אדיסו מאסלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדיסו מאסלה
አዲሱ መሰለ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 ביוני 1961 (בן 62)
גונדר, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה, עם אחד
חבר הכנסת
17 ביוני 19967 ביוני 1999
(3 שנים)
כנסות 14
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדיסו מסלהאמהרית: አዲሱ መሰለ; נולד ב־16 ביוני 1961), הוא פוליטיקאי ישראלי וחבר הכנסת בכנסת ה-14 מטעם מפלגת העבודה ומפלגת עם אחד, וחבר הכנסת הראשון יוצא אתיופיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדיסו מסלה נולד בכפר במחוז בגמדר שבאתיופיה. בזמן פרוץ מלחמת האזרחים האתיופית היה חבר בארגון המורדים המרקסיסטי יחאפה. לאחר שהדרג החל לפעול כנגד הארגון ולרדוף את חבריו, מסאלה ברח לסודאן והגיע לישראל בשנת 1980. בישראל עבר את הגיור לחומרא שדרשה הרבנות מעולי ביתא ישראל בזמנו. מסאלה עבד במסגרת הסוכנות היהודית בקרב בני קהילתו.[1]

רכש השכלה גבוהה באוניברסיטת בר-אילן, ובמקצועו הוא עובד סוציאלי קהילתי.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאסלה פעיל למען עלייתם של יהודי אתיופיה, מכהן כיו"ר ארגון הגג של עולי אתיופיה, חבר הנהלת המועצה הציבורית לקליטת עלייה, חבר הנהלה בהלצין (מרכז למורשת יהדות אתיופיה), חבר הנהלת מרכז ההיגוי לחינוך ילדי אתיופיה, חבר הנהלת מרכז ההתנדבות בישראל, וחבר הנהלת הפדרציה הספרדית בישראל.

בשנת 1996 היה מאסלה מראשי המאבק נגד מגן דוד אדום בפרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996, נבחר מאסלה לרשימה כנציג העולים, בגלל פיצול במחנה העולים מברית המועצות, בניגוד לעמדת שמעון פרס וראשי המפלגה, שהעדיפו נציג מן העולים מברית המועצות כדי למשוך קולות של עולים אלו. בעקבות זאת, שוריין מקום נוסף ברשימה לכנסת ה-14 לסופה לנדבר.

בשנת 1997 עתר חבר הכנסת מאסלה לבג"ץ כנגד הענקת פרס ישראל לשמואל שניצר, בעקבות מאמר בוטה שלו נגד העלאת בני הפלאשמורה לישראל, ובהסתמך על ביקורת חריפה שמתח בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות על מאמרו של שניצר.[2] בג"ץ קיבל את העתירה ובדיון חוזר החליטה ועדת הפרס לא להעניקו למר שניצר. חבר הכנסת מסאלה שימש כחבר בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת העבודה והרווחה, וכממלא-מקום בוועדת הכספים של הכנסת.

בבחירות הפנימיות בעבודה ב־1999, לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה לא נבחר מאסלה במשבצת העולים והוא טען בעקבות תחקיר של נחום שחף שהבחירות זויפו במגזר הדרוזי, ובעיקר במחשב הספירה המרכזי.[3] במחאה על אי הסדרים בבחירות הוא תקף בחריפות את אהוד ברק במרכז העבודה, אך לא זכה למקום ברשימה. בעקבות זאת, הוא פרש ממפלגת העבודה והקים יחד עם עמיר פרץ ורפיק חאג'-יחיא את סיעת עם אחד. מאסלה שובץ במקום הרביעי ברשימת עם אחד בבחירות לכנסת ולא הצליח להיבחר לכנסת ה-15.

במאי 2015, לאחר הפגנות הקהילה האתיופית, התראיין מאסלה לחדשות 2 והסביר כי חי על קו ישראל - אתיופיה במסגרת עבודה והיה נשאר במידה והיו הצעות להשתלב במגזר הפרטי לאחר שסיים את הקריירה הפוליטית שלו. אשתו ושלוש בנותיו מתגוררות בישראל.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Teshome G. Wagaw, For our soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, ISBN 0814324584, p. 125 - 126
  2. ^ הפלאשמורה, אתר הכנסת; בג"ץ 2205/97 ח"כ אדיסו מאסלה נ' שר החינוך והתרבות ושמואל שניצר (24 אפריל 1997)
  3. ^ לתחקירו של נחום שחף
  4. ^ יוסי מזרחי, ‏הח"כ האתיופי הראשון שהתייאש ועזב: "כלום לא השתנה", באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2015