אברהם וינברג (השלישי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם וינברג מסלונים
האדמו"ר רבי אברהם וינברג השלישי מסלונים
האדמו"ר רבי אברהם וינברג השלישי מסלונים
לידה 1888
תרמ"ח
טבריה
פטירה יוני 1981 (בגיל 93 בערך)
י"ב בסיוון תשמ"א
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ברכת אברהם, נחל איתן
אדמו"ר מסלונים ה־שלישי
תשט"ותשמ"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם וינברג (תרמ"ח, 1888 - י"ב בסיוון תשמ"א, יוני 1981) מכונה על שם ספרו "ברכת אברהם", היה האדמו"ר מסלונים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה כבן שני לרב נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו נשלח לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 14.

בגיל 15 נסע לשהות אצל דודו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה בסלונים. בגיל 21 נסע אליו שוב ומספר פעמים אף שימש כשליחו לרבנים הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בענייני הקמת אגודת ישראל.

לאחר פטירת הדברי שמואל המשיך אבל הברכת אברהם על אף שהיה בן גילו וכן המשיך אצל המהרשד"י

התגורר בטבריה. היה חבר המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית, גבאי ישיבת אור תורה ומנהל התלמוד תורה בעיר[1]. בבחירות למועצת העיר שנערכו בשנת תרצ"ה, נבחר למועצת העיר והיה יושב ראש מפלגת אגודת ישראל[2].

בשנת תשט"ו נבחר בבחירות פנימיות בחסידות לכהן כאדמו"ר. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם.התפילה ההייתה הנושא שעליו התמקד, בכל שטיבל שהקים, דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה. היה מיודד מאוד עם האדמו"ר הבית ישראל מגור ועם האדמו"ר מאמשינוב ועוד.

נפטר בי"ב בסיוון תשמ"א, 1981 ונטמן בהר הזיתים בירושלים. כחודש לפני פטירתו הוכתר לאדמו"ר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי. חלק מבני החסידות ראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, והקימו את חסידות סלאנים. ישיבת "באר אברהם" של חסידות זו נקראת על שמו.

רחוב ברכת אברהם ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. גם תלמודי התורה של חסידות סלונים נקראים 'ברכת אברהם' על שמו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת תשנ"א.
  • נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קול ישראל, י"ד בכסלו תרצ"ח.
  2. ^ ראו דבר, 19 אפריל 1973; דואר היום, 2 באוקטובר 1934.


הקודם:
רבי מרדכי חיים סלאנים
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי שלום נח ברזובסקי,
רבי אברהם וינברג (הרביעי)