ישכר לייב וינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישכר לייב וינברג מסלונים
האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים
האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים
פטירה כ"ח בניסן תרפ"ח
מקום מגורים סלונים
אדמו"ר סלונים
י"ט בשבט תרע"ו – כ"ח בניסן תרפ"ח
מקביל ל אברהם וינברג
רבי אברהם יהושע העשיל וינברג ←
קבר רבי ישכר לייב וינברג (מימין) לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון)

רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.

לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב לממלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאוד זה את זה. מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי ישכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.

יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.

נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח (1928). בנו רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". נכדו שמואל וינברג כיהן כראש העיר בני ברק.

חתנו רבי יוחנן מלובצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חתן רבי דוד וידנפלד מוורשה - חותנו של הבית ישראל מגור. ראה מצבתו