שלום נח ברזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים
הנתיבות שלום מסלונים.jpg
לידה 8 באוגוסט 1911
י"ד באב תרע"א
ברנוביץ', בלארוס
פטירה 8 באוגוסט 2000 (בגיל 89)
ז' באב תש"ס
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חוה
אב משה אברהם ברזובסקי
אם צביה
אדמו"ר מסלונים
תשמ"אתש"ס
מקביל ל הרב אברהם וינברג (בני ברק)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911 - ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן הקים ישיבת בית אברהם של החסידות סלונים. מכונה על שם ספריו "נתיבות שלום".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברזובסקי

נולד לרב משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה בברנוביץ', ולצביה, בתו של הרב אשר וייסשטיין, ראש ישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד החסידות, רבי אברהם וינברג.

למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ', והוסמך בצעירותו על ידי הרב מאיר קרליץ. מונה לכתוב את תורת רבו, רבי אברהם וינברג, ה"בית אברהם".

היה חברותא של רבי שלמה דוד יהושע וינברג בן האדמו"ר רבי אברהם, ולאחר פטירת אביו, עודדו לקבל את האדמו"רות[1]. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה.

בשנת תרצ"ג (1933) נישא לחוה (תרע"ט -י"א בתשרי תש"ע) [2], בתו של רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם". ובשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ והתגורר בטבריה.

לאחר נישואיו לימד בישיבת "אור תורה" בטבריה, ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בתל אביב.

בחודש חשוון תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח", והקים את ישיבת בית אברהם בראשה עמד (עד שהתמנה לאדמו"ר), במשך 39 שנים.

כחודש לפני פטירת חמיו בי"ב בסיוון ה'תשמ"א, התמנה לאדמו"ר בחייו. חלק מהחסידים שהתנגדו למהלך בשל הפגיעה בימיו החולה, לא קיבלו את מרותו ולאחר פטירת הרבי בעל "ברכת אברהם" קיבלו את מרותו של בנו והם נקראים היום "חסידות סלאנים".

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה[3]. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.

נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

בנותיו:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נתיבות שלום

כתב את ספרי "נתיבות שלום"-7 כרכים.

הוציא לאור את ספרי אדמו"רי סלונים, וכתב בהם הקדמה על קורותיו ושיטתו של האדמו"ר:

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלום נח ברזובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן.
  2. ^ השדכן היה רבי אברהם וינברג, בארץ ישראל, במהלך ביקורו בישראל
  3. ^ יוסי כץ, האדמו"ר מסלונים: אין לנו שולחן אחד שיושבים כולנו יחד, באתר בחדרי חרדים, 2 ביולי 2010