נחמן קטופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789
קבר נחמן קטופא ליד ברעם

נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם (על פי מסורת יותר מאוחרת) נחמן חטופא (על כי חטפו המוות) (נולד על פי המסורת בשנת ד'רמ"ה (485 לספירה) בזמן רבנן סבוראי[1] עליו נכתב ספר "נבואת הילד". קברו, הנמצא באזור ברעם שבגליל העליון, נחשב למקום קדוש, שבזכותו נפקדו עקרות והבריאו ילדים.

האגדה שנקשרה בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים על בן שנולד לזוג צדיקים חשוך ילדים, פינחס בן יאיר (כשם התנא) ורחל, ושמו נחמן – על שניחמם על שנות העקרות. כבר ביומו הראשון החל הילד לדבר דברי תורה; אביו נבהל והשתיקו, והילד נאלם דום עד ליום הולדתו ה-12, אז פתח את פיו וניבא את כל העתיד לקרות עד לביאת המשיח, ומשסיים את דבריו נפל ומת לנגד עיני הוריו. על כן נקרא בשם נחמן קטופא – כי נקטף בדמי ימיו.[דרוש מקור]

נבואותיו של הילד נחמן כתובות בספר 'נבואת הילד'.

נבואת הילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת ראה הילד נחמן קטופא בחזון את גאולת עם ישראל, ואת אשר יקרה לו ולשאר העמים באחרית הימים. בספר "נבואת הילד" מובאות חמש הנבואות שחזה נחמן קטופא בשפה הארמית בסדר אלפביתי, כמעין פיוט בחרוזים. הנבואות אינם כתובות בלשון המובנת לכל, אלא בדרך אזוטרית של חידה ורמז. סגנון הנבואות מזכיר את הפיוט 'אקדמות' הנאמר בחג השבועות, אך בעוד שאקדמות נכתב בארמית בבלית, הנבואות נכתבו בארמית ירושלמית.

בתים מתוך הנבואה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א) אתיא אומתא אימתא, מזעזע ברייתא, עבדא הדמדתא, ביה בני אמתא תבוא אומה נוראה, מחרדת הבריות - היא החיה הרביעית שראה דניאל בחזיון, ורומזת למלכות אדום (ספר דניאל, פרק ד', פסוק כ"ט), ותעשה כריתה, בתוך בני האמה - הם בני ישמעאל בן הגר שפחת אברהם.

ב) בעלמה דנשא, יחרדין גרשא, גיברין חלשא, יהלמין קישא בעולם חמיו - במדינת ישמעאל שהוא חמיו של עשו, שלקח את בשמת בתו לאשה (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ג'), יחרדון בני הגרושה - בני הגר שגרשה אברהם (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י'), אנשים חלשים, ויכו את הקש - הוא עשו שנמשל לקש: "ובית עשו לקש" (ספר עובדיה, פרק א', פסוק י"ח).

ג) גברא ומתגברא, בחילא ברירא, דרמי בגירא, על מתילא דברא יגברו ויתגברו, בחיל ברור, על המורים בחצים - הם בני ישמעאל רובה קשת (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ'), המשולים במדבר - הם בני עשו, שהיה איש שדה (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז) ורוצה לומר שאדום יתגבר על ישמעאל.

ד) דיקא בדוקא, ובגין עסק דקקא, רמסא ומעיקא, ואכלה ומדקא הדיק בדייק - החיה שדייקה במצור על ירושלים, ובעבור לימוד התורה - שהיא מתשת כח (מסכת סנהדרין,דף כו, עמ' ב') תרמוס ותעיק, אכלה ותידוק - רמז על הריסת בית המקדש.

ה) הנה נאצא, וסעדה קצצא, טיסא בעיצא, ולעת קץ מתקצצא הנה נאצה, והסעודה קצצה - רמז על שביתת המזבח שולחנו של הקב"ה, תעוף במהירות - על ירושלים, אך בבוא קיצה תקוצץ גם היא (על דרך "וסוף מטייפיך יטופון") (מסכת אבות פרק ב' משנה ז').

נחמן קטופא: אמת או בדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעות חלוקות באשר לקיומו ההיסטורי של נחמן קטופא. יש הסבורים כי המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי, אשר חיבר פירוש לנבואת הילד, הוא שכתב גם את הנבואה עצמה; ומנגד, רבים מצדדים באמיתות הסיפור.

נחום בן זכריה אלקושי כתב בסופו של אחד מכתבי היד של פירוש נבואת הילד (רימיני, 1560): "שמע ישראל, חי ה' הכול שקר וכזב, ואמר החכם פתי יאמין לכל דבר. השוטה המחבר הזה חלם חלום שיבא משיח בשנת ר"ץ וכתב ספר זה כולו על זה היסוד הרעוע והמקולקל, ושמעתי משל אומר מה שהחמור רצה כן בא לו בחלום." מילים קשות אלו מורות על האכזבה הרבה ששררה באיטליה כאשר המשיח לא בא בזמן שנקבע על ידי רבי אברהם, שהיה מחשב קיצין. אך לעומתו רבו שצידדו באמיתות הנבואות.

החיד"א אומר לגבי נבואת הילד, כי כתבה הרב ר' אברהם הלוי (הכוונה לספר הפירוש לנבואתו), ואפשר שהיה בסוף האלף החמישי.

בנימין מטודילה מזכירו בספר מסעותיו, ואומר שהיה בשנת ד'תתק"ל.

רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם, בתגובה לחכמי ברצלונה שביקשו ממנו שינחמם, שלח להם את המעשה מלידת הנער הנעים, ילד שעשועים, והנבואות אשר ניבא, וכנראה גם קילל והחרים לכל מי שיגלה רז זה לנכרי.

הרב יחיאל בן הרב שלמה היילפרין, בעל 'סדר הדורות', טוען כי נחמן קטופא נולד בשנת ד'רמ"ה בזמן רבנן סבוראי, בשנת ת"ך לחורבן הבית השני. עוד כתב כי בידו העתק מהנבואות, אבל לא רצה להעתיקו מכח אזהרת רבי דוד הנגיד הנ"ל.[2]

האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש מזכיר את נחמן קטופא ברשימת בעלי המופתים, מיד לאחר המגיד של הבית יוסף[3]

האדמו"ר רבי אהרן ראטה, מחבר ה'שומר אמונים', אמר על הילד המחבר נחמן קטופא כי "כל דבריו דברי נביאות – קודש קודשים."

גרשם שלום, במאמרו על רבי אברהם בן אליעזר הלוי, שהתפרסם בשנת תרפ"ו בקובצי "קריית ספר", מביע בתחילה ספק לגבי אמיתות הנבואות, אך בהמשך טוען: "ומאחר שחקרתי את הפירוש הזה, אוכל להעיד ולהגיד כי אין שמץ של חשד נשאר על רבי אברהם הלוי: הוא לא חיבר את הנבואות האלו לא כולן ולא מקצתן."

מקום מנוחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הדורות צוין קברו סמוך ליישוב ברעם וזאת על פי מסורת יהודי צפת. ב-2007 צוין מקום קבורתו המדויק במקום אחר, על ידי ועד אהלי צדיקים בראשות ישראל מאיר גבאי, יחד עם הארכאולוג יוסי סטפנסקי והחוקר ישראל הרצברג. לאור המחקר כי על פי המקורות קברו המדויק עם אביו ומר זוטרא עובדיה הנביא ואסתר המלכה, הוא מול הכניסה לאתר העתיקות באזור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, קובצי קריית ספר: שנים תרפ"ה-תרפ"ו, הוצאת בית הספרים הלאומי, עמ' 101 ואילך.
  • הועד להצלת קברי הקדמונים בא"י, קדמונינו חלק ב': מורה דרך למקומות הקדושים בגליל, תשמ"ט, עמ' רי"ג רי"ד.
  • זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985, עמ' 277–278.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר נחמן קטופא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יחיאל בן הרב שלמה היילפרין, ספר "סדר הדורות" [ד' אלפים רמ"ה], הוצאת אור החיים בני ברק, תשמ"ט
  2. ^ סדר הדורות, חלק א', שנת ד"א רמ"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב אהרון חיטריק, הערות קצרות בספר החקירה, הערות וביאורים- אהלי תורה 29 נובמבר 2001