על גבעות שייח' אבריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אדמה אדמתי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על גבעות שייח' אבריק

אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

הבית הראשון בשיר

עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק, הידוע גם במילותיו הראשונות: אדמה-אדמתי, הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי אלכסנדר פן, שהלחין מרדכי זעירא, ושנכתב ב-1941, ליום השנה השלישי להירצחו של השומר אלכסנדר זייד בשייח' אבריק ביולי 1938.

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב בהמשך לבקשתה של ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר זייד, לכבוד טקס הסרת הלוט מפסלו של אלכסנדר זייד, שפיסל דוד פולוס בשייח' אבריק בשנת 1941.

גם שנתיים לפני כתיבת השיר "על גבעות שייח' אבריק", שיתפו פעולה אלכסנדר פן ומרדכי זעירא[1] וכתבו את "השיר של זייד", במלאת שנה להירצחו של אלכסנדר זייד. ציפורה זייד, שלחה אז את בנם הבכור גיורא ואת בת אחותה למשורר אלכסנדר פן, להאיץ בו שיכתוב את השיר שהבטיח לכתוב לאזכרה.[2] השיר פורסם ב-27 ביוני 1939 בעיתון "דבר".[3]

על פי עדותה של שרה זעירא, אשתו של מרדכי זעירא, הגיעה ציפורה זייד משייח אבריק לתל אביב לאלכסנדר פן ולמרדכי זעירא, וביקשה מהם שייכתב שיר בלחן במקצב דבקה, אחרת משימת חייה לא תושלם. בתור שי נתנה למשורר ולמלחין פירות, ולפעמים עוגה שאפתה.[4]

על קברו של אלכסנדר פן בבית הקברות קריית שאול נכתבו המילים "אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי", השורה הראשונה מתוך השיר.

מנגינת השיר, בקצב הדבקה, מהווה בסיס למספר ריקודי עם. השיר פורסם במספר ספרים, ביניהם הספר "אדמה אדמתי: מבחר שירי ארץ-ישראל", בהוצאת ספרית הפועלים, 1985.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה על הביוגרפיה של אלכסנדר פן כותבת חגית הלפרין[5]:

"מהשיר עולה דמותו של זייד שנרצח בידי פורעים ערבים ביום 10.7.38 על אדמת המולדת שכה אהב. פן מתאר את זייד, שבחר לחיות בשיח'-אברייק חיי עמל, אך לא פחות מזייד - מתאר פן גם את עצמו, את אותו צד שכיסה בעקבות המפנה האידאולוגי. בצד זה בא לידי ביטוי הקשר הפיסי של פן לארץ, קשר אירוטי כמעט, החיפוש אחר הציונות האמיתית, הנלהבת, הכנה, המצרפת מעשה לאמירה" (עמ' 126).

מתן חרמוני כותב על כך במאמרו:

"קריאה מעט פחות מיתממת בשיר הזה - שהבית הפותח אותו הוא "אדמה אדמתי/ רחומה עד מותי/ רוח רב חרבוניך הרתיח/ ארשתיך לי בדם/ שאדם ונדם/ על גבעות שיח'-אברייק וחרתיה - תגלה את הדיסוננס שנוצר בין פתיחת השיר ("אדמה אדמתי") וסופו ("על גבעות שיח אבריק וחרתיה"), כלומר שמם הערבי של המקומות שמרכיבים את אותה "אדמה אדמתי". מה שנוצר מתוקף קריאה שכזו הוא מעין "שיר מתהפך", שבמקום לקדש את מיתוס השומר על הסוס, אלכסנדר זייד, בא לנתץ אותו, או לפחות לרמז על האפשרות הזאת. אלא שהאפשרות הזו כלל לא קיימת אצל הלפרין: גבעות שייח-אברק וחרתייה של פן דינן ב"צבע החיים" כדין בית אלפא ונהלל של אלתרמן. המרקסיזם של פן והבחירה במק"י ערב הקמת מדינת ישראל היו "ביטוי נוסף למרד שלו, ליצר שקינן בו שלא ללכת בתלם ולא להצטרף לזרם המרכזי" (עמ' 131).

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לביצועים מוקלטים רבים, בהם של אסתר עופרים, אילקה רווה, יפה ירקוני, אופירה גלוסקא, אריק איינשטיין, עפרה חזה, יהורם גאון, אברהם פררה, אריק לביא, תיאודור ביקל, חבורת רננים, מקהלת רינת, גלי עטרי (בסגנון דיסקו), גרי אקשטיין, הבחורים מאפיקים וכן הגבעטרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטע קול האזנה לשירי השיר של זייד", באתר זמרשת.
  2. ^ בראיון לנתיבה בן-יהודה סיפרה האחיינית, הדסה ברלינסקי:

    ציפורה אמרה: איך יכולים לקיים את האזכרה? השיר שאלכסנדר פן הבטיח לכתוב עדיין איננו! ואלכסנדר פן הוא בתל אביב. [...] והאזכרה היתה בשייח אבריק. [...] שלחו את שנינו לתל אביב. [...] נפגשנו ב"קפה אררט" ברחוב לילינבלום. תפסנו את כותב השיר, את אלכסנדר פן. נכנסנו לבית הקפה, נתתי לאלכסנדר פן את הפתק שכתבה לו ציפורה זייד, והוא התחיל לכתוב את השיר. חיכינו שעה תמימה עד שהוא גמר לכתוב את השיר. לקחתי את השיר מקופל בנייר ורצנו בדרך בחזרה לשייח' אבריק. הגענו עם השיר ואז כבר התאספו אנשים, ביניהם היה מרדכי זעירא, שהגיע גם הוא לאזכרה. זעירא הלחין אותו על המקום.

    הדסה ברלינסקי בראיון לנתיבה בן-יהודה, 2002. הסיפור המלא מאחורי כתיבת השיר בראיון זה, קישורים גם ב"השיר של זייד" באתר זמרשת.
  3. ^ א. פן, "שיר של זייד", דבר, 27 ביוני 1939.
  4. ^ מילות השיר "על גבעות שיח' אבריק" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  5. ^ מתן חרמונילפייס את אלכסנדר פן, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007