אברהם וינברג (השלישי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר רבי אברהם השלישי מסלונים

רבי אברהם וינברג ("ברכת אברהם". תרמ"ח, 1888 - י"ב בסיוון תשמ"א, יוני 1981) היה האדמו"ר מסלונים בישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן שני לרבי נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו נשלח לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר (ר' מאטקע) מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 13.

בגיל 15 נסע לאירופה, לשהות אצל רבו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה. בגיל 21 נסע שוב לרבו לסלונים. רבי שמואל, שהיה פעיל בנושאי הכלל, שלחו לרבנים כמו הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בעניינים הקשורים להקמת אגודת ישראל.

היה מראשי החסידות בטבריה, חבר המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית, גבאי ישיבת אור תורה, ומנהל התלמוד תורה בעיר[1]. בבחירות למועצת העיר שנערכו בשנת תרצ"ה, נבחר למועצת העיר והיה יושב ראש מפלגת אגודת ישראל[2].

בשנת תשט"ו נבחר בבחירות פנימיות בחסידות[דרוש מקור] לכהן כאדמו"ר. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם. באייר תשמ"א, חודש לפני פטירתו, הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כאדמו"ר. חלק מבני החסידות ראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, והקימו את חסידות סלאנים. ישיבת "באר אברהם" של חסידות זו נקראת על שמו.

בכל שטיבל שהקים דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה.

נפטר בי"ב בסיוון תשמ"א, 1981 ונטמן בהר הזיתים בירושלים. רחוב ברכת אברהם ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. בחסידות סלונים הקדישו את שמות תלמודי התורה של החסידות ל'ברכת אברהם', על שמו.

היה מיודד מאוד עם האדמו"ר הבית ישראל מגור ועם האדמו"ר מאמשינוב ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת תשנ"א.
  • נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קול ישראל, י"ד בכסלו תרצ"ח.
  2. ^ ראו דבר, 19 אפריל 1973; דואר היום, 2 באוקטובר 1934.


הקודם:
רבי מרדכי חיים סלאנים
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי שלום נח ברזובסקי,
רבי אברהם וינברג (הרביעי)