שלום נח ברזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים
הנתיבות שלום מסלונים.jpg
לידה 8 באוגוסט 1911
י"ד באב תרע"א
ברנוביץ', בלארוס
פטירה 8 באוגוסט 2000 (בגיל 89)
ז' באב תש"ס
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חוה
אב משה אברהם ברזובסקי
אם צביה
אדמו"ר מסלונים
תשמ"אתש"ס
מקביל ל הרב אברהם וינברג (בני ברק)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911 - ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן היה ראש ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שאותה הקים. מכונה על שם ספריו "נתיבות שלום".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברזובסקי

נולד לרב משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה בברנוביץ', ולצביה, בתו של הרב אשר וייסשטיין, ראש ישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג.

למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ', והוסמך על ידי הרב מאיר קרליץ. מונה לכתוב את תורת רבו, רבי אברהם וינברג, ה"בית אברהם".

היה חברותא של רבי שלמה דוד יהושע וינברג בנו של רבי אברהם. לאחר פטירת אביו עודדו לקבל את האדמו"רות[1]. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה.

בשנת תרצ"ג (1933) נישא לחוה (תרע"ט -י"א בתשרי תש"ע)[2], בתו של רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם". ובשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ והתגורר בטבריה.

לאחר נישואיו לימד בישיבת "אור תורה" בטבריה, ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בתל אביב.

בחודש חשוון תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח", והקים את ישיבת בית אברהם שבראשה עמד (עד שהתמנה לאדמו"ר), במשך 39 שנים.

בב' באייר ה'תשמ"א הוכתר לאדמו"ר בחיי חמיו.

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה[3]. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.

נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

בנותיו:

  • נחמה לוריא מחנכת בסמינר גור בבני ברק. אשת הרב ישראל מחבר הספרים נתיבי ישרון, ר"מ בישיבת סלונים.
  • צביה וינברג מחנכת בסמינר הישן בירושלים. אשת הרב שלמה, משגיח ומנהל בישיבת סלונים.
  • ברכה קופילוביץ מחנכת בסמינר הישן בירושלים. אשת הרב ישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נתיבות שלום

כתב את ספרי "נתיבות שלום"-7 כרכים.

הוציא לאור את ספרי אדמו"רי סלונים, וכתב בהם הקדמות על קורותיהם ושיטתם של האדמו"רים: "באר אברהם", "דברי שמואל", "בית אברהם" ו"זיכרון קדוש", שעליו כתב מאמר הקדמה בשם "בסוד קדושים" על השואה בראי החסידות וכן צירף לו בשם "סיום התקופה" - מאמרי זיכרון לקהילת סלונים בברנוביץ'.

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלום נח ברזובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן.
  2. ^ השדכן היה רבי אברהם וינברג, במהלך ביקורו בישראל
  3. ^ יוסי כץ, האדמו"ר מסלונים: אין לנו שולחן אחד שיושבים כולנו יחד, באתר בחדרי חרדים, 2 ביולי 2010