אברהם חולודנקו
אברהם חולודנקו (ה'תרל"א 1871 - ט' בסיוון ה'תש"ב 1942) היה פעיל ציוני ומחנך לשפה העברית במחוז קייב שבאוקראינה, ופעיל בברית הציונים הכלליים, בית "אהל שם" ובית הכנסת הגדול בתל אביב. חבר ועד אגודת "עונג שבת" יחד עם חיים נחמן ביאליק, וכן פעיל בהתאחדות יהודי רוסיה לפני קום המדינה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר סיטנקי במחוז קייב באימפריה הרוסית (אוקראינה של ימינו), ליעקב ולהינדה שהיו איכרים עניים. אמו מתה בשעת לידתו, ובעודו תינוק בן יומיים הועבר לעיירה איבנקיב לבית דודו. זה האחרון שכר לו מורים ומלמדים יהודיים מהטובים בעיירה. כבן למשפחה יהודית מסורתית, למד תנ"ך והצטיין בשפה העברית ובספרות יהודית וכללית כאחד. כישרונותיו כתלמיד חכם הגיעו לאוזני רב המקום, רבי מרדכי לויצקי, שלקח את הנער תחת חסותו ולימדו באופן פרטי.
בעקבות לימודיו הוסמך אברהם למורה, ואת עבודתו הציונית התחיל בעיירתו מיד אחרי הקונגרס הציוני הראשון (1897). הוא פעל רבות לקיום פעילות ציונית ולהקמת האגודה הציונית "ציון". האגודה מנתה תוך זמן קצר כ-150 חברים בנפת קייב. החסידים והאדוקים בעיר התנגדו לכל תמיכה בציונות המדינית, ולפיכך ניסו להביא דיבתו רעה לפני הרב מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול), שהגן על פעולותיו של חולודנקו, ובכך איפשר את המשך הפעילות הציונית.
חולודנקו נשא לאישה את רבקה רחל בתו של יהודה סלוצקי עמה יצא לקייב לעסוק בהוראה ובעסקנות ציונית, בעיקר בתחום התרבותי. לאחר הקונגרס הציוני השני, הקים בעיר את החדר המתוקן הראשון בו נלמדו תורה וגמרא אך גם השכלה כללית בשפה העברית. לאור הצלחת היוזמה בקרב הקהילה היהודית, הורחבה פעילות החדר המתוקן ללימודי ערב. לימודים אלה סייעו להתגבשות הציונות ותנועת העלייה בקייב. בין תלמידיו היו רחל ינאית בן-צבי, אשתו של נשיאה השני של מדינת ישראל יצחק בן-צבי. מפאת מחלה כרונית בגרונו נאלץ לעבור לעיסוק בתחום הדפוס וסידור כתבים עבריים.
בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הבולשביקית, נבחר חולודנקו לוועד הציוני הראשון בקייב. הוא רכש עם אחד מידידיו בית דפוס (שפטל מברדיצ'ב) אשר הועבר לעיר קייב והחליף את שמו ל"תחיה" כסימן לתחיית עם ישראל. בבית הדפוס של חולודנקו יצא לאור העיתון בשפת היידיש "דער טלגרף". בעת תחיית הפעילות העברית, מצבה של הקהילה היהודית הורע תחת השלטון הבולשביקי אשר אסר כל פעילות פוליטית. פעיליה של התנועה הציונית נאלצו לרדת למחתרת. כמחנך בשפה העברית ובקיא במורשת יהודית, הקים חולודנקו את בית הכנסת המחתרתי "כנסת ישראל" ובמסגרתו בית ספר להכשרת נוער לעבודה עברית טרם עלייה לארץ ישראל.
חולודנקו נאסר עם יתר חבריו לעשייה הציונית בשנת 1920. הוא הצליח להשתחרר מכלאו ולהקדים את עלייתו לארץ ישראל בלוויית משפחתו (שני בניו הבכורים, רופאים במקצועם, יצחק ואהרן). עם הגעתו לעיר תל אביב הקים עם חברו, אברהם גוטמן, בית דפוס בקרבת גימנסיה "הרצליה" בתל אביב (ברחוב הרצל 4) אשר נתנה לבית הדפוס את שמו. עשייתו בתחום התרבות והספר הייתה לו למקור עשייה ציבורית במסגרת "ברית הציונים הכלליים" ו"קרן היסוד" במטרה לקדם את מטרות "המחנה האזרחי" ביישוב. כמו כן, היה חבר פעיל בוועד בית הכנסת הגדול לו תרם בערוב ימיו את רוב כספו. היה פעיל בברית ראשונים. הקים את ביתו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב.
חברותו עם המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר נרקמה בתחום תחיית השפה העברית, שימשה קרקע פורייה להקמת אגודת "עונג שבת". אברהם חולודנקו היה חבר ועד "התאחדות יהודי רוסיה", החברה החדשה "ירושלים", ובוועד אוהלים וצריפים בתל אביב. בכך תרם לעזרה לנזקקי העיר וזכויותיהם. הוא נמנה עם המחנה האזרחי והאמין כי יוזמה פרטית אינה נוגדת את הרעיון הציוני.
אברהם חולודנקו נפטר ב"אהל שם" בט' בסיוון תש"ב (26 במאי 1942) במהלך אספה של "ברית הציונים הכלליים" למען החינוך הכללי. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק חולודנקו רופא בצבא האדום אשר נפל במלחמת האזרחים ברוסיה.
- אהרן חולודנקו (חלד), רופא בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת קייב. פעיל ציבור ציוני בתקופת המנדט והקמת מדינת ישראל ומבכירי קופת חולים עממית באזור השרון (מגדיאל) ובתל אביב. נישא ליהודית חולודנקו (חלד), פעילה חברתית ציונית הפעלה בוועד החינוך של תל אביב ובהתאחדות לשוויון נשים. בתם של הזוג, תמרה נישאה לעיתונאי ואיש התקשורת נחמיה בן אברהם ובנם עו"ד אמנון חלד מראשוני המשפטנים במדינת ישראל (בוגר מחזור ראשון בפקולטה למשפטים בגבעת רם, האוניברסיטה העברית בירושלים) ועורך אחראי של עיתון "חדשות הספורט". זה נשא לאישה את תמר לבית מרדכי אמיתי (תעשיין וסוחר משאבות), בת דודתם של צבי דינשטיין ויורם דינשטיין.
- נינה (פנינה) חולודנקו נישאה לשמואל כץ, עובד במשביר (בנו גדעון כץ 1930-2014 היה עובד בכיר בחברת החשמל), ממקימי קיבוץ אפעל וחבר תנועת העבודה.
- אליהו חולודנקו נגן פסנתר, מוזיקולוג ופרופסור למוזיקה בפריז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד תדהר (עורך), "אברהם חולודנקו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1192