אברהם בן דוד יצחקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העתק הכתב שעל גבי מצבתו של ר' אברהם יצחקי

ר' אברהם בן דוד יצחקי (1661, תכ"א - 1729, י"ג בסיוון תפ"ט) היה הראשון לציון בשנים 1715 - 1722.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1661 בירושלים (יש הסוברים שנולד בחברון). אביו ר' דוד יצחקי היה רבה הראשי של ירושלים, וסבו מצד אמו היה ר' אברהם אזולאי. בנעוריו למד בישיבות ירושלים בהם ישיבת בית יעקב פירירא. והיה תלמידם של ר' משה גלנטי (השני) ור' ישראל יעקב חגיז, וכן למד את חכמת הקבלה עם סבו, ר' אברהם אזולאי. בין חבריו ללימודים היו ר' חזקיה די סילוה ור' משה חיון. חותנו הוא הרב אברהם ישראל זאבי רבה של חברון שהיה גם בן דודו ומחותנו.

בבגרותו מונה לעמוד בראש ישיבה בירושלים. בין תלמידיו נמנים, ר' יצחק הכהן רפפורט, ר' משה חגיז, ר' יצחק זרחיה אזולאי ור' משה ישראל. בשנת תס"ח (1709), כאשר מצבם הכלכלי של יהודי ירושלים התדרדר, יצא כשד"ר לשליחות בין הקהילות היהודיות באזור טורקיה, איטליה והולנד. באותה שנה הוציא מכתב גינוי נגד תומך השבתאות נחמיה חיון. הוא ניצל את נסיעותיו בין הקהילות השונות לא רק כדי לגייס תרומות עבור היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא גם כדי להאבק בגילויים המתחדשים של התנועה השבתאית. באיזמיר בשנת ת"ע אף שכנע את הקהילה המקומית לשרוף את ספריהם של השבתאים ולהוקיעם. בסלוניקי בשנת תש"א (1711) עשה תעמולה רבה כדי לשכנע את הקהילה להוקיע את נחמיה חיון. ר' יעקב עמדין (היעב"ץ), מתנגד שבתאות ידוע, התלהב מאישיותו של ר' אברהם לאחר שפגש בו באמסטרדם ותיאר אותו כ"איש דגול, גדול בתורה ובחכמה, משכמו ומעלה גדולה מכל העם."

בשנת תע"ו שב לירושלים וחזר ללמד תורה. בין תלמידיו נמנו ר' משה חגיז, חתנו, ר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א) ועוד. הוא חיבר מספר חיבורים הלכתיים, ביניהם נדפס ספר השו"ת הגדול שלו "זרע אברהם". מתוך כתביו שנותרו בכתב יד כלולים חיבור גדול על הרמב"ם, על הלכות גיטין וכן חידושים על השולחן הערוך.

בשנת 1715 נבחר לכהן בתור הראשון לציון, תפקיד בו כיהן 7 שנים עד פרישתו בשנת תפ"ב (1722). הוא נפטר בירושלים בי"ג בסיוון תפ"ט (1729), ונקבר בהר הזיתים בחצר קבר זכריה. הרב יצחקי היה הראשון שנקבר בחלקה זו[1], שם נותר עד שבשנת 1960 הוסרו כל הקברים והמצבות מחלקה זו בידי משלחת ארכאולוגית בריטית-ירדנית.[2]

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב חיבור גדול על הרמב"ם וכן חיבורים על יורה דעה, מסכת גיטין, וספרי שאלות ותשובות אך חיבורים אלו לא הודפסו.

ספר השו"ת שלו, זרע אברהם, הודפס בשני חלקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם הגדולים, בערכו
  2. ^ תיעוד של המצבות כפי שהיו בראשית המאה ה-20 ניתן למצוא בחוברת ד' מסדרת "חלקת מחוקק" של אשר ליב בריסק (עותק מקוון באתר Hebrewbooks)