים גדולות ועגולות וגוף קטן, מה ששיווה לעולמו של ריימן הראשון מראה רך ושליו, ותכונת "חמידות", גם לאויבים. כמו כן, המאפיין הסגנוני הנודע ביותר של המשחק הראשון הוא חוסר הגפיים של היצורים בעולמו של ריימן: כפות ידיהם ורגליהם מרחפות באוויר במנותק מגופם. הסגנון הניכר משל בכל יצירי המשחק הראשון מבלי יוצא מן הכלל. ב-Rayman Origins לעומת זאת, העקרונות הסגנוניים הללו בולטים בהיעדרם. ריימן והאלקטונים הם היצורים חסרי הגפיים היחידים במשחק, לעומת כל שאר הדמויות (לרבות בטילה הפיה, הקוסם, מוסקיטו, וכמה אויבים - שנולדו במשחק הראשון) שאבריהן אינם מרחפים לצידן אלא מחוברים לגופן. כמו כן, בולטים מאוד הקווים החדים והבלתי מעודנים בעיצוב הדמויות והסביבות השונות. בניגוד לאווירה הנאיבית והפסטורלית שמשלה בשני הכותרים הגדולים הראשונים בסדרה, בכותר הזה האווירה אינה נאיבית בכלל, אלא מעין "אווירת שטות", המשדרת פיקנטיות רבה. הסביבות ב-Rayman Origins מגוונות בנושאיהן ומאופיינות ברמת פירוט גבוהה ממה שנראה בסדרה עד כה.

זהו המשחק הראשון שבו נעשה שימוש ב-UbiArt Framework, מנוע מבית Ubisoft המאפשר לאמנים ליצור תוכן בקלות ולשלבו בסביבת הפיתוח האינטראקטיבית בקלות, ומטרתו היא לאפשר לאמנים להתמקד ביצירתם מבלי להיות מוטים ומוסחים משיקולים טכניים הנוגעים לפיתוח.[2][3]

במרץ 2012, זכה Rayman Origins בפרס ההישג האומנותי לשנת 2012 מטעם האקדמיה הבריטית למשחקי וידאו.[4]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעימות במשחק מגוונות, וכוללות מאפיינים בולטים של סוגות רבות, ביניהן מוסיקת עולם (בעיקר לטינית, אסייתית ואבוריג'ינית), ג'אז, ופסי קול של סרטים בסוגות שונות, כגון מערבונים, סרטי ריגול וגיבורי על. רב הפסקול נכתב על ידי המלחין כריסטוף הָארֵל, שעבד בעבר עם מישל אנסל, מעצב ריימן, על כותר אחר של יוביסופט: Beyond Good & Evil. כתוצאה מכשל בתכנון הזמנים, עמדו להארל רק שלושה חודשים לעבודתו על המשחק, ואת עבודתו השלים בילי מרטין. הפסקול הוקלט בביצוע של תזמורת Star Pop Orchestra בפאריס, וזהו ככל הנראה הפסקול היחיד בסדרה שלא נוצר באמצעות מחשוב (סנתוז). [דרוש מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגום שמות העולמות המובא כאן אינו רשמי.
  2. ^ על פי ערך המשחק בוויקיפדיה האנגלית, פיתוח זה זיכה את יוביסופט במענק ממשלת צרפת עבור תמיכה באומנות.
  3. ^ למידע נוסף על UbiArt:
    http://ubi-art.uk.ubi.com/2010/07/07/how-do-you-create-an-animation-in-ubiart-framework/
  4. ^ Video Games Awards Winners & Nominees in 2012 - Games Awards - Games - The BAFTA site

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]