יוליוס סימון
 | |
| לידה |
1875 מנהיים, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1969 (בגיל 94 בערך) |
  | |
יוליוס סימון (Julius Simon; 1875 – 1969) היה איש עסקים יהודי גרמני - אמריקאי, כלכלן ופעיל למען הציונות.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימון נולד במנהיים, גרמניה למשפחה יהודית אמידה. בשנת 1898 הצטרף לתנועה הציונית וכיהן בתפקידים רבים למען קידום העלייה לישראל. בין היתר שימש ציר בקונגרסים הציוניים בשנים 1903–1921, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול בשנים 1913–1920, חבר מועצת המנהלים של בנק אוצר התיישבות היהודים וההנהלה הציונית. היה ממתנגדי חיים ויצמן[1] וממתנגדי תוכנית אוגנדה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להולנד ועסק בענייני הקרן הקיימת לישראל. באותה עת היו מושב הוועד הפועל והמשרדים הראשיים של ההסתדרות הציונית העולמית בברלין, בהנהגתם של שלושה: ארתור מנחם הנטקה (יו"ר ההסתדרות בגרמניה), אוטו ורבורג (הנשיא העולמי של ההסתדרות הציונית) וויקטור יעקובסון (שניהל את הסניף בקופנהגן יחד עם ד"ר מרטין רוזנבליט וד"ר שמעון ברנשטיין). חיים ויצמן וליאופולד קסלר, שנתמכו על ידי יעקובוס קאן, יזמו במהלך המלחמה את העברת המשרדים מברלין לארצות הברית, בטענה ששהיית הוועד הפועל באחת מבירות המדינות המשתתפות במלחמה, היא הפרת הנייטרליות שההנהגה הציונית מצהירה עליה. סימון, יחד עם ד"ר לואיס פרנק, הנהיג את ההתנגדות להעברת הוועד הפועל הציוני מאירופה לניו יורק וטען שאין דבר כזה כמו "נייטרליות מוחלטת" (גם לא במדינות שהכריזו על עצמן כנייטרליות), וכי ממילא בסיום המלחמה יחס המנצחים לציונות יושפע מאינטרסים, ולא כתגמול או עונש על מיקום התכנסותו של הוועד הפועל. נוסף על כך, אליבא דסימון, מרכז הכובד של התנועה הציונית באירופה, ולכן יש להימנע מלהעביר את מושב הוועד הפועל לאמריקה.
ב-1918 עבר סימון ללונדון וניהל סניף של המשרד הארצישראלי. מאוחר יותר עבר לארצות הברית ופעל משם לפיתוחה הכלכלי של ישראל. בשנים 1931–1951 נמנה עם מייסדיה של החברה הכלכלית לארץ ישראל (Palestine Economic Corporation, הידועה בראשי התיבות PEC)[2], ושימש כנשיאה[3][4]. ב-1933 ניסה להשתקע בישראל, אך חזר לארצות הברית בשנות הארבעים.
לזכרו נקרא רחוב במפרץ חיפה בשם "דרך יוליוס סימון".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכתבים שכתב חיים ויצמן ליוליוס סימון, כפי שפורסמו בספר "חיים ויצמן - הנשיא הראשון : מבחר איגרות ונאומים", בהוצאת ארכיון מדינת ישראל (עורכת: לואיז פישר):
יוליוס סימון (1875-1969), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בין ציון לציונות: תולדות התנועה הציונית 1881-1914, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 314
- ^ PALESTINE ECONOMIC CORPORATION, באתר הספרייה היהודית המקוונת
- ^ מכתב מ-PALESTINE ECONOMIC CORPORATION, 3 בספטמבר 1946, באתר אוניברסיטת קולומביה
- ^ PALESTINE ECONOMIC CORPORATION (PEC) - Records, 1921-1944, באתר ספריית העיר ניו יורק