שמואל ברזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסלונים, הרב שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מתגורר בשכונת מאה שערים, ירושלים.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים; ולרבנית חוה מרים, בתו של האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים. למד בישיבת בית אברהם - סלונים, שבה כיהן אביו כראש ישיבה. נישא לשיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ, בת חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. עוד לפני שנישא השתלב כר"מ בישיבת סלונים.

לאחר שאביו התמנה לאדמו"ר (בשנת תשמ"א) התמנה תחתיו לכהן כראש ישיבת בית אברהם. בתקופה זו נטה להסתגר. במשך שנים נהג להתפלל מדי ליל שבת בכותל המערבי, עד שמונה לאדמו"ר.[1] מעט אחרי פטירת אביו בז' באב ה'תש"ס מונה מתוקף צוואתו לאדמו"ר. בתקופת כהונתו השתדל לשנות את סגנון החסידות שנחשבת כ'חסידות ליטאית' ופתוחה יחסית, ולהחדיר לבוש חסידי יותר בקרב חסידיו, כמו גם את הדיבור בשפת היידיש.

בדברי תורתו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי ספר המספיק לרבי אברהם בן רמב"ם. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה", המציינת בחסידות סלונים את השאיפה להמעטת יחסי אישות בין הבעל לאשתו. הוא נחשב לאדמו"ר שמרן יותר מאביו.

בשנת 2005, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית והורה לחסידיו לא להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכתה בתוכנית.[2]

שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נועם" על ידי מכון "דרכי נועם" בביתר עילית. המכון מוציא את דברי תורתו על סדר המועדים וכן הוציא את ספרו "משכנותיך ישראל" על הנהגת הבית[דרושה הבהרה]. בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נועם בעבודת ה'" מסודרים לפי נושאים, הכוללים את שיחותיו לתלמידיו כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים. מתוך שיעורי הגמרא שלימד כראש ישיבה יצא ספר על מסכתות יבמות וכתובות.

בשנת התשס"ט הקים מחדש את כולל רייסין, ופעל לשיקום ושיחזור בית הכנסת העתיק של הכולל בטבריה.[דרוש מקור]

בית הספר בית יעקב בעמנואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא תמך בהורים של בנות "המגמה החסידית" שסירבו לקיים את פסק הדין וליווה את אבותיהן לכלא.[3]

בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות: "אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה".[4]

עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם הרב עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב ישראל, בעבר רב הקהילה בחזון יחזקאל וכיום רב שכונת הגפן (B) בביתר עילית וחבר בד"צ אגודת ישראל. חתן הרב אברהם שטרנבוך, ראש ישיבת באבוב בלונדון.
  • בנו הרב משה, ראש ישיבת בית אברהם-סלונים, חתן הרב שמעון ברייש מציריך (בן הרב מרדכי יעקב, ה"חלקת יעקב").
  • שרה, אשת יהודה שטרנברג, מכותבי השיחות של סבו האדמו"ר רבי שלום נח ושל חותנו.
  • הרב ברוך, ראש כולל אמרי נועם בירושלים[דרושה הבהרה]. חתן רבי משולם וינברגר אב"ד טשאבע.
  • צביה, אשת הרב אורי ויסבלום, ראש ישיבת סלונים בביתר עילית
  • ברכה, אשת הרב גדליה ריזל, רבם של חסידי סלונים בקריית גת וראש כולל הלכה במקום.
  • שולמית, אשת הרב פנחס שלאף, ראש כולל של חסידי סלונים בביתר עילית.
  • הרב מאיר, חתן הרב אפרים הרשקוביץ, מנהל רוחני במוסדות נדבורנא בביתר עילית.
  • הרב מרדכי, חתן רבי נפתלי מבוסטון, מראשי ישיבת "דרכי תורה" לצעירים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]