רשם האגודות השיתופיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשם האגודות השיתופיות הוא יחידה במשרד הכלכלה והתעשייה שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומן ופעולתן של אגודות שיתופיות במדינת ישראל. רשם האגודות החל לפעול עוד בתקופת המנדט הבריטי מכוח פקודת האגודות השיתופיות ויש לו סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות נרחבות. לצווים המוצאים על ידי הרשם במסגרת הסמכות השיפוטית שלו, תוקף של צווי בית משפט מחוזי[1]. עתירה לבג"ץ בשנת 2006 אשררה את הסמכויות השיפוטיות של הרשם (בג"ץ 11361/05)[2]. מסיבות היסטוריות ופוליטיות "רשם האגודות השיתופיות" לא היה יחידה במשרד המשפטים כמו שאר הרשמים (רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות) אלא יחידה במשרד העבודה, אחר כך במשרד החקלאות ובשנות ה-2000 עבר למשרד הכלכלה והתעשייה. והוא לא נכלל במסגרת יצירת רשות התאגידים בשנת 2006, בו אוחדו כל יחידות הרשמים לרשות אחת[3].

סמכויות הרשם חלות על כל האגודות השיתופיות הפועלות בישראל כולל: קיבוצים, מושבים ותאגידיים כלכליים דוגמת קו-אופ ישראל, תנובה, אגד וגרנות (אם כי רבים מהאגודות השיתופיות שפעלו בישראל פורקו או הפכו לחברות בע"מ)[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשם האגודות השיתופיות הוקם בשנת 1933 בשם "Registrar of co-operative societies" על פי פקודת האגודות השיתופיות שחוקקה אז. הפקודה קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. הפקודה ומשרד הרשם הוקמו על פי מודל הקואופרטיב הבריטי ("Cooperative Societies")[5]. משרד רשם האגודות השיתופיות הוקם ברוב מושבות האימפריה הבריטית[6].

בשנת 1937 פעלו 1,006 אגודות שיתופיות בארץ ישראל, מתוכן 871 היו בבעלות יהודית[7]. רשם האגודות השיתופיות היה פקיד בריטי, אך רבים מהעובדים במחלקה היו יהודים[8]. עם הקמת מדינת ישראל פעלו 1,500 אגודות שיתופיות, רשם האגודות השיתופיות המשיך לפעול, ופקודת האגודות השיתופיות נשארה בתוקף. הרשם היה מחלקה בתוך משרד העבודה[9].

בשנת 1958 פעלו בישראל כבר 2,500 אגודות שיתופיות ונוסחה הצעת חוק חדשה לאגודות השיתופיות[10]. אם כי הליכי החקיקה נמשכו מספר שנים וחקיקת החוק החדש לא הושלמה[11].

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה הוקמו עשרות אגודות שיתופיות גם בסקטור הערבי והדרוזי[12]. לאחר מלחמת ששת הימים, מונה בספטמבר 1967, סגן הרשם לממונה על האגודות השיתופיות בשטחים המוחזקים במסגרת הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה[13]. לאחר סיפוח מזרח ירושלים קיבל הרשם אחריות גם על 37 אגודות שיתופיות שהיו רשומות באותה עת במזרח ירושלים[14].

בינואר 1968 הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, וניתנה לו הסמכות למנות ועד ממונה על אגודות שיתופיות, כאשר הוועד הקיים מזניח את ענייני האגודה[15].

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 רשם האגודות השיתופיות היה אחראי גם על עשרות אגודות אשראי שפעלו בישראל (והיו ידועות בשם אגודות "הלוואה וחיסכון")[16]. בעקבות משבר האינפלציה בישראל רוב אגודות האשראי נסגרו או נקנו על ידי הבנקים תוך שנים ספורות.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, בעקבות משבר חובות המושבים והקיבוצים החל רשם האגודות השיתופיות להיות מעורב באישור לשינויים המבניים בקיבוצים (שינוים לקיבוצים מתחדשים, יישובים קהילתיים או מושבים)[17], פירוק מושבים והפיכתם ליישובים קהילתיים[18]. כל זאת תוך ניסיון שהשינוי לא יפגע בזכויות סוציאליות של החברים החלשים[19].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו הנהלות האגודות השיתופיות והקואופרטיבים הגדולים במשק לבצע מהלכים של הפיכה לחברות, במקרים רבים תוך מכירת נכסי האגודות לבעלי הון[20]. מתוקף תפקידו היה הרשם מעורב בעשרות משפטים בין הנהלות לבין חברי האגודות שביקשו לשמור את זכויות החברים. בין השאר היה מעורב במכירה או פירוק של, נכסי חברת העובדים[21], קו-אופ צפון[22], קו-אופ הריבוע הכחול[23], קואפרטיב דן לתחבורה ציבורית[24] ומכירת יקבי כרמל (ופירוק אגודת הכורמים שהחזיקה בהם)[25].

בשנת 1997 הציע משרד האוצר תוכנית לאיחוד רשם העמותות ורשם האגודות השיתופיות עם רשם החברות, אך הדבר לא בוצע[26].

בשנת 2001 ניסה, ללא הצלחה, שר העבודה והרווחה רענן כהן לקדם הצעת חוק חילופי לפקודת האגודות השיתופיות המנדטורית, בשם "חוק האיגוד השיתופי החדש"[27]. הצעת החוק כללה קיצוץ בסמכויות רשם האגודות[28].

בשנת 2006, אישר רשם האגודות השיתופיות, לאחר מאבק ממושך[29], את הפכיתה של תנובה מאגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים לחברה בע"מ ולמוכרה למשקיעים פרטיים[30].

בשנת 2013, פרש עורך דין אורי זליגמן מתפקידו כרשם האגודות השיתופיות לאחר 25 שנים[31]. במקמו מונה עורך דין מירון הכהן[32]. מירון הכהן פרש בתחילת 2019 אולם בעקבות ההמשבר הפוליטי בישראל לא מונה לו מחליף[33].

תפקידיו של רשם האגודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפקח על אגודות שיתופיות במדינת ישראל, משלב רישום האגודה, ניהולה התקין, ופירוק האגודה, כולל:

  • רישום אגודות
  • אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה
  • סיווג אגודות שיתופיות
  • פיקוח על אגודות שיתופיות
  • עריכת חקירה ובדיקה באגודות
  • עדכון פנקס החברים
  • מינוי ועד ממונה
  • הטלת עיקול זמני על נכסים
  • הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה
  • בדיקת פנקסי האגודה
  • טיפול בהפיכת אגודה לחברה
  • אישור מיזוג אגודות שיתופיות
  • פירוק אגודות
  • הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין
  • יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה)
  • רישום שיעבודים
  • ביטול רישום האגודה

רשמי האגודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי ביקורת על תפקוד הרשם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש המחוזי קובע שאין לו סמכות לבטל פסקי בוררות של רשם האגודות, באתר גלובס, 20 במאי 1997
  2. ^ נועם שרביט, ‏בג"ץ: רשם האגודות השיתופיות מוסמך לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, באתר גלובס, 11 באפריל 2006
  3. ^ נועם שרביט, ‏הממשלה אישרה הקמת רשות תאגידים שתאחד את פעילות הרשמים הפועלים במשרד המשפטים, באתר גלובס, 13 במרץ 2006
  4. ^ דוד חיון, ‏החוקר המיוחד מטעם רשם האגודות: ייתכן שהפיכת אגד לחברה לא תאושר, באתר גלובס, 19 במאי 1999
    דוד חיון, ‏מהפך בתקנון האגודות השיתופיות בתשלובת גרנות: יאפשר חלוקת רווחים ע"פ בעלות, באתר גלובס, 8 באוגוסט 1999
    זיו קריסטל, ‏מכה לרפתנים: רשם האגודות השיתופיות קבע שמניות תנובה שייכות למושבים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2006
    חן מענית, ‏היום שאחרי קריסת קואופ: בעלי הזכויות באגודה השיתופית בתחתית סולם הנושים, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2018
  5. ^ פקודת האגודות השיתופיות - מס' 50 לש' 1933
  6. ^ דרוג חדש במשכורת פקידי הממשלה מדרגה א', הארץ, 2 בנובמבר 1946
  7. ^ הדין וחשבון של רשם רשם האגודות השיתופיות בארץ ישראל, דבר, 31 בינואר 1939
  8. ^ מר נייטן נפרד מהקואפרטיבים היהודים, דבר, 10 בספטמבר 1944
  9. ^ האגודות השיתופיות בישראל - דגם לאגודות שיתופיות בעולם, שערים, 3 ביוני 1959
  10. ^ הושלמה הצעת החוק לאגודות השיתופיות, על המשמר, 25 באוגוסט 1958
    הושלם "חוק האגודות השיתופיות", למרחב, 25 באוגוסט 1958
  11. ^ רשם האגודות השיתופיות: הרבה סעיפים נמחקו מהצעת חוק הקואפרטיבים, הבוקר, 20 במרץ 1964
  12. ^ 141 אגודות שיתופיות בסקטור הערבי והדרוזי, דבר, 2 בדצמבר 1970
  13. ^ גדעון וייגרט, התנועה השיתופית בשטחים המוחזקים, על המשמר, 20 בספטמבר 1967
  14. ^ 37 אגודות שיתופיות ממזרח ירושלים, על המשמר, 9 בינואר 1968
  15. ^ הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, למרחב, 23 בינואר 1968
  16. ^ אגודות לאשראי ייאלצו לשלם לעוזבים בהצמדה, מעריב, 9 בספטמבר 1976
    שרגא מקל, מונו חוקרים בתלונה נגד "הלוואה וחסכון ירושלים", מעריב, 1 בפברואר 1977
    "הלוואה וחסכון בחיפה" החליט לבטל התלות בברית פיקוח, למרחב, 14 בדצמבר 1969
  17. ^ עמירם כהן, רשם האגודות: 120 קיבוצים הופרטו ללא האישורים הנדרשים בחוק, באתר הארץ, 6 באפריל 2009
    עמירם כהן, רשם האגודות השיתופיות זליגמן מתנגד להמלצה לאפשר הפיכת קיבוצים למושבים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2006
    דוד בן שבת, מדוע ובעבור מי הומצא ה"המרחב הכפרי"?, באתר "העוקץ", 8 בנובמבר 2020
  18. ^ בן-ציון ציטריןרשם האגודות החליט לבדוק את מעמדם החוקי של בני דור ההמשך במושבים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2001
  19. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏רשם האגודות: "שום הסדר לא יוכל להניח את הדעת לגבי יותר מ-50% מהקיבוצים", באתר גלובס, 29 בדצמבר 1999
  20. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏סבך קואופרטיבי, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
  21. ^ מיכל רוה, ‏רשם האגודות מנע שינוי בתקנון שמאפשר לחב' העובדים למכור את כל נכסיה בעת פירוק, באתר גלובס, 20 במרץ 1997
  22. ^ אליסה אודנהיימר, חברי קו-אופ צפון יוכלו לפדות את מניותיהם בשוויין הריאלי, באתר הארץ, 23 ביולי 2002
  23. ^ מאת יואב יצחק, ‏אפשרות למאבק שליטה בקו-אופ בן-יאיר יחקור מיהם בעלי הזכויות, באתר גלובס, 19 באפריל 1998
    שמואל דקלו, ‏רשם האגודות: לדחות על הסף העתירה בעניין מניות קו-אופ הריבוע הכחול, באתר גלובס, 28 ביולי 1999
  24. ^ מיכל רוה, ‏רשם האגודות השיתופיות אישר בשינויים את התוכנית להפיכת קואופרטיב דן לחברה, באתר גלובס, 27 בפברואר 2002
  25. ^ גלי ברגר, כורמי יקבי כרמל: "תחת עיניו של רשם האגודות קורים דברים מוזרים ביותר", באתר הארץ, 15 בינואר 2007
    ורד שרון-ריבלין, ‏כרמל מזרחי הקימה חברה פרטית לקראת הנפקה בבורסה, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2004
    שלומית צור, ‏יקבי כרמל מוכרת את חלקה בקרקע ברחוב סלמה בדרום תל אביב ב-110 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2016
  26. ^ הדס מגן, ‏האוצר מציע: רשם העמותות ורשם האגודות השיתופיות יאוחדו עם רשם החברות, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  27. ^ צבי לביא וסטלה קורין-ליבר, ‏רענן כהן כבשר תותחים?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2001
  28. ^ בן-ציון ציטריןהצעת חוק של השר כהן מקצצת בסמכויות רשם האגודות, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2001
  29. ^ עמירם כהן, מתנגדי ההפרטה בתנובה: החלטת הרשם לא למנות חוקר לאגודה - חד צדדית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2006
    הדס מנור, ‏ניצחון למנכ"ל תנובה: רשם האגודות השיתופיות לא יעצור את מכירת החברה, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2006
    עמירם כהן, רשם האגודות השיתופיות: "פגם מהותי" בעסקת תנובה; שווי המניות צנח ב-370 מיליון שקל, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2007
  30. ^ יצחק דנון, ‏רשם האגודות השיתופיות אישר את עסקת מכירת השליטה בתנובה לקרן אייפקס, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2007
  31. ^ עמירם כהן, אחרי 25 שנים: רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן יפרוש מתפקידו, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2012
  32. ^ אורה קורן, עמירם כהן, בכיר לשעבר מהקרן החדשה מונה לרשם האגודות השיתופיות, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2012
  33. ^ סטלה קורין ליבר, ‏כולם רוצים להיות רשם האגודות השיתופיות, אז למה הוועדה לא בחרה עדיין אף מועמד, באתר גלובס, 4 בפברואר 2019
    הישג לתנועה הקיבוצית ולתנועת המושבים: ההליך לאיתור מועמדים למשרת רשם האגודות השיתופיות הוקפא, באתר התנועה הקיבוצית, 5 במאי 2020
  34. ^ אברהם סבקרסקי, לייב גרפונקל - איש ליטא, דבר, 15 בספטמבר 1976
  35. ^ רשם האגודות שלח התנצלות, הארץ, 1 באוקטובר 1962
  36. ^ אדי גל, עתי"ם, קשיים בשלושה מושבים בצפון, חדשות, 1 באפריל 1987