מאיר וילקנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מאיר וילקַנְסקי (א' בסיוון תרמ"ב, 1882, איישישוק, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא* - י"ד בתשרי תש"י, 7 באוקטובר 1949, כפר ויתקין) היה חלוץ, איש העלייה השנייה וסופר עברי בתקופת היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת וילקנסקי מלווה את שרה וילקנסקי אשת מאיר וילקנסקי בדרכה לארץ ישראל, 1906

מאיר וילקנסקי נולד בשנת 1882 באיישישוק שבפלך וילנה של האימפריה הרוסית (ליטא), בנם של בתיה לבית אלטשולר והרב אליעזר יהושע וילקנסקי שהיה דיין העיר אישישוק, מאיר היה הבן השני מתוך שלושה בנים ושלוש בנות, אחיו הבכור הוא יצחק אלעזרי וולקני, למד בתלמוד תורה ובישיבה עד גיל 15, אחר כך למד בפוניבז'. בשנת תרס"ה 1905 עלה לארץ ישראל. בארץ נישא לשרה רובין, ועבד ביקב בראשון לציון (שלשם הלך ברגל מיפו), ואחר כך כפועל חקלאי במושבה פתח תקווה, ובמקווה ישראל, משנת 1908 עד 1918 שימש כמזכיר המשרד הארצישראלי תחת הנהלתו של א. רופין, לאחר מכן התמנה למזכירו של ד"ר יעקב טהון בחברת "הכשרת הישוב".

במקביל לעבודותיו כתב וילקנסקי את יצירותיו הספרותיות בעברית. וילקנסקי הרבה לכתוב פרוזה, ואותה פרסם בכתבי העת "העומר" ו"הפועל הצעיר". הסיפורים עסקו בחיי הפועלים והחלוצים בארץ בתקופת העלייה השנייה, בחיי התרבות ביישוב היהודי בעשורים הראשונים של המאה ה-20, בין השאר בשכונה תל אביב. הסיפורים ראו אור במספר מהדורות במשך השנים.

חי בירושלים (רחוב אלחריזי, פינת אבן גבירול), באחרית ימיו עבר להתגורר לצד בתו, בכפר ויתקין. הותיר אחריו את בנותיו דרורה, טמירה (שהייתה נשואה לפרופסור גדעון אורשן) , ולאה - דגה, ואת בנו רענן, שקיבל את פרס קפלן בשנת 1976

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספורים מחיי הארץ, ספריה עממית, הוצאת קדימה, ניו-יורק, 1918.
  • בימי העלייה, הוצאת אמנות, 1935.
  • הגלילה, באר חפרנו, 1978.
  • בחדר, 1932.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'אלעזרי (וילקנסקי), מאיר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 51. (הספר בקטלוג ULI)
  • מרדכי המפל, 'מאיר וילקנסקי', הפועל הצעיר מא, 4 (תש"ל), 18.
  • יפה ברלוביץ, 'מאיר וילקנסקי', בתוך: העלייה השנייה, כרך ג: אישים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1998, עמ' 154–158.
  • נורית גוברין. בתוך: העומר - תנופתו של כתב-עת ואחריתו', הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ם 1980, לפי מפתח השמות.
  • נורית גוברין, ספרות בדורה ולדורות - מאיר וילקנסקי ויוסף חיים ברנר, בתוך: קריאת הדורות - ספרות עברית ומעגליה, כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.