אגאתרכידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגאתרכידס
Ἀγαθαρχίδης
לידה המאה ה-2 לפנה"ס
פטירה המאה ה-2 לפנה"ס או המאה ה-1 לפנה"ס
ענף מדעי היסטוריה, גאוגרפיה
ארצות מגורים יוון
תרומות עיקריות
גאוגרפיה של אזור הים האדום

אגאתרכידסיוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס. כיום מוכרים בעיקר ספריו של אגאתרכידס "אודות הים האריתראי" (הים האדום), שבהם הוא מתאר את הגאוגרפיה, הפאונה והאנתרופולוגיה של אזור זה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגאתרכידס נולד כנראה בקנידוס (כיום בטורקיה), שהייתה אז עיר יוונית. הוא שימש בתפקידים שונים בחצר המלוכה של בית תלמי באלכסנדריה. בצעירותו, אגאתרכידס היה עוזרו של קינאוס, אדם בעל מעמד רם בבית המלוכה. מאוחר יותר הוא הועסק כמזכיר בידי הרקלידס למברוס. ניתן לתארך תקופה זו למלכותו של תלמי השישי (פילומטור), אשר הסתיימה בשנת 145 לפנה"ס.

ספריו אודות הים האדום נכתבו בגוף ראשון, ומהם ניתן ללמוד כי אגאתרכידס נטל חלק במערכה צבאית בדרום מצרים. בתקופה זו היה לו תפקיד חשוב בבית המלוכה, ומשערים שהוא ליווה את אחד מבניו של תלמי השמיני בקרבות אלו. למרות שאין פרטים נוספים על חייו, נראה שהוא מת בסוף המאה ה-2 לפנה"ס.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית כתביו של אגאתרכידס לא שרדו. פוטיוס מוסר שבנוסף לחיבור "אודות הים האריתראי" בחמישה כרכים, שבו סקר את הארצות סביב הים האדום, אגאתרכידס כתב חיבור "אודות אסיה" בעשרה כרכים, שבו סקר את קורות הדיאדוכים, וחיבור "אודות אירופה" בארבעים ותשעה כרכים, שבו סקר את תולדות יוון, ככל הנראה משנת 323 לפנה"ס ועד נפילת מוקדון. אתנאיוס מצטט מתוך חיבור בשם "היסטוריה של אירופה", שהוא כנראה אותו חיבור שעליו מדבר פוטיוס.[1] מספרים אלו שרדו קטעים בודדים.

בחיבור "אודות הים האריתראי" שאותו השלים אגאתרכידס כנראה בשנת 113 לפנה"ס, לאחר חזרתו מהמסע, הוא מתאר באריכות את הגאוגרפיה, הפאונה והאנתרופולוגיה של אזור קרן אפריקה. אגאתרכידס כתב ביוונית אטית, ועל פי פוטיוס סגנון כתיבתו היה דומה לזה של תוקידידס.

אגאתרכידס מתייחס בספריו למקור השם אריתראה, והוא מתאר את אורחות החיים של תושבי המקום. בין החיות שאותן הוא מזכיר ניתן לציין את הפיל, הג'ירף והקרנף. כמו כן, אגאתרכידס היה הראשון שגילה את הנמטודה אשר גורמת למחלת הדרקונקוליאסיס ("מחלת התולעת הגינאנית"), והראשון שהבין את הסיבה להצפות הנילוס.

בין הרבים שציטטו את אגאתרכידס בספריהם ניתן להזכיר את דיודורוס מסיציליה, סטראבון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו. יוספוס מציין שאגאתרכידס "חיבר ספר על מעשי היורשים" (הדיאדוכים), אולם זה לא היה שמו של חיבורו ההיסטורי, מאחר שההיסטוריה של הדיאדוכים הייתה רק חלק מיצירתו ההיסטורית הגדולה.[2]

כיום, אחד המכתשים על הירח קרוי על שמו של אגאתרכידס.

אגאתרכידס על היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגאתרכידס היה הראשון מהסופרים ההלניסטיים שציינו את היום השביעי של היהודים כיום מנוחה.[3] יוסף בן מתתיהו ציטט את אגאתרכידס לועג לדבקותם של היהודים במנהגים עתיקים:

"אלה הנקראים בשם יהודים היושבים בעיר חזקה ובצורה מכל הערים, אשר קראו לה בני המקום בשם ירושלים רגילים לנוח ביום השביעי ואינם חוגרים חרב ביום הזה ואינם עובדים את אדמתם ואינם עושים בו כל מלאכה, רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים (כל היום) עד בוא הערב. וכאשר בא בשערי העיר הזאת תלמי בן לגוס עם חילו, ויושביה שמרו את חוקי ההבל אשר להם תחת לשמור על עירם נפלה נחלת אבותיהם בידי אדון קשה, וככה נגלתה ערות חוקיהם, כי נמצא בהם מנהג רע. והנה המעשה הזה למד את הכל – מלבד אותם עצמם – לעזוב דברי חלומות כאלה, ואת אמונת ההבל בחוקי מורשה, לעת אשר ישפט שכל האדם כי אין בהם כדי להחזיק מעמד בשעת פרענות".[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגאתרכידס, "היסטוריה של אירופה", ספר שישה עשר. מצוטט בתוך: אתנאיוס, "משתה החכמים", ספר שנים עשר, 74.
  2. ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XVI. Agatharchides of Cnidus, p. 108
  3. ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XVI. Agatharchides of Cnidus, p. 105
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, סוף פרק כב; גרסה קצרה יותר מצוטטת גם בקדמוניות היהודים, ספר 12, פרק א, סעיפים 6-5.