אברהם בן אליעזר הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אברהם בן אליעזר הלוי
Meshra.JPG
שער הספר משרא קטרין, קושטא ה'ר"ע
תאריך לידה ה'ר"כ בערך
מקום לידה ספרד
תאריך פטירה בין השנים ה'ר"צ-ה'רצ"ה
מקום פטירה ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1460
תאריך פטירה לועזי בין השנים 1535-1530
תחומי עיסוק מקובל, ראש ישיבה
תפקידים נוספים מחשב קיצין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; (ה'ר"כ, 1460 בערך - בין ה'ר"צ-ה'רצ"ה, 1530-1535). היה מקובל, ראש ישיבה, ומחשב קיצין.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם נולד בספרד שלפני הגירוש בשנת ה'ר"כ בערך. היה גיסו של רבי אברהם זכות, מחבר ספר יוחסין השלם, ואחיו של רבי שלמה הלוי. רבו בקבלה היה רבי יצחק גאקון שחיבר ספרים רבים בתורת הקבלה, וכן של דודו רבי אברהם בן נחמיאש.

בשנת ה'רנ"ב (1492) גורש מספרד, ויש משערים שעבר לפורטוגל. בהמשך הגיע לאיטליה, ולפני שנת ה'רס"ח (1508) הגיע ליוון. בשנת ה'ר"ע (1510) היה בקושטא, ואחר כך יצא למצרים. עלה לארץ ישראל לא יאוחר משנת ה'רע"ג (1513) והתגורר בירושלים, שם כיהן בראשות הישיבה שהתרכזה סביב רבי יצחק שולאל, נגיד מצרים הגולה.

בשבתו בירושלים כתב מספר אגרות, שעל פי פרטים שונים המופיעים בהם עמלו החוקרים לתארך את הביוגרפיה שלו. אגרות אלו משמשות מקור רב ערך גם לחקר ההיסטוריה של ירושלים בימים אלו, ויש בהם גם חידושים קבליים שונים.

דעות החוקרים חלוקות בדבר שנת עלייתו לירושלים. יש המאחרים אותה לשנת ה'רפ"ג, ולדבריהם התידד עם רבי יצחק שולאל עוד במצרים והם עלו יחד לירושלים. אך לדעת י. פראור הוא עלה לירושלים מוקדם יותר, שכן באגרת ששלח לרבי יצחק שולאל למצרים הוא שאל אותו בדבר המלאכים, ונראה שאיגרת זו נכתבה לפני עלייתו של שולאל לירושלים בשנת ה'רע"ז, ולא אחרי שובו למצרים.

מכתביו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם הרבה לכתוב על הגאולה וכמעט שלא השאיר מקור בספרות המרובה על הגאולה שלא עסק בו. לדעתו, שנת ה'רפ"ד (1524) או ה'רפ"ח תהיה שנת הפקידה, על פי הפסוק בפרשת קורח "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי - וַיֹּצֵא פֶרַח, וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים",[1] היא הגאולה השלישית מארבע הגאולות ושנת ה'ר"צ (1530) תהיה שנת הגאולה הסופית.[2] את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנת ה'ר"ע, 14 שנה לפני תחילת התהליך המיוחל, בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "משרא קטרין", העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. בספרו וגם באגרת הוא סקר את המאורעות והמלחמות שבין הטורקים ליריביהם בזמנו, והוציא מהם רמזים להתקרבותה של הגאולה. גיסו, רבי אברהם זכות, חישב אף הוא בספר יוחסין את קץ הגאולה לשנת ה'ר"צ (1530).

באגרותיו הביא גם ידיעות רבות ששמע על עשרת השבטים, ורובן על מלחמות הביתא ישראל. מכתבו על עשרת השבטים התפרסם על ידי א. נאיבואיר ב"קובץ על יד" ד עמ' 24. לדעת גרשום שלום הוא זה שכתב גם את האיגרת שפרסם נאיבואיר שם (עמ' 34), איגרת המספרת בשמחה על ניצחונותיהם של הטורקים באי רודוס, בהונגריה ובדלמטיה ומספר על אותות הגאולה שנראו במקומות שונים.

כשנשאל רבי אברהם בשנת ה'רפ"ה למה לא באה תחילת הגאולה בשנת רפ"ד כפי שצפה, השיב שנראה לו שהגאולה אכן החלה בשנה זו, אלא שראשונים להיגאל היו בני ראובן מעשרת השבטים, ותוך זמן קצר תושלם הגאולה ותקיף את כל שבטי ישראל (קריית ספר שנה ז עמ' 442 ואילך).

כמו כן חיבר ספר בענייני הגאולה הכתוב כפירוש לנבואת הילד נחמן קטופא, שעל פי המסורת חי בארץ ישראל לפני שנים רבות, והתנבא נבואות סתומות אודות קץ הגאולה. בספרו זה הוא כותב שחיבר את הפירוש בשעה חטופה שאינה לא יום ולא לילה כיון שעיקר עסקו הוא בתלמוד. רבי אברהם מפירושא (פרוג'ה) עמד בחליפת מכתבים עם בן עירו, ישראל, שעלה לירושלים והיה ממקורביו של רבי אברהם הלוי, וזה שלח לו לאיטליה את נבואת נחמן עם פירושו של רבי אברהם הלוי. חיבור זה נשאר במספר כתבי יד, ונבואתו של הילד נחמן עצמו יצאה לאור על ידי יצחק מסטנוב בברלין בשנת 1789.

בסופו של אחד מכתבי היד של פירוש נבואת הילד, כתב נחום בן זכריה אלקושי ברימיני בשנת 1560: שמע ישראל, חי ה' הכול שקר וכזב, ואמר החכם פתי יאמין לכל דבר. השוטה המחבר הזה חלם חלום שיבא משיח בשנת ר"ץ וכתב ספר זה כולו על זה היסוד הרעוע והמקולקל, ושמעתי משל אומר מה שהחמור רצה כן בא לו בחלום. רשימה זו מורה על האכזבה הרבה ששררה באיטליה כאשר המשיח לא בא בזמן שנקבע על ידי רבי אברהם.

חיבורים נוספים שלו, הנמצאים בכתב יד, הם ספר אוהל מועד, וספר זיכרון על פירושו של רש"י על התורה, מאמר היסד ספר מסורת החכמה, ספר אמרפח המכיל כוונות קבליים לקידוש השם, וביאור של שיר השירים וקהלת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשום שלום, המקובל ר' אברהם בן אליעזר הלוי - קריית ספר, שנה ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 269–273 ,101–141. המאמר יצא לאור בשנת תרפ"ה גם כספר נפרד, בשם המקובל ר' אברהם בן אליעזר הלוי, ונוספו בו: א. "דברי ס' חכמתא רבתא (לשלמה המלך) המובאים במשרא קטרין" לר' אברהם הלוי; ב. מסורת החכמה לאברהם הלוי; ג. מכתב מר' אברהם הלוי; ד. "לקוטים מפירוש נבואת הילד", שחיבר ר' אברהם הלוי; ה. מבוא (הקדמה ופרק ז) לס' סולם העלייה (לר' יהודה בן משה אלבוטינו).
  • אברהם יערי, שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים, סיני, ו עמ' קסז.
  • י. פראור, לבקורת אגרות ירושלמיות מן המאה הט"ו והט"ז, ירושלים א עמ' קמט והלאה.
  • א' דוד, עלייה והתיישבות בארץ-ישראל במאה הט"ז, ירושלים תשנ"ג, עמ' 154.
  • מוטי בנמלך, "אנוסי פורטוגל בראשית המאה הט"ז לאור מגילת סתרים לר' אברהם בן אליעזר הלוי", ציון, ע"ג (תשס"ח), עמ' 297–323.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציץ הוא בגימטריה קץ (צ+י=ק), פָּרַח מרמז על שנת רפ"ח, יצ-צי-ץ הם ר"צ - 290 (י'=10 ו-צ'=90), ו'לְבֵית לֵוִי' רומז על מחבר הספר
  2. ^ ארבע הגאולות הרמוזות בספר דניאל. בניגוד למקובל (שעל פיהן הגאולות הן: יציאת מצרים (וחורבן שילה), בית ראשון (וחורבנו), בית שני (וחורבנו), ובית שלישי לעתיד לבוא, הרב הלוי פירש שהגאולות הן: יציאת מצרים-ובית ראשון, בית שני, תחילת הגאולה מגלות ספרד, וגאולה סופית זמן קצר אחר כך.