נחמן קטופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789
קבר נחמן קטופא ליד ברעם

נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד"[1]. קברו, הנמצא באזור ברעם שבגליל העליון, נחשב למקום קדוש, שבזכותו נפקדו עקרות והבריאו ילדים.

האגדה שנקשרה בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים על בן שנולד לזוג צדיקים חשוך ילדים, פינחס ורחל, ושמו נחמן – על שניחמם על שנות העקרות. כבר ביומו הראשון החל הילד לדבר דברי תורה; אביו נבהל והשתיקו, והילד נאלם דום עד ליום הולדתו ה-12, אז פתח את פיו וניבא את כל העתיד לקרות עד לביאת המשיח, ומשסיים את דבריו נפל ומת לנגד עיני הוריו. על כן נקרא בשם נחמן קטופא – כי נקטף בדמי ימיו.[דרוש מקור]

נולד בתחילת החודש השביעי להיריון, ביום חמישי בבוקר, בא' בתשרי שלאחר שנת 405 לחורבן שני שהיא שנה שישית לשמיטה.[2] נבואותיו כתובות בספר 'נבואת הילד'.

נבואת הילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת ראה הילד נחמן קטופא בחזון את גאולת עם ישראל, ואת אשר יקרה לו ולשאר העמים באחרית הימים. בספר "נבואת הילד" מובאות חמש הנבואות שחזה נחמן קטופא בשפה הארמית בסדר אלפביתי, כמעין פיוט בחרוזים. הנבואות כתובות בלשון שאיננה מובנת לכל, בדרך אזוטרית של חידה ורמז. סגנון הנבואות מזכיר את הפיוט 'אקדמות' הנאמר בחג השבועות, אך בעוד שאקדמות נכתב בארמית בבלית, הנבואות נכתבו בארמית ירושלמית.

בתים מתוך הנבואה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א) אתיא אומתא אימתא, מזעזע ברייתא, עבדא הדמדתא, ביה בני אמתא תבוא אומה נוראה, מחרדת הבריות - היא החיה הרביעית שראה דניאל בחיזיון, ורומזת למלכות אדום (ספר דניאל, פרק ד', פסוק כ"ט), ותעשה כריתה, בתוך בני האמה - הם בני ישמעאל בן הגר שפחת אברהם.

ב) בעלמה דנשא, יחרדין גרשא, גיברין חלשא, יהלמין קישא בעולם חמיו - במדינת ישמעאל שהוא חמיו של עשו, שלקח את בשמת בתו לאשה (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ג'), יחרדון בני הגרושה - בני הגר שגרשה אברהם (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י'), אנשים חלשים, ויכו את הקש - הוא עשו שנמשל לקש: "ובית עשו לקש" (ספר עובדיה, פרק א', פסוק י"ח).

ג) גברא ומתגברא, בחילא ברירא, דרמי בגירא, על מתילא דברא יגברו ויתגברו, בחיל ברור, על המורים בחצים - הם בני ישמעאל רובה קשת (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ'), המשולים במדבר - הם בני עשו, שהיה איש שדה (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז) ורוצה לומר שאדום יתגבר על ישמעאל.

ד) דיקא בדוקא, ובגין עסק דקקא, רמסא ומעיקא, ואכלה ומדקא הדיק בדייק - החיה שדייקה במצור על ירושלים, ובעבור לימוד התורה - שהיא מתשת כח (מסכת סנהדרין,דף כו, עמ' ב') תרמוס ותעיק, אכלה ותידוק - רמז על הריסת בית המקדש.

ה) הנה נאצא, וסעדה קצצא, טיסא בעיצא, ולעת קץ מתקצצא הנה נאצה, והסעודה קצצה - רמז על שביתת המזבח שולחנו של הקב"ה, תעוף במהירות - על ירושלים, אך בבוא קיצה תקוצץ גם היא (על דרך "וסוף מטיפיך יטופון") (מסכת אבות פרק ב' משנה ז').

נחמן קטופא: אמת או בדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעות חלוקות באשר לקיומו ההיסטורי של נחמן קטופא. יש הסבורים כי המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי, אשר חיבר פירוש לנבואת הילד, הוא שכתב גם את הנבואה עצמה; ומנגד, רבים מצדדים באמיתות הסיפור.

בסופו של כתב יד של פירוש נבואת הילד שנכתב בוונציה בשנת ה'רפ"ד[3] הוסיף אדם בשם נחום האלקושי בר אורי בשנת ה'ש"ך: ”שמע ישראל, חי ה' הכול שקר וכזב, ואמר החכם פתי יאמין לכל דבר. השוטה המחבר הזה חלם חלום שיבא משיח בשנת ר"ץ וכתב ספר זה כולו על זה היסוד הרעוע והמקולקל, ושמעתי משל אומר מה שהחמור רצה כן בא לו בחלום.” מילים קשות אלו מורות על האכזבה הרבה ששררה באיטליה כאשר המשיח לא בא בזמן שנקבע על ידי רבי אברהם, שהיה מחשב קיצין. אך לעומתו רבו שצידדו באמיתות הנבואות.

החיד"א כתב בשם הגדולים בערך נבואת הילד, כי כתבה הרב ר' אברהם הלוי, ואפשר שהיה בסוף האלף החמישי.[4]

האלמוני תלמיד הרמב"ן מזכירו בספר מסעותיו.

רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם, בתגובה לחכמי ברצלונה שביקשו ממנו שינחמם, שלח להם את המעשה מלידת הנער הנעים, ילד שעשועים, והנבואות אשר ניבא, וכנראה גם קילל והחרים לכל מי שיגלה רז זה לנכרי.[5]

הרב יחיאל בן הרב שלמה היילפרין, בעל 'סדר הדורות', טוען כי נחמן קטופא נולד בשנת ד'רמ"ה (בסוף תקופת האמוראים, בשנת ת"ך לחורבן הבית השני. עוד כתב כי בידו העתק מהנבואות, אבל לא רצה להעתיקו מכח אזהרת רבי דוד הנגיד הנ"ל.[6]

האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש מזכיר את נחמן קטופא ברשימת בעלי המופתים, מיד לאחר המגיד של הבית יוסף.[7]

האדמו"ר רבי אהרן ראטה, מחבר ה'שומר אמונים', אמר על הילד המחבר נחמן קטופא כי ”כל דבריו דברי נביאות – קודש קודשים.”

גרשם שלום, במאמרו על רבי אברהם בן אליעזר הלוי, שהתפרסם בשנת תרפ"ו בקובצי "קריית ספר", מביע בתחילה ספק לגבי אמיתות הנבואות, אך בהמשך טוען: ”ומאחר שחקרתי את הפירוש הזה, אוכל להעיד ולהגיד כי אין שמץ של חשד נשאר על רבי אברהם הלוי: הוא לא חיבר את הנבואות האלו לא כולן ולא מקצתן.”

בספרייה הלאומית נמצא כתב יד[8] של הרב מיכאל בלבו (אנ'), שקדם למחבר הפירוש, ובו הנבואה החמישית.

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו נזכר לראשונה בפי עולי הרגל מהמאה ה-13 (כ-800 שנה אחרי) ביישוב ברעם. במשך הדורות צוין קברו סמוך ליישוב ברעם וזאת על פי מסורת יהודי צפת. ב-2007 צוין מקום קבורתו המדויק במקום אחר, על ידי ועד אהלי צדיקים. לאור המחקר כי על פי עדויות עולי הרגל קברו נמצא עם אביו ומר זוטרא עובדיה הנביא ואסתר המלכה, מול הכניסה לאתר העתיקות באזור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, קובצי קריית ספר: שנים תרפ"ה-תרפ"ו, הוצאת בית הספרים הלאומי, עמ' 115 ואילך.
  • הועד להצלת קברי הקדמונים בא"י, קדמונינו חלק ב': מורה דרך למקומות הקדושים בגליל, תשמ"ט, עמ' רי"ג רי"ד.
  • זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985, עמ' 277–278.
  • ר' יוסף סמברי, ספר דברי יוסף (שמעון שטובר, מכון יצחק בן צבי, תשנ"ד) עמ' 224-231.

פירושים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר נחמן קטופא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי גדליה אבן יחיא, ספר שלשלת הקבלה, בשם אברהם בן אליעזר הלוי משנת ה'רע"ו, ומשם הרב יחיאל בן הרב שלמה היילפרין, ספר "סדר הדורות" [ד' אלפים רמ"ה], הוצאת אור החיים בני ברק, תשמ"ט. וגם בראש נבואת הילד, קושטנדינא, תפ"ו
  2. ^ נוסח כתבי היד באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ s:שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/נ
  5. ^ כך מביא רבי אברהם הלוי
  6. ^ סדר הדורות, חלק א', שנת ד"א רמ"ה, באתר היברובוקס
  7. ^ הרב אהרון חיטריק, הערות קצרות בספר החקירה, הערות וביאורים- אהלי תורה 29 נובמבר 2001
  8. ^ תיאורו באתר