לדלג לתוכן

מלאכי בית-אריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלאכי בית-אריה
לידה 20 במאי 1937
שכונת בורוכוב, פלשתינה (א"י)
פטירה 17 באוקטובר 2023 (בגיל 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי קודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט גרשם שלום עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט מיכאל ריגלר, עדנה אנגל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלאכי בית-אריה (20 במאי 193717 באוקטובר 2023) היה משורר עברי, חוקר קדמוניות הספר, מומחה לקודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היה מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

פעילותו בתחום השירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכי נולד למאיר ואסתר בית־אריה בשכונת בורוכוב ב-1937, מספר שנים לאחר אחיו חגי ויצחק. שירת בצה"ל בנח"ל. ב-1957 החל לפרסם שירים וסיפורי ילדים במוספי הספרות של העיתונות העברית ובכתבי העת הספרותיים. ספר שיריו הראשון, "הרחובות האלה, ההרים ההם", נדפס בשנת 1963, בלווית ציורים של רפי לביא. בשנת 1967 יצא ספר שיריו "הרי ירושלים וכל הייסורים". וכן פרסם ספר סיפורים לילדים, "לאן נעלמת השמש".

פעילותו כחוקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחיל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אך עבר לחוג לספרות עברית, ובשנת 1961 השלים תואר ראשון בלשון ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, שם למד גם ספרנות והשלים תואר שני בבלשנות עברית (1963). את הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' גרשום שלום, שכותרתו "פרק שירה : מבואות ומהדורה ביקורתית", השלים ב-1967. משנת 1975 היה מרצה לפלאוגרפיה וקודיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ושימש כמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם.

ב-1965 ייסד את מפעל הפלאוגרפיה העברית ומאז פרסם ספרי מחקר בתחום הפלאוגרפיה העברית, ספרי ביקורת ומהדורות של ספרים עתיקים. בין 1979 ל-1990 כיהן כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, וכמנהל מפעל הפלאוגרפיה העברית, וקנה לו שם עולמי כמומחה לכתבי יד עבריים עתיקים.

בשנת 2003 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-2013 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר[1].

גולת הכותרת של פעילותו היא בניית הקודיקולוגיה העברית על יסוד התיעוד המפורט של כל כתבי-היד המתוארכים בספריות העולם. בשנת תשפ"א פרסם בית-אריה ספר מקיף הנושא את השם "קודיקולוגיה עברית".

נפטר ב-17 באוקטובר 2023, והובא למנוחות בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה בכפר סבא.

בתחום הספר העברי והפלאוגרפיה כתב בית-אריה חיבור מקיף הנקרא 'קודיקולוגיה עברית'. בנוסף, הוא השתתף בעריכה ובההדרה של ספרים רבים, ביניהם:

  • קולט סיראט, מלאכי בית-אריה ומרדכי גלצר (עורכים), אוצר כתבי יד עבריים מימי הביניים: בציוני תאריך עד שנת ה’ש, ירושלים, מפעל הפלאוגרפיה העברית, תשל"ב-תשמ"ו
  • מפעל הפליאוגראפיה העברית, אסופות כתבים עבריים מימי-הביניים, ירושלים, 19872002

בתחום השירה:

ספר ילדים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]