מועצת העיתונות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מועצת העיתונות)
מועצת העיתונות בישראל
לוגו מועצת העיתונות בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיאה דליה דורנר
מנכ"ל מוטי רוזנבלום
תאריך הקמה 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moaza.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.

הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.

הנשיאה הנוכחית של המועצה היא שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר והמנכ"ל הוא מוטי רוזנבלום. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.

במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה[1] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".

מטרות מועצת העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
  • הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
  • שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
  • קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
  • נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.

מבנה ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות המועצה הם:

  • המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים. מאז הקמת הארגון, במטרה לשמור על איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים, נקבעה חלוקה פנימית של חברי המועצה, לפיה 40% מהחברים יהיו נציגי ציבור, 30% יהיו נציגי העיתונאים ו-30% נציגי מו"לים. עם זאת, בעשור השני של המאה-21 ישנה מחלוקת במליאה עד כמה האיזון נשמר בפועל[2][3].
  • הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
  • הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא. משנת 2006 מכהנת שופט בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, כנשיאת המועצה.
  • בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.

כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.

נשיאי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, משמשת כנשיאת מועצת העיתונות, זאת לאחר שלוש שנים שבהן תפקדה המועצה ללא נשיא, בשל אי היכולת של שלושת מרכיבי המועצה להגיע להסכמה באשר לזהות הנשיא. המשנה לנשיאת המועצה היא עו"ד ארנה לין.

מניין שם דיוקן תקופת כהונה הערה
1 זאב שרף Zeev Sherf.jpg 1965-1963
2 יצחק אולשן Yitzhak Olshan22.jpg 1972-1965
3 יהושע רוטנשטרייך 1988-1974
4 יצחק זמיר Yitzhak Zamir2012-1.jpg 1988 - 1991
5 חיים צדוק Haim Yosef Zadok.jpg 1998-1993
6 מרדכי קרמניצר Motta110x165.jpg 20002003
7 דליה דורנר DalyaDorner2010.JPG 2006 - 28 בפברואר 2021 (צפי)

מנכ"לי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיולי 2016 מכהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה[4].

בית הדין לאתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.

לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.

בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.

הגופים החברים במועצת העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:

שם הגוף סמליל סוג שנת הצטרפות למועצה
הארץ Haaretz.svg עיתון עם הקמתה
ישראל היום Israel Hayom.svg עיתון
תאגיד השידור הישראלי, "כאן" Kan logo full text.svg טלוויזיה ורדיו
חדשות 2 Ch12news il.svg טלוויזיה
גלי צה"ל GaltzLogo.svg רדיו
משפחה Mishpaha.jpg עיתון
בשבע Bsheva.svg עיתון
חרדים 10 אתר אינטרנט
רדיו א-שאמס לוגו רדיו א-שמס.png רדיו
עניין מרכזי
כאן ישראל 2019
מגפון ניוז לוגו מגפון.jpg אתר אינטרנט 2019
שקוף Shakuf - Logo.png אתר אינטרנט 2019
המקום הכי חם בגיהנום Hottest Place in Hell logo.svg אתר אינטרנט 2019
ארגון העיתונאים בישראל
לוגו ארגון העיתונאים.png
ארגון עובדים יולי 2012
אגודת העיתונאים ירושלים אגודת העיתונאים ירושלים.png עם הקמתה
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית 2019

בעקבות ניסיון כושל לבצע שינוי באופן ההתנהלות של המועצה[5] וחילוקי דעות לגבי המשך פעילותה, החליטה הנהלת גלובס ב-15/12/2020 לפרוש מחברותה המועצה[6].

החלטות עקרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
  • בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
  • בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
  • בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
  • באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[7].
  • בדצמבר 2020 דחתה המועצה הצעת החלטה לשינוי באופן פעילותה[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים חיצוניים של גופים החברים במועצה ללא ערך בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]